השקר: אבולוציה
Click here for השקר: אבולוציה(PDF format 33MB).
תודות
מבוא
הקדמה
בחברה המודרנית מתנהלת מלחמה - האמונה המשיחית נלחמת בהומניזם. רק מעטים מבינים שהמאבק הוא בין תורת הבריאה לבין תורת האבולוציה. כדי לנצח במערכה, יש להכיר את האויב, ולכן הפרק הזה מתמקד בטבעו האמיתי של שדה הקרב.
התקשורת ומערכת החינוך אומרות שלא ניתן ללמד את תורת הבריאה בשיעורי הביולוגיה, כי היא מבוססת על אמונה בעוד שהאבולוציה היא מדע. אבל מי שיִלמד את עיקרי המדע הבסיסיים יגיע מהר מאוד למסקנה שהאבולוציה היא אמונה ולא מדע.
תורת הבריאה היא אמונה, בדיוק כפי שהאבולוציה היא אמונה. שתיהן גם תורות מדעיות באותה מידה. המחלוקת אינה בין אמונה למדע, אלא בין מדע של אמונה אחת למדע של אמונה אחרת.
אנשים אינם רוצים להאמין בתורת הבריאה כי היא טוענת שיש בורא עולם, שקובע את החוקים, ושלכן אין לאדם זכות לקבוע חוקים משלו.
כשמתעלמים מספר בראשית, האמונה המשיחית כולה קורסת. השקפות שמבוססות על האבולוציה הורסות את החברה.
משיחיים רבים אינם מבינים שהאירועים שמתועדים בספר בראשית אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה ותועדו פשוטם כמשמעם (במיוחד פרקים א'-י"א). אירועים אלה הם הבסיס של האמונה המשיחית. בסופו של דבר, כל עיקרי האמונה נמצאים בספר בראשית, באופן ישיר או באופן עקיף. כדי להכיר את אלוהים ולהבין את משמעות החיים יש להבין את ספר בראשית ולהאמין במה שכתוב בו. אם ספר בראשית הוא רק משל או מיתוס, לעיקרי האמונה המשיחית אין כל בסיס.
משיחיים רבים מנסים לשלב בין תורת האבולוציה לכתבי הקודש. הם מקבלים אומנם את העובדה שאלוהים הוא הבורא, אבל טוענים שהוא מוגבל על ידי העקרונות של תורת האבולוציה. עמדה זו היא הרסנית לאמונה המשיחית, מסיבות רבות.
האבולוציה (שדוגלת במוות ובמאבקים שנמשכו מיליוני שנים [לא מבינה את הרעיון. ניסיתי לשפץ, אבל אני לא בטוחה שזאת הכוונה.]) הורסת את המסר של הצלב, מכיוון שעל פי עקרונותיה המוות והסבל הם כלי לקידום העולם. אבל אלוהים קבע שהמוות הוא תוצאה של החטא.
הפופולריות של תורת האבולוציה גורמת לרבים לדחות את אלוהים ואת הרעיון שהוא ברא את העולם. רבים נשענים על תורת האבולוציה כדי להצדיק הפלות, רצח, גזענות, שימוש בסמים, הומוסקסואליות ועוד. האמונה באבולוציה הופכת ליותר ויותר מקובלת ונפוצה. יש לכך השפעה ישירה על העיסוק הגובר בימינו בנושאים האלה. אומנם אין להאשים את האבולוציה בתחלואי החברה המודרנית, אבל היא מספקת הצדקה לעמדות חברתיות מעוּותות. הגורם העיקרי לבעיות האלה הוא העובדה שאנשים דוחים את אלוהים כבורא.
בישור שמבוסס על ספר בראשית אולי מהווה חידוש בעיני רבים, אבל הגישה הזאת תואמת את הכתובים. שאול בישר בעזרת התיאורים מספר בראשית, ובהצלחה רבה. הקהילה צריכה ללמוד להשתמש בכלי הזה כדי לשקם את היסודות הנכונים של האמונה בישוע, ולהציג את המסר השלם של הבשורה. תורת האבולוציה היא אחד המכשולים הגדולים ביותר, המונעים מאנשים לקבל את בשורת המשיח. ספר בראשית יעיל מאוד בהסרת המחסומים האלה. הוא מעורר מחשבה ומטה את לבם של השומעים לבשורה.
זוהי פנייה אל מנהיגי הקהילות ואל כל מי שמלמד, כדי שיכירו בחשיבותה של תורת הבריאה ובסכנות הטמונות בתורת האבולוציה. מנהיגים רבים אינם מבינים את מהות המחלוקת, מכיוון שהם הורגלו לחשוב שאין כל קשר בין אמונה למדע. הקהילה סובלת מכיוון שרבים בתוכה התפשרו עם תורת האבולוציה ואימצו חלקים ניכרים ממנה.
שמעון פטרוס הזהיר שבאחרית הימים אנשים ידחו את אלוהים כבורא (פטר"ב ג'). דבריו צריכים לשמש כתמרור אזהרה, שכן הם מעידים על כך ששאלת מוצא העולם בכלל והאדם בפרט תהפוך באחרית הימים לסלע מחלוקת. נבואת אחרית הימים המתועדת באיגרתו השנייה של פטרוס פרק ג' על אחרית הימים, מתגשמת בימים אלה לנגד עינינו.
הנספחים מביאים תשובות לשאלות נפוצות אודות תורת הבריאה והאבולוציה.
נספח ١ - עשרים סיבות לכך שאין כל דרך לשלב בין תורת הבריאה לתורת האבולוציה.
נספח ٢ - למה אלוהים ברא את העולם בשישה ימים?
ספר זה מסכם עשר שנות עבודה, ולכן אין זו משימה קלה לזכור את כל מי שעזר והשפיע עליי בתהליך הכתיבה.
כשהקמנו את הקרן למדע הבריאה, לא חשבנו על ההשפעה מרחיקת הלכת שתהיה לעבודתנו על מקומות שונים בעולם. עמיתיי לעבודה, פרופסור ג'ון רנדל-שורט, ד"ר ג'ון אוזגוד, ד"ר אנדרו סנלינג וד"ר סטיב גוסטבסון, ודאי יזהו בספר זה קטעים ממחקריהם והרצאותיהם, שהועילו לי רבות במהלך השנים.
ברצוני להודות מעומק לבי לו' פ' ג' גאדסבי, פ' גאדסבי, רוברט דולן וד"ר לן מוריס על העריכה הלשונית של המהדורה האנגלית. רוב תודות גם לחברי היקר ד"ר קארל ווילנד, שערך את הספר מספר פעמים, גם אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים קשה. רבות מהצעותיו נכנסו לספר, ומוסיפות לו רעננות שלא הייתי יכול להפיח בכוחות עצמי.
תודה מיוחדת לשתי המזכירות המסורות שלי: קרול ון לו-ין, על שעות הקלדה רבות, ולמרגרט בושאנן על כישורי העריכה שלה והסבלנות שהפגינה כשעמלה אין ספור שעות כדי לעזור לי בכתיבת הספר.
ברצוני להודות לחברי הטוב, הגרפיקאי סטיב קרדנו, על הכישרון היקר שנתן לו אלוהים ועל האיורים הנפלאים שמעטרים ספר זה. איורים אלה ואחרים משמשים אותי גם במצגות במהלך ההרצאות שלי.
מדי פעם מופיע בספר שמו של ד"ר גארי פרקר. ד"ר פרקר הוא סופר ומרצה מפורסם על תורת הבריאה. היה לי העונג להרצות לצדו במספר הזדמנויות באוסטרליה ובארצות הברית. החוויות הרבות שעברנו ביחד תרמו רבות לספר.
לסיום, ברצוני להודות בכל לבי לד"ר הנרי מוריס מהמכון לחקר תורת הבריאה. ספריו, ובמיוחד The Genesis Record, השפיעו על חיי במידה ניכרת. לצדו אני מרגיש כתלמיד, ואני בטוח שהמורה שממנו למדתי יזהה חלק מפועלו בין דפי הספר. ולכל חבריי ועמיתיי לעבודה, שהיוו עמודי תווך בחיי בשנים שעברו - אני מודה לכולכם.
אולי לא נחלתם הצלחה יתרה בשיחות שבהן ניסיתם לגרום לחברים ומכרים להאמין באלוהים ובבנו, ישוע המשיח. אולי תהיתם מדוע הקהילה המשיחית מאבדת את יכולתה להשפיע בעולם החילוני. ספר זה לא רק מצביע על הגורמים לבעיות האלה, אלא גם מציע פתרון יעיל. כשתקראו את ניתוח המצב שכתב קן האם, ואת הדרך הישירה שבה הוא מציע לתקן זאת, בוודאי תאמרו: "איך לא חשבתי על כך בעצמי?"
החברה בימינו מאמצת בקלות יתרה מנהגים ותורות, שעד לפני כמה עשרות שנים היו לא מקובלים ואף אסורים. פעם הייתה לקהילה המשיחית השפעה משמעותית על החברה בעולם המערבי, אבל היום כמעט ולא נשאר כל זכר להשפעה זו. בעבר האמונה המשיחית התפשטה כמו אש בשדה קוצים, כיום היא נמצאת בנסיגה מהירה יותר מהקצב שבו התפשטה.
חייב להיות גורם שאחראי למהפך שהקהילה בימינו עדה לו - פגם בסיסי ביותר בגישה שלנו. מדוע בעבר הייתה למשיחיים השפעה נרחבת על מנהגים, עקרונות וחוקים, ואילו היום זכויותיהם מופרות בצורה מבישה, אפילו בארצות הברית הדמוקרטית, שמבטיחה חופש דת לכל אדם?
בספר זה יורד קן האם לשורש הבעיה. הוא מראה שאנחנו נלחמים בתסמינים ומתעלמים ממקור הבעיה. מדוע איננו מצליחים לשכנע את העולם שהפלות, גירושים, הומוסקסואליוּת, פורנוגרפיה וסמים הם דברים לא מוסריים ורעים מטבעם? ד"ר קן האם איתר את לב הבעיה. הגורם נסתר במידה מסוימת, ולכן רבים אינם מצליחים לראותו.
במערכת החינוך ובאוניברסיטאות מלמדים שהאבולוציה היא עובדה מדעית, כמו חוק המשיכה. תלמידים רבים מסיקים שחייבת להיות סיבה טבעית לכל דבר, ושוכחים מקיומו של אלוהים. הם יודעים שעשרת הדיברות מטילים מגבלות על חיי המין שלהם, ולכן עושים הכול בניסיון להתחמק מהמגבלות האלה. הם מאמצים לעצמם מוסריות חדשה: עשה את מה שנותן לך הרגשה טובה, ואל תיתפס כשאתה חורג מהמוסכמות.
אם אין בורא, אין תכלית לחיים האלה, אין מי שמשגיח מלמעלה. כלומר, איש לא צריך לתת דין וחשבון על מעשיו. זה שורש הבעיה בחברה המודרנית. ברגע שאלוהים הבורא יוצא מהתמונה, אין דבר שהוא בעל ערך מוחלט. אין כל סיבה לכבד את החוק ואת עקרונות המוסר המוחלטים, והאדם נתון לחסדי הגורל ביקום חסר משמעות, יקום שבו הרצון האישי שלו והנסיבות שאליהן הוא נקלע הם הדברים היחידים שמדריכים אותו לפעול בצורה כזו או אחרת.
קן האם מוכיח שספר בראשית הוא מקור מהימן לאירועים שאכן התקיימו, וזאת על סמך הוכחות מדעיות חותכות. יתר על כן, הוא מוכיח שהטלת ספק באמיתות שעולות מספר בראשית מובילה להתנוונות החברה, שכן במצב כזה - הקודים המוסריים מבוססים על "החזק שורד", על "רצונו של אדם כבודו" ועל "עשה מה שנותן לך הרגשה טובה". אין מוסר מוחלט.
המאמינים בישוע חייבים לקרוא את הספר הזה. הוא מספק תשובות חיוניות לשאלות שבדרך כלל עולות במהלך שיחות עם אנשים שאינם מאמינים, ועוזר להורים לצייד את ילדיהם בכלים הדרושים להם כדי לחיות בחברה חילונית ומרדנית.
לות'ר ד' סונדרלאנד
ינואר ١٩٨٧
מחבר הספר Darwin’s Enigma: Fossils and Other Problems ("חידת דרווין - מאובנים ושאר בעיות").
בבית שבו גדלתי, כתבי הקודש היו הבסיס לעקרונות שהנחו אותנו בכל תחום. כשלמדתי בתיכון על האבולוציה, חשבתי: אם ספר בראשית אינו אמת מוחלטת, איך אוכל להיות בטוח שספרים אחרים בכתבי הקודש אמינים?
הוריי ידעו שתורת האבולוציה היא שקר, כי בספר בראשית כתוב שאלוהים ברא את העולם. הפרטים שמובאים בספר בראשית אודות הבריאה הם אמיתות בסיסיות באמונה המשיחית. בצעירותי, היה קשה למצוא חומר שעוסק בבריאה ובאבולוציה. באחד הימים ניגשתי לזקן הקהילה שלי ושאלתי אותו איך עליי להתמודד עם הבעיה שנתקלתי בה, כלומר עם הסתירה בין מה שלימדו אותי בתיכון לבין מה שנאמר בספר בראשית. הוא הציע לי לקבל את תורת האבולוציה, והוסיף שאלוהים השתמש באבולוציה כדי לברוא את היצורים החיים בעולם. תשובתו לא שכנעה אותי. אם אלוהים לא התכוון למה שאמר בספר בראשית, איך אוכל לבטוח בדברים אחרים שהוא אמר בכתבי הקודש?
המחשבה הזו המשיכה להעסיק אותי במשך כל שנות לימודיי לתואר במדעים ובשנת ההכשרה שלי כמורה, ובכל זאת המשכתי להשתתף בהרצאות רבות בנושא האבולוציה. לא הייתי מסוגל לתת הסבר מדעי לכך שאני לא מאמין באבולוציה, אבל ידעתי שהאבולוציה אינה נכונה, והיא עלולה לערער את אמונתי.
זמן קצר לפני שהתחלתי לעבוד בהוראה נתן לי אדם ששמו גורדון ג'ונס, שהיה חבר בקהילה שלי ואחד המנהלים במכללה באוסטרליה, חוברת שתיארה בקווים כלליים את הבעיות שמעלה תורת האבולוציה. הוא סיפר לי על ספרים אחרים בנושא - ספרים שנכתבו על ידי אנשים כמו ד"ר הנרי מוריס. נכנסתי לחנויות ולרכוש את הספרים האלה.
הספר The Genesis Flood ("המבול של ספר בראשית"), שכתבו מוריס וויטקום, היה אחד הראשונים שקראתי בנושא. כשהבנתי שיש תשובות מוחצות לשאלות בנושא תורת הבריאה והאבולוציה, התגבש בי רצון עז לחלוק עם אחרים את המידע שקראתי. לא הבנתי מדוע הקהילה לא הפנתה אנשים למקורות המידע האלה, שכל כך עזרו לי לייצב את אמונתי בכתבי הקודש.
כשהבנתי את אופיו של ספר בראשית ואת הדרך שבה הוא מתייחס לכל עקרונות האמונה המשיחית, התחוללה התעוררות אמיתית בחיי האמונה שלי. ספר זה הוא תוצר של סדרת דרשות והרצאות שנועדו לעזור למשיחי להבין את חשיבותו של ספר בראשית, ואת הסתירה שקיימת בין מה שנאמר בו לתורת האבולוציה. גם אנשים שלמדו את הנושא במשך שנים אומרים שהוא עזר להם להבין את חשיבותו של ספר בראשית, ומספרים על ההתעוררות הרוחנית שהתחוללה בחייהם לאחר שהבינו אותו.
הספר מסביר את חשיבותו של ספר בראשית ומדוע עלינו להתייחס לכתוב בו פשוטו כמשמעו. תפילתי היא שהוא יעודד זקני קהילות וחברי קהילות כאחד.
בתום אחת ההרצאות שלי ניגש אליי בחור אחד ואמר: "דבריך הדליקו נורה אצלי בראש!" אישה צעירה שעמדה לצדו הוסיפה: "עד היום הבנתי את האמונה המשיחית כמו שמבינים סרט שמתחילים לצפות בו מהאמצע. היום לקחת אותי להתחלה. עכשיו אני מבינה במה מדובר". אדם נוסף, גבר בגיל העמידה, התקרב אלינו ואמר: "המידע שסיפקת לנו דומה למפתח. הוא לא רק חושף את הגורמים לבעיות שקיימות בחברה בימינו, אלא גם מאפשר לנו להיות יעילים יותר כשאנחנו מכריזים את בשורת המשיח... תודה רבה".
אנחנו נמצאים בתקופה מלאה אתגרים. החברה שאנחנו חיים בה מגלה יותר ויותר התנגדות לאמונה המשיחית. שיעור הגירושים עולה בהתמדה, ותופעות כמו יחסי מין הומוסקסואליים, לבוש חושפני, תמיכה בהפלות, אי ציות לרשויות, שימוש בחומר פורנוגרפי ועוד הפכו לדבר שבשגרה. המשיחיים נאבקים למען חרותם גם במדינות שבהן לקהילה המשיחית יש השפעה משמעותית-לכאורה.
מה קרה לחברה המערבית? מדוע היא השתנתה כל כך בשנים האחרונות? מדוע אנשים מגיבים בציניות למה שאנחנו מספרים להם על המשיח? מדוע הם "נסגרים" ולא מוכנים לשמוע את הבשורה? חייבת להיות סיבה בסיסית לשינוי הזה שחל בחברה. ספר זה עוסק בסיבות הבסיסיות לכך שהחברה המודרנית הפנתה את גבה למשיח. כמו כן הוא מספק קווים מנחים, המבוססים על כתבי הקודש (וזו הסיבה להצלחתם), שבעזרתם נוכל לסייע לאחרים למצוא ישועה.
(איור ١) הבעיות שאיתן מתמודדת החברה המערבית (הפלות, פורנוגרפיה, הומוסקסואליוּת, הפרת חוק. על מה החברה צריכה להתבסס?
בעבר, התבססה החברה המערבית על האמונה המשיחית ועל העקרונות המוחלטים שלה. תופעות כמו יחסי מין הומוסקסואליים, גירושים, אי ציות לחוק, הפלות, פורנוגרפיה והתערטלות בציבור נחשבו למזיקות וטמאות. החברה הענישה והגבילה את מי שהפר את העקרונות המוסריים האלה. האנשים ביססו את אורח חייהם ואת דעותיהם על מצוות היהדות ועל עקרונות האמונה המשיחית (למשל עשרת הדיברות). רוב האנשים במערב קיבלו, או לפחות כיבדו את האמונה באלוהים.
אבל בעשרות השנים האחרונות יותר ויותר אנשים דוחים את האמונה באלוהים ומטילים ספק בבסיס שעליו הושתתה החברה המערבית. אם אין אלוהים, מדוע שיצייתו לעשרת הדיברות? ואם אין אלוהים, מה רע ביחסי מין הומוסקסואליים? ומדוע שאישה לא תוכל להפיל את העובר שברחמה אם אינה רוצה בו? ברגע שאלוהים הוצא אל מחוץ לתמונה, החלה המתקפה על כל חוק או מוסכמה שמבוססים על האמיתות המוחלטות של כתבי הקודש, שרואות באלוהים את הבורא והשליט.
האמיתות של הכתובים לא נחשבות עוד לבסיס שעליו מושתתת החברה המערבית. הבסיס הזה הוחלף בהשקפה, שאומרת שאיננו חייבים לקבל את מה שנאמר בכתובים כאמת מוחלטת, כדרך היחידה שבה עלינו לנהל את חיינו. ההשקפה החדשה הזאת גורסת שעלינו לקבל את כל הדתות והאמונות. אבל ה"קבלה" הזו של כל הדתות והאמונות פירושה דחייה של הבלעדיות שיש לאמונה המשיחית. בעצם, מי שמקבל את כל הדתות והאמונות מערער על בלעדיותה של האמונה המשיחית. משיחיים רבים מאמינים שאין להם כל זכות להשפיע על החברה שבה הם חיים, ולשנות את השקפת עולמה. אומרים לנו שאלה שמתנגדים להפלות אינם רשאים לכפות את דעתם על אחרים. האם אי פעם הושמעה טענה כזו כלפי אלה שתומכים בהפלות? דעה אחת נכפית על החברה, בעוד שדעה אחרת נדחקת החוצה. אלה שתומכים בהפלות כופים את השקפת עולמם על החברה, ואף הביאו לכך שההפלות קיבלו תוקף חוקי! איננו יכולים להימנע מכפייה של דעות מסוימות על חלקים שונים של החברה. אין דבר שהוא לגמרי נייטרלי, למרות שמשיחיים רבים נפלו במלכודת הזו ומאמינים שנייטרליות כן קיימת.
חלק מהמכללות המשיחיות מצהירות שהן אינן נוקטות כל עמדה עקרונית בנוגע לספר בראשית, ושהן מקבלות כל השקפה. אבל כששואלים אותן: "האם תקבלו גם את ההשקפה האומרת שעלינו להבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו?", "כמובן שלא!" הם יאמרו. "אנחנו לא יכולים לקבל את ההשקפה הזאת כי אנחנו מקבלים את כל שאר ההשקפות בנוגע לספר בראשית!". תשובה כזאת בעצם מעידה על כך שהם כן נוקטים עמדה כלפי השקפה מסוימת - ההשקפה שאומרת שאיננו חייבים להבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו.
באחת מהרצאותיי העיר אחד המשתתפים בטון כעוס: "אתה מתעקש שנבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו, שנאמין שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים רגילים, שתורת האבולוציה היא שקרית ושבאמת היה מבול שכיסה את כל העולם. אבל אתה לא נוהג בהגינות משום שאתה לא מוכן לקבל עמדות שונות משלך. אתה חייב להיות סובלני ולקבל דעות אחרות, כמו שלי, האומרות שאלוהים השתמש באבולוציה כשברא את העולם, ושספר בראשית הוא משל בלבד".
"מה בדיוק אתה מצפה שאעשה?", שאלתי.
"אתה חייב לקבל את האפשרות שיש דעות שונות משלך, שאולי הן נכונות".
"אני מאמין שיש להבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו", עניתי, "כל הסבר אחר לספר בראשית הוא טעות. האם אתה מקבל את עמדתי?".
האיש הביט בי במבט מבולבל, ולא ידע מה לחשוב. אני מתאר לעצמי אילו מחשבות התרוצצו במוחו: "אם אומַר שכן, תהיה זו הסכמה מצדי לכך שזוהי הדרך היחידה שבה ניתן להבין את ספר בראשית. ואם אומַר שלא, בעצם יוצא שאני לא מוכן לקבל עמדה שונה משלי. איך עליי לענות?". לבסוף הוא אמר: "אתה סתם מתווכח על סמנטיקה!"
בעצם הוא התכוון לומר שהוא נפל בפח שהוא עצמו טמן, אבל לא רצה להודות בכך שהוא לא מוכן לקבל את עמדתי. האמת היא שהוא נקט בעמדה צרת אופקים.
רוב אנשים אינם אוהבים לשמוע הצהרות החלטיות. "אתה לא יכול לדעת בוודאות ובהחלטיות", הם אומרים. אבל הרי ההצהרה הזאת - היא עצמה מאוד החלטית.
לפני זמן מה קמה קבוצה שקראה לעצמה "סובלנות". חבֵריה טענו שיש להיות סובלניים כלפי כל הדתות, האמונות והמנהגים. שיש לשים קץ לחוסר הסובלנות בחברה. הם חילקו עלונים שהסבירו את עמדתם. כמה מעניין היה למצוא בהם רשימה של כל הדברים שהם מתנגדים להם. רוב הדברים שכלפיהם לא הייתה להם כל סובלנות קשורים כך או אחרת לאמונה המשיחית. חברי הקבוצה הזאת אכן רצו חברה שמגלה סובלנות כלפי כל דבר, מלבד האמונה משיחית!
הפתיחות לכל מיני עקרונות נובעת מהאמונה שאין אמת מוחלטת, או שלא ניתן לגלות אותה. יש האומרים שאין דבר בעל ערך מוחלט, אבל האמת היא שהנחת היסוד שלהם היא מוחלטת. המחשבה שהכול יחסי סותרת את מה שנאמר בכתבי הקודש.
המגמה שמסתמנת היום היא שכל העקרונות שעולים מהכתובים יהיו אסורים. כל עוד האמיתות האלה היוו את הבסיס לקיום החברה, מעשים שאינם מוסריים נחשבו לאסורים. אבל דבר מה חולל מפנה בחברה שלנו. החברה בימינו מבוססת על מוסר יחסי. כל אדם יכול לפעול כאוות נפשו ואינו חייב דין וחשבון לאיש, מלבד לעצמו, כל עוד הוא לא פוגע באיש (לדעת הרוב). זאת אומרת שאיש אינו רשאי לומר דבר נגד מי שבוחר להתערטל בציבור או לעשות כל העולה על רוחו (במסגרת מגבלות החוק, המשתנות תדיר כדי להיות "סובלניות יותר כלפי הציבור").
אלוהים קבע אמיתות מוחלטות, ועלינו לציית להן. האמונה המשיחית אינה יכולה לחיות תחת קורת גג אחת עם חברה המושתתת על מוסר יחסי. אחת מהשתיים חייבת להיכנע.מדובר בשתי השקפות עולם שונות ומנוגדות. המלחמה האמיתית שאנחנו מנהלים היא מלחמה רוחנית, ולצערנו, משיחיים רבים מפסידים במלחמה הזאת רק משום שאינם מכירים היטב את שדה הקרב.
המאבק הרוחני נובע מסוגיית מוצא האדם, כלומר תורת הבריאה מול תורת האבולוציה. בעיני רבים זוהי מחשבה חדשה או מוזרה, אבל ההיגיון מלמד שסוגיה זו היא הנושא המרכזי במאבק על נשמתו של כל אדם. גם הכתובים מבהירים שזהו הנושא המרכזי.
רוב האנשים אינם מבינים כמה חשוב להעמיד את תורת הבריאה מול תורת האבולוציה. הם אינם רואים את המחלוקת האמיתית, ומשוכנעים שהאבולוציה כבר הוּכחה בצורה מדעית. אבל האמת היא שהאבולוציה אינה מדע כלל (ראה פרק ב'). תורת האבולוציה היא בעצם מערכת של אמונות מסוימות לגבי עבָרה של האנושות, ולנו אין כל דרך לחזור לאותה נקודה בהיסטוריה כדי לאֲמת את התיאוריה. יש לנו רק את ההווה. המאובנים, בעלי החיים והצמחים, כוכב הלכת שלנו, היקום - הכול קיים בזמן הווה. אין לנו כלים כדי לבחון את העבר בדרך ישירה, בעזרת שיטות מדעיות (שכוללות חזרה על ניסויים ותצפיות על המתרחש), מכיוון שכל הראָיות שיש בידינו קיימות בהווה.
חשוב להבין שהאמונה שאלוהים ברא את העולם יש מאין מגדירה את מה שהתרחש בעבר. אלה שתומכים בבריאה מבססים את אמונתם על ספר שמתיימר להיות דברו של האחד והיחיד שהיה שם, האחד והיחיד שיודע את כל מה שניתן לדעת ושמספר לנו מה קרה. תורת האבולוציה מתבססת על טענותיהם של אנשים שלא היו בזמן שהכול קרה, ושאפילו אינם טוענים שהם יודעים הכול.
(איור ٢)
לאדם בחלוק הלבן אין כל דעות קדומות והוא לגמרי אובייקטיבי בחיפושו אחת אמת מדעית.
(איור ٣)
מומחה במדעים, מענק זה ניתן ל----- על ידי המכון לחקר הגיאולוגיה, קופי אדם, מוצא האדם, תורת האבולוציה באדם, זואולוגיה מודרנית, חייו של דרווין, המדע המודרני, כימיה, אבולוציה, אנתרופולוגיה, ניסוי [אתם בטוחים במונח האחרון? "ניסוי"?].
השאלה היא למי אנחנו מאמינים - לָאלוהים שהיה שם או לאנשים שלא היו שם, ולכן עלולים לטעות (אפילו אם הם מתמצאים במדע).
כמה מדהים שבעידן שבו המדע כל כך מתקדם, רק אנשים מעטים יודעים מהו מדע וכיצד הוא פועל. רבים חושבים שהמדענים הם אנשים אובייקטיבים, הלובשים חלוקים לבנים ומחפשים אחר האמת. אבל למדענים יש אמונות ודעות מסוימות, ממש כמו שלנו יש אמונות ודעות. השקפת העולם והאמונה שלנו קובעת את היחס שלנו לממצאים שבידינו. גם למדענים יש השקפת עולם. הם אינם אנשים אובייקטיביים המחפשים אחר האמת. הם אינם נייטרליים.
רבים אינם מבינים מה הן דעות קדומות. הם חושבים שיש אנשים בעלי דעות קדומות, וכאלה שאין להם כל דעות קדומות. ניקח לדוגמה אדם שאינו מאמין בקיומו של אלוהים. השאלה "האם אלוהים ברא את העולם?" לא תעסיק אותו כלל. הרי אם הוא ירשה למחשבה כזו לצוץ בראשו, הוא יחדל להיות אתאיסט. לכן לא משנה אילו ראיות נמצאות בידו של מדען אתאיסט שבוחן מאובנים ואת העולם שסביבו. מבחינתו, הממצאים האלה אינם קשורים לאירועים שמתוארים בכתובים, אירועים כמו המבול, למשל. הרי גם אם הוא היה מוצא תיבה גדולה על פיסגת הר אררט, הוא לא היה בודק את הממצא לאור סיפור המבול, משום שאין לו כל כוונה לאשר את האירוע שמתועד בכתובים. אילו עשה זאת, הוא היה נאלץ לפרוץ את המסגרת האתאיסטית שבה הוא תחם את עבודתו. האתאיסט הוא אדם בעל דעות קדומות. עלינו לזכור זאת בכל פעם שאנחנו קוראים דבר מה שנכתב על ידי אתאיסט או צופים בתוכנית טלוויזיה שהופקה על ידי אתאיסטים.
ראיתי כיצד דעות קדומות באות לידי ביטוי בדרכים רבות. הוזמנתי פעם לראיון בתוכנית רדיו בדנבר, קולורדו. השדרן הקציב לי שבע דקות כדי להציג את הממצאים המצביעים על תורת הבריאה, והבטיח לשבת בשקט ולהאזין לדבריי. הסברתי מה הכתובים אומרים על המבול, על מגדל בבל ועל אירועים נוספים שמתועדים בספר בראשית. הסברתי כיצד מאובנים וממצאים אחרים מחזקים את מה שנאמר בכתובים. במטרה להמחיש את אמיתות הכתובים, דיברתי על כך שנחקרו היבטים רבים של תורת הבריאה . לאחר השידור העיר השדרן כבדרך אגב: "לא הבאת ראָיה אחת המצביעה על תורת הבריאה". בעצם הוא התכוון לומר שהוא לא מוכן לקבל את הראיות שהצגתי פשוט משום שהעדיף להחזיק בדעתו, שלפיה האדם והמדע אינם יכולים לדעת אם אלוהים קיים, או אם יש עולם רוחני שהוא מעבר לתפיסה השכלית והחושית של האדם.
אדם כזה הוא בעל דעות קדומות. הוא מאמין שלא ניתן לדעת דבר בצורה מוחלטת, ושלכן לא משנה כמה ראָיות או ממצאים יוצגו בפניו. הוא תמיד יוכל לומר: "אינני יודע". ברגע שיּדע, יהיה עליו להשתנות. בפרק א' באיגרת לרומים נאמר שאנחנו יכולים למצוא סביבנו ראָיות רבות לבריאה, ושלכן, כל מי שאינו מאמין בבורא ובמושיע, יורשע. אין צורך לראות את הבורא כדי לדעת שהוא קיים, ושהוא ברא את העולם. הדבר דומה לבנאי ולמהנדס. הרי איננו טוענים שמבנה מסוים נבנה ללא תכנון וללא מאמץ רק משום שלא ראינו את מי שתכנן ובנה אותו...
מה לגבי אדם המאמין שאלוהים התגלה לבני האדם באמצעות ספר, הטוען יותר משלושת אלפים פעם שהוא דבר אלוהים? האם אדם כזה יתחבט בשאלה "האם אלוהים ברא את העולם?" לא! כי הנחת היסוד שלו היא שאלוהים הוא הבורא ושדברו אמת.
אתאיסטים, תאיסטים ואגנוסטים - כולם מחזיקים באמונה כזו או אחרת, ולכן מה שהם יחליטו לעשות עם הממצאים שבידם תלוי בהנחות היסוד שלהם. השאלה איננה אם לאדם מסוים יש דעה קדומה או לא. השאלה היא איזו דעה היא הנכונה.
במערכת החינוך אפשר למצוא דוגמאות מובהקות לדעות קדומות בנושא תורת הבריאה. השיחה הבאה אופיינית לתלמידי בית ספר, וממחישה היטב מהי דעה קדומה. אחרי מצגת בנושא הבריאה שהוקרנה באחד מבתי הספר, אמר אחד התלמידים: "לא יתכן שסיפור תיבת נוח הוא אמיתי. אין סיכוי שהוא הצליח להכניס את כל החיות לתיבה". שאלתי את אותו תלמיד: "כמה בעלי חיים היה נוח צריך להעלות לתיבה?" הוא ענה לי, כפי שרבים עונים: "אני לא יודע, אבל אני בטוח שאי אפשר להכניס את כל בעלי החיים לתיבה אחת". שאלתי אותו מה היה גודלה של התיבה, ושוב הוא אמר שהוא אינו יודע, אבל שאי אפשר להכניס את כל החיות לתיבה. במילים אחרות, התלמיד לא ידע מה היה גודלה של תיבת נוח, כמה חיות אלוהים ציווה להכניס לתוכה, ובכל זאת כבר החליט שאין כל אפשרות שהאירוע התרחש במציאות.
אדם שמאמין בבריאה סיפר לי פעם ששוחח עם חבריו ללימודים על סיפור המבול. הם, כמובן, לעגו וזלזלו לדבריו. הוא אמר להם שיום אחד אולי ימצא מישהו את תיבת נוח על הר אררט. אחד מחבריו אמר שגם אם ימצאו על פיסגת הר אררט תיבה גדולה שנראית כמו תיבת נוח, ויציגו אותה ברחובות העיר, הוא יסרב להאמין בסיפור המבול. זוהי דוגמה מצוינת לדעה קדומה.
פעמים רבות הצגתי בפני תלמידים מצגת משכנעת והגיונית של תורת הבריאה. רבים מהם תלו עיניים במוריהם, וחיפשו תשובות שיפריכו את מה שנאמר במצגת שלי. כלומר, הם השתכנעו מדבריי, אבל היות שלא רצו להאמין שהכתובים הם אמת, הם חיפשו הסבר שיסתור את דבריי. לפעמים אחד המורים היה שואל שאלה שכביכול מבטלת את דבריי. על פני התלמידים הצטיירה מיד הבעה של שביעות רצון, כי הם קיוו שלא אוכל לענות על השאלה. לעתים קרובות הם אפילו פרצו במחיאות כפיים סוערות (כאות הערכה למה שלדעתם ביטל את דבריי). עיניהם נפערו בתימהון כשהבינו שיש לי מענה הגיוני גם לשאלה שנשאלה. לא נותר להם אלא לחזור לנקודת ההתחלה. מאוד נעצבתי כשהבנתי שרבים מהם כבר החליטו לא להאמין בכל מחיר באמיתות הכתובים.
רבים שואלים אותי מה גורם לאנשים אתאיסטים לשנות את דעתם, ולהאמין לפתע שאלוהים כן ברא את העולם. שאלה טובה. כמשיחי, התשובה היחידה היא שזו חייבת להיות פעולת רוח הקודש. כתבי הקודש מלמדים שמי שלא חי תחת שלטון האור, בעצם חי תחת שלטון החושך (מה"ש כ"ו ١٨), שאם איננו "אוספים עם המשיח", יוצא שאנחנו "מפזרים", שאם איננו אתו, אנחנו בעצם נגדו (מתי י"ב ٣٠). הכתובים מלמדים בבירור שאיש אינונייטרלי, ושלכולם יש דעות קדומות. רק רוח הקודש יכול לשנות את דעתנו, כי רק הוא מרשיע את לבנו וגורם לנו להאמין בָּאמת. בתור משיחיים, מוטל עלינו לבשר את דבר אלוהים בצורה ברורה, ולהתפלל שרוח הקודש ישתמש בדברינו כדי לפתוח את ליבם של אנשים למשיח. אני מאמין שמשיחיים מבינים מה הן דעות קדומות טוב יותר מאחרים. כל המשיחיים היו חוטאים שסירבו להאמין באלוהים. והם ראו כיצד ישוע המשיח יכול לשנות את הלבבות והדעות בכוחו של רוח הקודש.
אחת הסיבות לכך שאנשים שתומכים בבריאה מתקשים לדבר עם מי שתומך באבולוציה היא הדרך שבה דעה מסוימת משפיעה על היכולת של האנשים להקשיב זה לזה.
חסידי האבולוציה כבר גיבשו דעה על האמונה שלנו במשיח. דעתם כבר משוחדת והם מטילים ספק ביכולת שלנו לנתח דברים על פי מודלים מדעיים.
(איור ٤תרשים)
אלוהים אינו קיים, העולם לא נברא, ١٠٠%
לא יכול לדעת, לא רוצה לדעת, לא אכפת לי
יש אלוהים, אין דבר שהוא בעל ערך מוחלט, ١٠٠%
אלוהים נגלה לאדם, נקודת מוצא מוחלטת, ١٠٠%
רבים מתומכי האבולוציה אינם מבינים כראוי את דבריהם של התומכים בבריאה. הם שומעים אותם דרך "מסנן אבולוציה", ואינם מבינים את נקודת המוצא שלהם. אנחנו מבינים שאלוהים ברא עולם מושלם, שהאדם חטא, שקללה רובצת על העולם, שאלוהים הביא מבול בתור עונש, ושישוע המשיח בא לעולם, מת וקם לתחייה כדי לשקם את מה שנהרס. במילים אחרות, המסר שלנו מדבר על בריאה, חטא וגאולה. תומכי האבולוציה אינם מבינים את נקודת ההשקפה הזו כי אינם מסוגלים לחשוב במונחים כאלה. נקודת המוצא שלהם היא העולם כפי שהוא נראה בהווה - עולם של מוות ומאבקים שהתרחשו במשך מיליוני שנה.
דוגמה מעניינת לכך היא שיחה שהתנהלה בין ד"ר גארי פרקר לפרופסור לה-טרוב מאוניברסיטת ויקטוריה שבאוסטרליה. פרופסור לה-טרוב הוא תומך בתורת האבולוציה. אחת מטענותיו היא שלא יתכן שהעולם נברא בידי בורא, בגלל כל הפגמים שיש בטבע ובבריאה. גם אחרי הסברים רבים הוא התקשה להבין שהעולם שנברא היה שונה מהעולם שאנו חיים בו, בגלל החטא והמבול. כדי להבין את המחלוקת בין תורת הבריאה לתורת האבולוציה, יש להבין את הנחות היסוד של כל צד.
במקרה אחר אמר ביולוג שתומך באבולוציה, שאם אלוהים אכן ברא את כל בעלי החיים ביום החמישי וביום השישי, עלינו למצוא מאובנים של תוכים או עכברים באותו רובד שבו מוצאים טרילוביס (זן של סרטן קדום). ד"ר פרקר ענה והסביר שתוכים ועכברים אינם חיים באותה סביבה שבה חי הטרילוביס. אחרי הבריאה בעלי חיים וצמחים שונים חיו באזורים שונים, וכשירד המבול הם נשתמרו בסחף שמאפיין את האזורים המסוימים שבהם הם חיו. גם סיפור זה ממחיש כיצד דעה קדומה מפריעה לאנשים להבין את עמדתם של המאמינים בבריאה.
כאשר עוסקים בתורת הבריאה ובתורת האבולוציה, מדברים על אוסף של אמונות. המחלוקת אינה בין אמונה למדע, כפי שמציגים זאת תומכי האבולוציה. המחלוקת היא בעצם בין אמונה אחת לאחרת, בין מדע של אמונה אחת לבין מדע של אמונה אחרת.
האבולוציה היא השקפת עולם שמבוססת על אמונה, ומייחסת סמכות עליונה לדעתו של האדם. בהמשך נראה שפירותיה של תפיסה זו, הדוחה את מקומו של אלוהים כבורא ומחוקק, הם הפקרות, אנרכיה, חוסר מוסר, הפלות, גזענות וזלזול באלוהים ובזולת. תורת הבריאה היא השקפת עולם המבוססת על דבר אלוהים, ופריה הוא אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, טוב לב, נאמנות, נדיבות, ענווה וריסון עצמי (גלט' ה' ٢٢-٢٣). הרעיון שאין אלוהים ושהכול נוצר בתהליך אבולוציוני הוא המקור לבעיות שמהן סובלת החברה המודרנית. זוהי סוגיה חשובה ומהותית, וכל מאמין צריך להבין אותה משום שזהו שדה הקרב שבו מתנהלת המלחמה הרוחנית
בהמשך אשתמש לעתים קרובות במונח "חסידי האבולוציה". במקומות אחרים בספר אבחן את דעותיהם של משיחיים שמנסים לשלב את תורת האבולוציה עם הכתובים. אבל מכיוון שרוב חסידי האבולוציה אינם משיחיים, עלינו להבין שההגדרה "חסידי האבולוציה" מתייחסת לאלה שמאמינים שהאבולוציה היא מקור החיים, לא אלוהים.
בעיתון הרשמי של ארגון שמעיל ספק בקיום אלוהים שיוצא לאור באוסטרליה, הוקדשו שלושים עמודים למתקפה על ארגונים שתומכים בתורת הבריאה בארצות הברית ובאוסטרליה. בעמוד האחרון נכתב: "גם אילו הצביעו כל הממצאים על תיאוריה מדעית כלשהי שתואמת את הנאמר בספר בראשית, הם היו מדגימים את החוכמה מאחורי ההיגיון הפשוט של בני ישראל או את מזלם הטוב, ותוּ לא. ממצאים כאלה לא מעידים בהכרח שיש אלוהים בלתי נראה" (מהדורה שנייה, גיליון ٥, סתיו ١٩٨٥). אנשים אלה טוענים שהמשיחיים הם קבוצה דתית, אבל האמת היא שהם בעצמם חברים בקבוצה דתית. הם בעצם אומרים שגם אם כל הממצאים יצביעו על כך שספר בראשית הוא אמת לאמיתה, הם יסרבו להאמין שמדובר במסמך מהימן. הנחת היסוד שלהם היא שהכתובים אינם דבר אלוהים ושלעולם לא יהיו כאלה. הם מאמינים שאין אלוהים, ולא משנה מה עולה מהממצאים הקיימים. אמונתם שהאבולוציה היא האמת היא נחושה, ודבר לא ישנה אותה.
האבולוציה היא בבסיסה השקפה פילוסופית. תורת האבולוציה ותורת הבריאה הן שתי אמונות. לכן הסוגיה איננה של מדע מול אמונה, אלא של אמונה מול אמונה.
המדען המפורסם אמר: "האבולוציה שופכת אור על כל העובדות. היא הנתיב שבו צריכות לזרום כל המחשבות". בעיניו של המאמין המשיחי, אמירה זו מהווה התכחשות ישירה לדבריו של ישוע מיוחנן ח' ١٢: "אני אור העולם. איש ההולך אחריי לא יתהלך בחושך, אלא אור החיים יהיה לו". בישעיהו ב' ٥ נאמר שעלינו ללכת "באור ה' ", ובפסוק ٢٢ נאמר: "חִדלו לכם מן האדם".
איננו צריכים להתאמץ כדי להוכיח שהאבולוציה אינה מדע אלא אמונה. כל מסקנה מדעית צריכה להתבסס על תצפיות שהשתמשו באחד מחמשת החושים לפחות. מטבע הדברים תצפיות כאלה יכולות להיערך רק בזמן הווה. כשאין אפשרות לערוך תצפיות כאלה, לא נותר למדענים אלא לערוך ניסויים שונים שמבקשים לשחזר תהליכים שקרו בעבר, ולצפות בהם. כמובן שאין בסביבה מדען שהיה עד לאירועים שאירעו לפני מיליוני שנים (לטענת חסידי האבולוציה), וערך תצפיות בזמן שהתהליך האבולוציוני התרחש-כביכול. אף מדען לא נכח בזמן שהחיים הראשונים נוצרו בים הקדמון. שום מדען לא צפה במפץ הגדול, שהתרחש-כביכול לפני עשר או עשרים מיליארד שנה, או שנכח בהיווצרות כדור הארץ לפני ٤.٥ מיליארדי שנה. עין אנוש לא הייתה שם ולא צפתה באירועים האלה בעודם מתרחשים, וכמובן שלא ניתן לחזור עליהם כיום ולשחזר אותם במעבדות.
כל הממצאים שיש בידי המדענים קיימים בהווה בלבד. כל המאובנים, הצמחים ובעלי החיים, וגם כדור הארץ והיקום - בעצם כל דבר, קיים רק בהווה. האדם הממוצע (רוב הסטודנטים באוניברסיטאות עונים להגדרה הזו) אינו מבין שלמדענים יש את ההווה בלבד, ושהם אינם יכולים לבחון את העבר באופן ישיר. תורת האבולוציה היא בעצם אמונה לגבי מה שקרה בעבר, והיא מבוססת על דבריהם של אנשים שלא היו שם, אנשים שמנסים להסביר את מקורם של כל הממצאים שקיימים בהווה (מאובנים, בעלי חיים וצמחים). האבולוציה היא מערכת של השקפות ואמונה, וכיוון שכך היא בעצם דת!
אי אפשר למצוא בחפירה ארכאולוגית את "עידן הדינוזאורים", שהיה קיים-כביכול לפני ٧٠-٢٠٠ מיליון שנה. בחפירה ארכאולוגית אפשר למצוא עצמות דינוזאורים, עצמות שקיימות בהווה, ולא לפני מיליוני שנים.
עצמות המאובנים אינן מלוות בתוויות המספרות לנו בנות כמה הן. המאובנים אינם מלווים בתמונות המראות כיצד נראו בעלי החיים לפני שנים רבות.
(איור ٥)
אני מת! דינוזאור
במוזיאונים השונים למדע אפשר לראות עצמות ומאובנים מוצגים בצורה בסודרת. העצמות האלה בדרך כלל מלוות בתרשימים המציגים את דעתו של האמן על המראה החיצוני שהיה לבעל החיים או לצמח בסביבתם הטבעית. עלינו לזכור שאיש לא חפר ומצא את הציורים עצמם, אלא רק את המאובנים. ושהמאובנים האלה הם שקיימים בהווה, לא בעל החיים או הצמח שהיו במקור. בטזמניה, למשל, נמצאה אבן חול גדולה שמכילה מיליוני עצמות בגודל של מילימטרים ספורים. חסידי האבולוציה תלו ליד אחת החפירות ציור שמתאר כיצד בעלי חיים וצמחים שונים חיו באזור "לפני מיליוני שנים". התיירים שמגיעים למקום יכולים לבהות בציור כאוות נפשם, אבל הם לעולם לא יוכלו לראות את המציאות שהציור מתיימר לתאר. הציור מתאר אך ורק את דעתם של אלה שציירו ותלו אותו שם, ואת הנחת היסוד שלהם, לא את המציאות שהייתה קיימת בעבר.
(איור ٦)
לפי דעתי, כמומחה בדבר, הדינוזאורים האלה מתו לאחר מאבק. וזה שפה אחז בזנבו של זה ו....
מאובנים של דינוזאורים שנמצאו
לפני ٢٠٠ מיליון שנה
במסגרת הרצאותיי בבתי ספר ובמכללות, אני נוהג לשאול את התלמידים מה ניתן ללמוד משכבות של מאובנים. האם כל בעלי החיים והצמחים שנמצאו באותה שכבה חיו יחד, מתו יחד או נקברו יחד? אני מבקש מהם תשובה שמבוססת על מחקרים מדעיים ודאיים. בניסיון לענות על השאלה שלי, רובם מבינים שאין כל אפשרות לדעת אם האורגניזמים השונים אכן חיו זה לצד זה. אחרי הכול, הם לא היו שם ולכן לא יכלו לצפות בהתרחשות. הם מבינים שאין כל דרך לדעת אם אותם יצורים מתו יחד, כי גם בזה הם לא חזו. הדבר היחיד שהם יודעים בוודאות הוא שהם נקברו יחד, שהרי הם נמצאו זה לצד זה. כלומר, אם ננסה לשחזר את הסביבה שבה חיו האורגניזמים רק על סמך הממצאים שבשטח, אנחנו עלולים לעשות טעות מרה.
מערכת החינוך בימינו לא מייחסת חשיבות מספקת לשימוש הנכון בכלים המדעיים שעומדים לרשותנו, וזוהי טעות.
אנחנו יכולים להיות בטוחים שהמסקנות שלנו נכונות רק כאשר כל המידע נמצא בידינו. בשלב זה המדענים אינם יודעים אם יש היכן שהוא ממצאים נוספים, ולכן אינם יכולים להיות בטוחים שהמסקנות שלהם סופיות. הדבר דומה לצפייה בסרט מתח. מה שמתרחש בסרט ברור מאליו. באמצע הסרט הצופה עשוי להסיק שהמשרת, למשל, הוא זה שאשם ברצח. אבל לקראת סוף הסרט מתגלות ראיות חדשות, והמסקנות שמגיעים אליהן משתנות לפתע. מסתבר שזה לא היה המשרת ככלות הכול!
אבל אם נתחיל עם ראָיות שאי אפשר להתכחש להן, הראָיות שקיימות בכתובים, נראה שכל אוצרות החוכמה והדעת צפונים אצל אלוהים האב ומשיחו (קול' ב' ٣). הרי לעולם לא נוכל לדעת הכול. אבל יש מישהו שכן יודע, וכך באה הבעיה שלנו על פתרונה. לנו אין כל ספק שמה שאלוהים גילה בדברו הוא מדויק ומהימן. הוא אינו אדם, ולכן הוא לא משקר לעולם (במד' כ"ג ١٩). במשך הזמן נדע יותר. בעתוי המתאים אלוהים יפקח את עינינו ויעזור לנו לדעת יותר, אבל הוא לא ישנה את מה שכבר גילה לנו.
אין אדם שברשותו נמצאות כל הראָיות הקיימות. זו הסיבה לכך שהתיאוריות המדעיות משתנות ללא הרף. המדענים משנים את מסקנותיהם כי כל הזמן מתגלים להם דברים חדשים.
איש אחד, בעל תואר בכלכלה, חזר לאוניברסיטה שבה למד. הוא ביקש לבדוק על אילו שאלות התלמידים נבחנים. להפתעתו גילה שאלה הן אותן שאלות שעליהן הוא נבחן בזמנו. הוא שאל את המרצה הבכיר איך זה יתכן. המרצה הבכיר השיב שאומנם השאלות זהות, אבל התשובות הנכונות שונות לגמרי, שכן בינתיים התגלו ממצאים חדשים!
באחת מתוכניות הרדיו שבהן השתתפתי נערך עימות ביני לבין פרופסור לגיאולוגיה מאוניברסיטה אמריקנית. הפרופסור טען שהאבולוציה היא מדע ודאִי, וההוכחה שנתן לכך הייתה שחסידי האבולוציה מוכנים לשנות את התיאוריות שלהם בכל פעם שמתגלים ממצאים חדשים. הוא טען שתורת הבריאה איננה מדע, מכיוון שחסידיה מבססים את השקפתם על הכתובים ואינם מוכנים לשנות אותה.
"התיאוריות המדעיות משתנות מדי פעם משום שאיננו יודעים הכול, נכון?" שאלתי. "הרי לא כל הראָיות שקיימות אי שם נמצאות בידינו".
"בדיוק כך", הוא ענה.
"אבל לעולם לא נדע הכול", אמרתי.
"נכון", הוא הסכים. "תמיד נמצא ראָיות חדשות".
"זאת אומרת שאיננו יכולים להיות בטוחים בדבר".
"נכון", הוא הסכים.
"כלומר, איננו יכולים להיות בטוחים שהאבולוציה היא אמת".
"הו לא! האבולוציה היא עובדה", הוא אמר, אבל בעצם נתפס בקלקלתו. דבריו הבהירו שהשקפת עולמו מבוססת על דעה קדומה.
תפיסות מדעיות נתונות לשינויים - וזה נכון גם עבור אלה שמאמינים בבריאה וגם עבור אלה שמאמינים באבולוציה. אבל התפיסות שעליהן מבוססות שתי התורות האלה אינן נתונות לשינויים.
הבעיה היא שרוב המדענים אינם מבינים שהאמונה באבולוציה היא הבסיס שעליו הם מגבשים את המסקנות המדעיות וההסברים שלהם לגבי ההווה. חסידי האבולוציה אינם מוכנים לשנות את האמונה שבה הם נאחזים, אמונה האומרת שלכל דבר יש הסבר טבעי ושאין אלוהים. האבולוציה היא האמונה שהם מחויבים לה. המשיחיים צריכים להבין את הנקודה הזאת. האבולוציה היא אמונה! היא איננה מדע!
(איור ٧)
מוצָא המינים
תורת הבריאה תואמת את הנאמר בכתבי הקודש. היא הבסיס למדע שמכבד את הבורא - בורא שהיה נוכח בשעה שהדברים התרחשו. אלוהים הוא שגרם לאנשים מסוימים להעלות את דברו על הכתב בהשראת רוח הקודש, במטרה לגלות לבני האדם את כל מה שעליהם לדעת אודותיו ואודות היקום שהוא ברא.
למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שאנחנו דוגלים בתורת הבריאה? עלינו להבחין בשלושה דברים היסטוריים: קיומה של יראה מושלמת, השחתתה של היראה על ידי החטא, ושיקומה על ידי המשיח ישוע.
١. אלוהים ברא את השמים, את הארץ ואת כל אשר בהם בשישה ימים. כל פרט תוכנן ועוצב בהתאמה מושלמת לפרטים האחרים שנבראו. כשאלוהים סיים את מלאכת הבריאה, הוא ראה "כי טוב". בשלב זה לא היה מוות בעולם. האנשים ובעלי החיים היו צמחוניים, כלומר הם לא הרגו או טרפו זה את זה. מזג האוויר היה נעים בכל חלקי העולם, לאדמה הייתה מערכת השקיה עשירה ומזינה, ולא היו כל סערות בים או בשמים.
٢. העולם היום אינו זהה לעולם שאלוהים ברא. אבותינו הראשונים (אדם וחווה) לא צייתו לאלוהים (וכך זה נמשך עד עצם היום הזה), ובשל מרדנותם חדרו לעולם מאבקים ומוות. כעונש על מרדנותם של אדם וחווה אלוהים הטיל קללה על העולם. בין היתר הקללה הזאת מתבטאת במאבק הישרדות. צ'ארלס דרווין קרא למאבק ההישרדות הזה "הברירה הטבעית", והציע את התיאוריה שלו כתיאוריה חילופית לתורת הבריאה. מאוחר יותר צירפו חסידי האבולוציה לתיאוריה זו גם את תיאוריית "ההתפתחות האקראית" (מוטציות). אבל מוות ומקריוּת אינם יכולים ליצור משהו טוב. להפך, הם מביאים לעולם מחלות, פגמיםוריקבון.
לאחר שבני האדם חטאו ומרדו באלוהים, הארץ התמלאה באלימות ושחיתות, ובשלב מסוים אלוהים השמיד את העולם באמצעות מבול, והקים אנושות חדשה דרך נוח ובני משפחתו. מי המבול שכיסו את כל הארץ קברו בשכבות שונות של סלעים את מיליארדי האורגניזמים שהפכו למאובנים, והם נועדו להזכיר לנו את משפטו של אלוהים.
٣. אחרי המבול שוב התמלאה הארץ באלימות, שחיתות ומוות, שכן בני האדם שוב הציבו את עצמם מעל דבר אלוהים. בשלב מסוים אלוהים שלח לעולם את המשיח, כדי לרפא את הבריאה ולשקמה. במותו ותקומתו ניצח המשיח את המוות. יום יבוא, והאלוהים ששפט את העולם באמצעות מבול, ישפוט שוב את העולם החוטא. אלא שהפעם המשפט לא יבוא באמצעות מים, אלא באמצעות אש. בזכות הכפרה שמספק לנו דמו של ישוע המשיח, אלה שמאמינים בו יזכו לחיי נצח לצדו בשמים ובארץ החדשים. שם לא יהיו עוד מוות ושחיתות, שכן הקללה שאלוהים הביא על העולם תוסר אחת ולתמיד.
כתבי הקודש טוענים שאלוהים יודע הכול. כלומר, הוא יודע הכול על כל מה שקיים ואפילו על מה שלא קיים. יש רק דרך אחת ויחידה שתוביל אותנו למסקנות הנכונות בכל עניין ובכל דבר: אם נתבסס על דברו של האחד והיחיד שיודע הכול באופן מוחלט. המשיחיים צריכים לבסס כל מחשבה, בכל נושא, על מה שנאמר בכתובים. את התשובות לשאלות השונות עלינו לחפש בדבר אלוהים, ולא בדברם של אנשים מוגבלים וחלשים. עלינו לבחון את דבריהם על בסיס מה שנאמר בדבר אלוהים, לא להפך.
במהלך סמינר שערכתי אמרתי שעלינו לבסס את ההשקפה שלנו על דבר אלוהים, ושזו צריכה להיות נקודת המוצא שלנו. למשמע דבריי קם זקן קהילה אחד, והעיר בבוז שאכן יש לפנות לכתובים כדי לדעת כיצד לתקן מכונית. הוא פשוט סירב להבין שהעקרונות שמנחים אותנו בכל תחום צריכים להיות מבוססים על הכתובים. העקרונות האלה אינם משתנים לעולם. כמובן שהכתובים לא מלמדים אותנו כיצד לתקן מכונית. אבל עלינו לזכור שהמדע המודרני, שאיפשר למהנדסים לפתח את המכונית, נולד כשאנשים ביססו את החשיבה המדעית שלהם על הכתובים. כל מדען שבקיא בהיסטוריה של התפתחות המדע, יודע שהמדע המודרני התפתח על בסיס כתבי הקודש. במילים אחרות, העקרונות שבהם אנחנו מאמינים ודפוסי החשיבה שלנו תלויים בהנחת המוצא שלנו. הכתובים מכילים את העקרונות הבסיסיים ואת הפרטים הנחוצים לפיתוחה של חשיבה נכונה בכל תחום.
לצערנו, יותר ויותר אנשים מתבססים על דבריהם של אחרים ושופטים את מה שאומרים הכתובים לאור מחשבה אנושית. איזו שחצנות! איננו יכולים להכניס מילים לפיו של אלוהים. עלינו להכיר בסמכותו, ולהקשיב לדברו. אומנם תורת הבריאה היא אמונה, אבל היא מבוססת על ההתגלות שנתן לנו הבורא עצמו, זה שיודע הכול. גם האבולוציה היא אמונה, אבל היא אינה מבוססת על ההתגלות שאלוהים נתן לנו, אלא על דבריהם של אנשים שלא היו בסביבה כשהעולם נוצר, אנשים שמודים בעצמם שאינם יודעים הכול.
אם כתבי הקודש אינם דברו של זה שיודע הכול, אנחנו אבודים. לעולם לא נוכל להיות בטוחים בדבר. איך נדע מי דובר אמת: אני, אתה ואולי מישהו אחר? למעשה, איך נקבע מהי אמת ומהי הדרך לגלות אותה?
בחור צעיר אמר פעם במהלך סמינר שבו הרציתי: "אני לא יכול להאמין בבריאה. אני מאמין במפץ הגדול. אנחנו תוצר של מקריות ושל תהליכים אקראיים. אין אלוהים".
עניתי לו: "אם אתה תוצר של מקריות, הרי שגם המוח שלך הוא תוצר של מקריות. ואם כך, דפוסי החשיבה שקובעים את ההיגיון שלך - גם הם תוצר של מקריות. אם ההיגיון שלך הוא תוצר של תהליכים אקראיים, אינך יכול להיות בטוח שהוא התפתח כראוי. אינך יכול להיות בטוח ששאלת את השאלה הנכונה כי אינך יכול לבטוח בהיגיון שלך". התשובה שלי הדהימה אותו. הוא ניגש אליי בתום ההרצאה וביקש ממני רשימה של הספרים הטובים ביותר בנושא. הוא אמר שעליו לחשוב על הנושא הזה ברצינות. הוא הבין שאם אין בעולם הזה משהו מוחלט (אלוהים), הוא עצמו משול לעפר ואפר.
כתבי הקודש טוענים שהם דבר אלוהים. אנחנו יכולים לבחון את הדברים שנאמרים בהם ולבדוק אם הם תואמים את הממצאים שהמדענים והארכאולוגים מגלים בהווה. אם ניקח את ספר בראשית, המתיימר לספק הסבר למוצָא האדם ולתולדות האנושות, נוכל להבין איך העולם נברא ומה קרה לאחר מכן. מחקר מדעי מתחיל עם השערות. כדי להוכיח שההשערות שלו נכונות, על המדען להגדיר אילו ממצאים הוא מצפה לגלות. אפשר לבנות דגם מדעי כזה, שמתבסס על ספר בראשית. כלומר, לקרוא את הספר ולהגדיר מה היינו מצפים לגלות בהווה כדי להוכיח שהספר מתאר את ההיסטוריה בצורה מהימנה. אחר כך נוכל לבחון את הממצאים שבידינו ולהחליט אם הספר אכן מהימן.
למשל, בספר בראשית נאמר שאלוהים ברא זנים שונים, או קבוצות שונות של יצורים חיים. לכן נוכל לשער שיימצאו זנים שונים של בעלי חיים וצמחים, ושזן אחר אינו יכול להתפתח לזן אחר. ואכן, זה בדיוק מה שאפשר למצוא בעולם החי והצומח (גם אצל יצורים חיים וגם אצל מאובנים).
ספר בראשית מספר שבגלל רוע לבם של בני האדם, אלוהים שפט את העולם והביא מבול. אם זו האמת, עלינו למצוא מיליארדי מאובנים קבורים בשכבות הסלעים, כתוצאה משיטפון יוצא דופן שכיסה את העולם כולו. ואכן, אלה בדיוק הממצאים שבידינו.
בבראשית י"א מסופר על אירוע שהתרחש במהלך בניית מגדל בבל.נשאל שוב את השאלה: אם אירוע זה אכן התרחש, אילו ממצאים עלינו למצוא? והאם ממצאים שנתגלו בתרבויות שונות ברחבי העולם תואמים את האירוע שמתואר בבראשית?
גם הפעם התשובה היא "כן". כעיקרון, כל בני האדם יכולים להתחתן זה עם זה ולהוליד ילדים, ולא משנה מה גזעם ומה מוצאם, משום שכולנו מאותו זן.. אם מוצאם של כל בני האדם הוא מנוח (כלומר מאדם הראשון), יוצא שלפי ספר בראשית, כל התרבויות התפתחו אחרי המבול ואחרי מגדל בבל.
חסידי האבולוציה מדברים על גזעים שונים של בני אדם. המושג "גזעים" זכה לשימושים רבים, התלויים בהגדרה שבה משתמש הדובר.חסידי האבולוציה משתמשים במושג כך שעולה ממנו שקבוצות מסוימות של אנשים מפותחות יותר מקבוצות אחרות. המונח "גזעים" מדבר לדעתם על דרגות שונות של התפתחות אצל בני אדם. והיות שתורת האבולוציה הפכה לחלק בלתי נפרד מחומר הלימוד בבתי הספר ומעולם התקשורת, אנשים רבים מבינים את המושג "גזעים" כזנים שונים של בני אדם. המשיחיים חייבים להבין שיש רק גזע אנושי אחד: "מאדם אחד הוא (אלוהים) יָצר את כל עממֵי בני אדם להושיבם על פני כל הארץ, ויעד זמנים קבועים וקבע את גבולות מושבם" (מה"ש י"ז ٢٦).
כמעט לכל תרבות בעולם יש סיפורים עממיים, שמזכירים במידה רבה את סיפורי בראשית. למרבית התרבויות בעולם יש סיפורים שדומים לסיפור המבול. מיתוסים על תורת הבריאה (שאינם שונים בהרבה ממה שמסופר בבראשית על בריאת האישה, על חדירת המוות לעולם ועל העובדה שהאדם הראשון ובעלי החיים היו צמחוניים (ברא' א' ٢٩-٣٠)), מצויים בתרבויות שונות. העובדה שסיפורים אלה עברו מדור לדור היא ראָיה חשובה בפני עצמה. האמת המוחלטת לגבי מוצא האדם ותורת הבריאה נמצאת בכתובים, ואם העולם התפתח בדרך שאותה מתארים חסידי האבולוציה, קשה להסביר את הדמיון שקיים בין סיפורי בראשית לבין מיתולוגיות של תרבויות שונות בעולם.
בצעירותי לימדו אותי שלבבלים (ולעמים אחרים מימי קדם) יש מיתוסים שדומים לסיפור בראשית משום שהיהודים אימצו מיתוסים בבליים וצירפו אותם לכתבי הקודש שלהם. אבל בדיקה יותר זהירה של הנושא מלמדת שהסיפורים הבבליים אינם סבירים, כמעט מכל בחינה. למשל, במיתוסים הבבליים על המבול מסופר על אלים שחתכו זה את זה לשניים, ועל מים שנפלטו מגופותיהם. סיפור המבול בבראשית הוא הרבה יותר סביר. בכל מקרה, התרבות הבבלית מכירה בקיומו של המבול, אבל נותנת לו הסבר אחר, הזוי. מסתבר שסיפורים שעוברים מדור לדור ואינם נשמרים במדויק (במיוחד כשהם עוברים מפה לאוזן), אינם משתבחים עם הזמן. האמת מיטשטשת בהדרגה, והסיפורים משתנים במידה ניכרת. סיפורי התנ"ך, בניגוד לסיפורי עמים אחרים מהעת העתיקה, עברו אומנם מדור לדור, אך לא מפה לאוזן. הם תועדו בכתב ונשתמרו באורח פלא ברוח אלוהים. הם לא הושחתו. הסיפורים הבבליים, שמשקפים במידה מסוימת את מה שמתועד בספר בראשית, הם אלה שהושחתו בגלל חולשותיהם של האנשים שהעבירו אותם מפה לאוזן.
אם נקודת המוצא היא כתבי הקודש, ואם פועלים על בסיס הנאמר בהם, מגלים שהם תואמים את הממצאים בהווה. התאמה זו מחזקת את האמונה שהכתובים הם אכן דבר אלוהים. יחד עם זאת, עדיין אין זו הוכחה מדעית, כי אי אפשר להוכיח דברים שקרו בעבר. אין כל דרך להוכיח שהעולם אכן נברא משום שאי אפשר לשחזר במעבדה את מעשה הבריאה. הדבר נכון גם לגבי תורת האבולוציה.
תורת הבריאה והאבולוציה - שתיהן מורכבות משורה שלמה של אמונות, שמובילות לתפיסות מדעיות שונות ולפרשנויות שונות לַממצאים. אין זה אומר שאדם שמאמין בבריאה יכול לתת הסבר מדויק על כל עובדה קיימת. יכולים להיות דברים רבים שלא ניתן להסבירם במונחים מדעיים, מכיוון שאין לנו את כל המידע הנחוץ. למרות זאת, כל העובדות צריכות להתאים למסגרת שקבע דבר אלוהים.
נכחתי בהרצאה של מדען שהרצה בפני קהל משיחי, והסביר ששינה את דעתו לגבי סיפורים שונים בכתובים. הוא ביקש מהשומעים לשכוח דברים שאמר בעבר, ושהוא יכול להוכיח בצורה מדעית שמה שאמר בעבר על המבול והבריאה אינו נכון. הוא הסביר שהמדע בעצם מוכיח שהכתובים אינם נכונים. מכיוון שהאיש טען שהוא משיחי, שאלתי אותו אם הוא מאמין שנוח אכן התהלך עלי אדמות. הוא ענה בחיוב. שאלתי מדוע הוא מאמין בזה, והוא אמר שהוא מאמין בקיומו פשוט משום שקרא עליו בכתובים. שאלתי אם הוא מאמין שמבול כיסה את כל פני הארץ, והוא נד בראשו לשלילה. שאלתי מדוע, והוא אמר שהמדע מבהיר שלא יתכן שמבול כיסה את העולם, ושהמדע בעצם מוכיח שסיפורים שונים בכתובים אינם נכונים. שאלתי כיצד הוא יכול להיות בטוח שנוח היה קיים אם אינו בטוח שהמבול אכן התרחש. הרי גם נוח וגם סיפור המבול מופיעים בכתובים. הנקודה היא שאם אנחנו מטילים ספק בכתבי הקודש, אפילו בנקודה אחת קטנה, אנחנו שומטים את הבסיס של האמונה המשיחית כולה.
(איור ٨)
פרשנות של ממצאים הנתונה לשינויים מתמידים
מאובנים, צמחייה, בעלי חיים, כדור הארץ, תרבויות
ישום, אמונה
הפרשנויות אינן תואמות
נתונות לשינויים
אינה יכולה להשתנות
"ממולקולות לבן אדם"
מוות ומאבקים שנמשכו מיליוני שנים
(איור ٩)
פרשנות של ממצאים הנתונה לשינויים מתמידים
מאובנים, צמחייה, בעלי חיים, כדור הארץ, תרבויות
ישום, אמונה
הפרשנויות תואמות
נתונות לשינויים
אינה יכולה להשתנות
העולם נברא בשישה ימים
המבול
מגדל בבל וכו'
הוספתי ואמרתי שמכיוון שלא כל הראיות נמצאות ברשותנו, ומכיוון שאיננו יודעים מה הן הנחות המוצא של אלה שמפרשים את הממצאים, בהחלט יתכן שהפרשנויות שהמדענים נותנים לממצאים השונים הן שגויות, ושדווקא הכתובים נכונים! הוא הודה שאינו יודע הכול, ושבהחלט יתכן שהנחות מוצא הנחו חלק מהשיטות המדעיות שאליהן הוא התייחס בהרצאתו. הוא גם הודה שמידע נוסף יכול לשנות את מסקנותיו מן הקצה אל הקצה, אבל הוסיף שלא יאמין בכל מה שנאמר בכתבי הקודש עד שהמדע יוכיח זאת. דבריו בעצם העידו על הבנה לקויה של משמעות המדע, ושל העובדה שהמדע אינו יכול להוכיח דברים שהתרחשו בעבר. אני מתייחס לכתובים כאל דבר אלוהים, ולכן מפרש את הממצאים על בסיס זה. הוא מתייחס אל הכתובים כאל ספר שאולי מכיל את דבר אלוהים, אבל כמשני לתיאוריות המדעיות. כמובן שאם נתמוך בגישה של אותו מדען, גם הגישה שלנו לכתובים תשתנה ללא הרף, ולעולם לא נוכל להיות בטוחים בדבר מכיוון שהמדענים מגלים כל הזמן תגליות חדשות, והתיאוריות שבהן הם דוגלים משתנות ללא הרף.
בבית הספר שבו לימדתי הקפדתי שתלמידיי יֵדעו כיצד יש להבין את המדע ולהשתמש בהיגיון. אבל כשרק התחלתי ללמד בבתי הספר על תורת הבריאה, הגישה שלי הייתה שונה. בהתחלה הדגמתי לתלמידים את הבעיות שמעוררת תורת האבולוציה, והסברתי כיצד הממצאים תומכים באמיתות של תורת הבריאה ומחזקים אותה. אבל כשאותם תלמידים השתתפו בשיעור אחר, שבו המורה האמין באבולוציה, הוא פירש את הממצאים בדרך שתתאים לאבולוציה. הגישה שבה השתמשתי אז כמורה נקראת "גישה המבוססת על ראָיות". ניסיתי להשתמש בממצאים כדי לשכנע את התלמידים שהראיות מוכיחות שהאבולוציה היא שקרית, ושתורת הבריאה היא אמת.
מאז החלפתי את השיטה, והתחלתי ללמד על טבעו האמיתי של המדע - מה המדע יכול לעשות ומה לא. כך עזרתי לתלמידיי להבין שהידיעות של המדענים לגבי העבר ואפשרויות הפעולה שלהם הן מוגבלות. לימדתי אותם שכל מדען מפרש את הממצאים שברשותו על בסיס הנחות המוצא (האמונות) שלו. סיפרתי להם שאני מאמין במהימנות הכתובים, בתורת הבריאה, בחטא הראשון, במבול ובנושאים נוספים שמוזכרים בכתובים. הסברתי להם כיצד אפשר לבנות תפיסה מדעית התואמת את מה שמסופר בכתובים, והראיתי איך הממצאים השונים תואמים את תורת הבריאה ולא את האבולוציה. הגישה הזאת נקראת "גישה המבוססת על הנחות יסוד".
ההבדל היה מדהים. כאשר מורים אחרים נתנו לממצאים פרשנות שונה משלי, התלמידים זיהו בקלות את הנחות היסוד של אותם מורים. הם הבינו היטב שהאמונה של המורה קובעת את הדרך שבה הוא מפרש ראָיה כזו או אחרת. אי אפשר לספק הוכחה מדעית ישירה לשאלת מוצא האדם.
הגישה החדשה שבה למדו התלמידים לבחון את המדע ואת דברי המורים בילבלה לא מעט מורים. בשלב מסוים ניגשה אליי מורה צעירה, ואמרה לי שהרסתי את אמינותה בעיני התלמידים. היא לימדה את תלמידיה שהפחם נוצר בביצות בתהליך שנמשך מיליוני שנים. אני לימדתי את התלמידים שתיאוריות רבות עוסקות בשאלת היווצרות הפחם, לא רק תיאוריה אחת. אבל אותה מורה התעלמה מגבולות המדע, ולימדה את התיאוריה שבה היא האמינה כאילו הייתה עובדה מוגמרת, ולכן נפגעה אמינותה בעיני התלמידים. האמת היא שהיא כעסה עליי משום שידעה שהתלמידים צדקו, וגם התלמידים ידעו זאת.
אני מציע לכל מי שמלמד את תורת הבריאה או תורת האבולוציה, לבדוק היטב את שיטות הלימוד שלו, ולוודא שתלמידיו מבינים את המימד ה הפילוסופי, כלומר, את הנחות היסוד שלו כמורה. אם כך יעשה, התלמידים יבינו טוב יותר את הסוגיה שעל הפרק, ונוסף על כך יבינו מהו מדע וילמדו לחשוב בצורה עצמאית.
השאלות שהתלמידים שאלו בתום שנת הלימודים הם פרי נוסף של הגישה המבוססת על הנחות יסוד, ומלמדת את מגבלות המדע. בגישה שמבוססת על ממצאים, התלמידים בדרך כלל שואלים שאלות בנוסח: "המדענים הוכיחו שהמאובנים הם בני מיליוני שנים, נכון?" "נכון שאם עובר זמן רב מספיק בעצם כל יצור יכול להשתנות ולהפוך לכל דבר אחר?". אבל גישה שמבוססת על הנחות יסוד (ומייחסת את הסוגיות השונות שעל הפרק לרמה הבסיסית של אמונה), מעלה שאלות אחרות לגמרי. השינוי העצום בשאלות ששאלו התלמידים ריגש אותי עד מאוד: "מאיפה בא אלוהים?" "מניין לך שאפשר לבטוח בכתובים ובאמיתותם?", "מי כתב את כתבי הקודש?", "מדוע האמונה המשיחית טובה יותר מבודהיזם?". התלמידים החלו להבין מהי הבעיה האמיתית. הם הבינו שמדובר בשתי אמונות מנוגדות. הגישה שנקטתי הובילה לתוצאות מדהימות. תלמידים רבים הקשיבו לדבריי על המשיח, וגילו עניין באמונה המשיחית. כמה מהם אף חזרו בתשובה.
שיטה זו עובדת בקרב אוכלוסייה חילונית, אך גם בקרב משיחיים. זוהי שיטה חשובה וטובה עבור כלל האוכלוסייה. חשוב להבין שחסידי האבולוציה וגם המאמינים בבריאה מתייחסים לאותן עובדות. ההבדל הוא בפרשנויות השונות שהם נותנים לאותן עובדות. הבעיה האמיתית היא שמדובר בשתי אמונות הסותרות זו את זו. ראָיות הן דבר חשוב (ולכן המאמינים בבריאה עורכים מחקרים נרחבים בנושא), אבל השיטה שבה משתמשים כדי להציג את הראיות היא שקובעת .
בתום הרצאה לסטודנטים במכללה משיחית , קם אחד הסטודנטים ואמר: "הדברים שאמרת על מהימנותו של ספר בראשית נשמעים הגיוניים. אבל לא יתכן שאתה צודק. המרצה שלי לגיאולוגיה מאמין באבולוציה, והוא לא יסכים אתך כלל. אני בטוח שאם הוא היה כאן עכשיו, הוא היה יכול לומר היכן אתה טועה".
"גם אם המרצה שלך לגיאולוגיה היה כאן, והיה מדבר על נושאים שאינני מתמצא בהם, הייתי אומר שהוא טועה אם דבריו לא היו תואמים את הכתובים. אם לא אוכל להסביר מדוע הוא טועה, סימן שאין בידי עדויות המעידות על טעויותיו. הכתובים הם דבר אלוהים, והם אינם טועים לעולם. אני בטוח שאם אבקש מגיאולוג שמאמין בבריאה למצוא טעויות בדבריו של המרצה שלך, הוא יצליח, שכן הכתובים לא טועים לעולם!".
עלינו להכיר בכך שהכתובים הם דבר אלוהים ושיש להם סמכות בלתי מעורערת, אחרת לא יהיה בידינו דבר. אם נטיל ספק בכתובים ולא נבטח במהימנותם, ואם נפרש אותם בכל פעם מחדש בשל ממצא כזה או אחר, הם יאבדו את הסמכות המוחלטת שלהם. מי שנוהג כך בעצם אינו מתייחס לכתובים כאל דברו של האחד שיודע הכול, ושומט את הבסיס שעליו הוא עומד. את האמת יש לראות בצורה רוחנית. בלי רוח הקודש, לא נוכל להבין דבר באמת.
(איור ١٠)
האגודה לזכויות האזרח, עמותת האתאיסטים בישראל
האבולוציה היא עובדה
נפתח את ספר "מוצא המינים" בעמוד ٤
קארל סאגן
אייזק אסימוב
פרק רביעי
מדוע חסידי האבולוציה אינם מודים שהאבולוציה היא בעצם דת או אמונה?
משום שהאמונה בנוגע למוצא האדם משפיעה על השקפת עולמנו ועל משמעות החיים. אם אלוהים אינו קיים, ואם אנחנו בסך הכול תוצאה של תהליכים אקראיים, גם המושג "סמכות מוחלטת" אינו קיים. אם אין מי שקובע את החוקים, יוצא שכל אחד יכול לפעול כאוות נפשו, ורק לקוות שלא יתפס. האבולוציה היא אמונה, המאפשרת לאדם להצדיק את מעשיו. אדם הראשון חטא כשסירב לציית לחוקיו של אלוהים ובחר לעשות כרצונו. הוא מרד באלוהים, ומאז כולנו סובלים מאותו חטא: מרד בסמכות מוחלטת. האבולוציה מספקת לאנשים "תעודת כשרות מדעית", כדי שיוכלו להמשיך ולמרוד באלוהים.
(איור ١١)
ספר בראשית מספק תיעוד מהימן ואמיתי של מוצא האדם ושל ראשיתו של כדור הארץ. יותר ויותר מדענים מתחילים להבין שכאשר מבססים את המדע וההיסטוריה על הכתובים, כל הממצאים שבידינו – על בעלי חיים וצמחייה, מאובנים ותרבויות שונות - תואמים זה לזה. עובדה זו מאמתת את הטענה שכתבי הקודש הם דבר אלוהים, ומלמדת שאפשר לבטוח בהם.
כמובן שהחברה החילונית ההומניסטית מתנגדת לכך. אפילו בארצות הברית, שבה אחוז המשיחיים באוכלוסייה גבוה, ארגונים שונים פועלים במטרה לאסור בבתי הספר את הקריאה בתנ"ך ובברית החדשה, ולהוציא מהתמונה את סיפורי הבריאה. ארגונים אלה מוליכים את הציבור שולל וגורמים לו להאמין שהאיסור לעסוק בדת בבתי ספר ישמור על נייטרליות. אבל אין זה כך! האמת היא שפעילות דתית אחת פשוט הוחלפה בפעילות דתית אחרת - את מקומה של האמונה במשיח תפסה דת ההומניזם, דת המתנגדת לאלוהים.
רוב בתי הספר מלמדים את האמונה ההומניסטית. רק מעט מורים משיחיים מנסים להיות "מלח הארץ" בבתי הספר, והמצב הולך ונעשה קשה יותר ויותר. מורים משיחיים רבים מסתירים את אורם. הם מפחדים לעמוד על עקרונותיהם המשיחיים בסביבה כה אתאיסטית. חלק מבתי הספר איימו על המורים בפיטורים, אם יגלו שהם מספרים לתלמידים על השקפת עולמם המשיחית.
כנראה שחסידי האבולוציה ברחבי העולם מרגישים מאוימים, ולכן הם מגיבים בצורה כה קיצונית על פעילות של ארגונים התומכים בבריאה. [המשפט חוזר על מה שנאמר קודם, ולכן מחקתי אותו] הנה ציטוט מדבריו של ד"ר מייקל ארצ'ר (מרצה בכיר לזואולוגיה באוניברסיטת New South Wales ) וחסיד של תורת האבולוציה: "האמונה בבריאה אינה נכונה מבחינה מדעית. יותר מכך, היא מגוחכת ובלתי סבירה לחלוטין. זוהי פרודיה על מחשבות האדם ושימוש בלתי הולם באינטליגנציה האנושית. בעיניי האדם המאמין בבריאה הוא עלבון בפני אלוהים עצמו".
המאבק האמיתי מקורו בעובדה שאנשים כאלה אינם רוצים לקבל את האמונה המשיחית מכיוון שאינם מוכנים להכיר בקיומו של אלוהים שתובע מהם דין וחשבון. אולי זו הסיבה לכך שמרצה התומך באבולוציה אמר פעם: "לעולם לא תשכנע אותי שהאבולוציה היא אמונה". במילים אחרות, לא משנה אילו הוכחות ניתן לו לגבי טבעה של האבולוציה, הוא יסרב לקבל שמדובר באמונה בלבד. הוא לא מעוניין להתייחס לכך שמדובר באמונה. אילו הכיר באמת הזו, היה עליו להודות שמדובר באמונה עיוורת, ואז הוא כבר לא יכול היה לטעון שדווקא האמונה שלו היא הנכונה.
הציבור טועה כשהוא חושב שהאבולוציה היא מדעית ושהאמונה באלוהים היא אמונה ותו לא. האבולוציה גורמת לאנשים רבים להיסגר ולא להקשיב למשיחיים שמספרים להם את האמת על אלוהים והבריאה. בדיונים שונים שמתנהלים בנושא באמצעי התקשורת, בספרים וכדומה, רק לעיתים רחוקות מציגים ראָיות כלשהן התומכות באבולוציה. הסיבה העיקרית היא, כמובן, חוסר ראָיות.
אם ניכנס למוזיאון ונבחן את כל ה"ראָיות" שמוצגות שם ואמורות להוכיח שיש אבולוציה, נראה שזנים שונים של בעלי חיים וצמחים מיוצגים על ידי ממצאים שנשתמרו היטב, או על ידי מספר גדול של מאובנים. נוכל גם לקרוא שם על תהליך האבולוציה, אבל לא נוכל לראות אותו מתרחש לנגד עינינו במיצגים השונים.
חסידי האבולוציה צריכים להמציא ראיה אחת בלבד שמוכיחה את תורתם. אם האבולוציה היא אמת, ואם תורת הבריאה היא שטות אחת גדולה, אין כל ספק שהתקשורת תעמוד לצדם של חסידי האבולוציה, ותוכיח לכולם שמדובר בתורת אמת. אבל חסידי האבולוציה אינם יכולים לעשות זאת. הממצאים שנתגלו עד כה תומכים בצורה מכרעת בכתבי הקודש, ותואמים להפליא את מה שכתוב בהם. חבל שחסידי הבריאה לא זוכים לסיקור תקשורתי כה נרחב, שיכול להציג לעיני העולם כולו את הראיות החותכות לתורת הבריאה.
עלינו להודות בכך שהאבולוציה האתאיסטית חייבת להתנגד לתומכים בתורת הבריאה. אם המאמינים בבריאה צודקים, כלומר אם אלוהים הוא אכן הבורא, אזיי אין כל שחר ובסיס להשקפתם של חסידי האבולוציה. השקפתם מבוססת על האמונה שאלוהים אינו קיים. אם האבולוציה אינה נכונה, האפשרות היחידה שנותרת היא שאלוהים ברא הכול. זו הסיבה שחסידי האבולוציה נאחזים בכל כוחם בהשקפתם, גם כשהממצאים והראיות מצביעים על ההפך הגמור.אם כך, מדובר בבעיה רוחנית, לא מדעית.
יש האומרים שאילו הממצאים תמכו בצורה משמעותית באמיתות הכתובים, הציבור הרחב היה מאמין בבריאה. אבל כתבי הקודש אומרים: "הלֹא עצמותו הנעלמת (של אלוהים), היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשֵׂכל באמצעות הדברים שנבראו. לכן אין להם (ללא-מאמינים) במה להצטדק" (רומ' א' ٢٠).
(איור ١١)
קנגורו, אמוּ, דב קואלה, פלטיפוס, אצ'ידנה
הכתובים אומרים שיש בעולם מספיק ממצאים וראיות שיכולים לשכנע אנשים שאלוהים הוא הבורא ולהרשיע את אלה שאינם מאמינים.
אם הדבר נכון, אם אכן כל הראיות נמצאות בהישג ידו של כל אדם, איך זה שאנשים בכל זאת אינם מאמינים בקיומו של אלוהים? שאול השליח אמר שבאחרית הימים האדם יבחר לשכוח שאלוהים ברא את העולם. זאת אומרת, אנשים יבחרו מרצון לא להאמין (פטר"ב ג' ٥).
הכתובים אומרים דבר נוסף: "אין משכיל, אין דורש את אלוהים" (רומ' ג' ١١), וגם, "האלוהים האומר 'יוֹפַע אור מחושך' - הוא הֵגִיה אור בלבנו להאיר דעת אודות כבוד אלוהים אשר בפניו של המשיח" (קור"ב ד' ٦). במילים אחרות, אלוהים הוא זה שפותח את לבנו לאמת. אלוהים, למשל, הקשה את לבו של פרעה כדי שלא ישלח את בני ישראל מארצו: "ויחזֵק ה' את לב פרעה, ולא אָבָה לשלחם" (שמות י' ٢٧). ישוע אמר על הפרושים והסופרים ש"מתקיימת בהם נבואת ישעיהו לאמור, 'שִמעוּ שמוֹע ואל תבינו וראוּ ראוֹ ואל תדעו. השְמֵן לב העם הזה ואוזניו הַכבֵּד ועיניו הָשַע, פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין, ושב ורָפָא לו' " (מתי י"ג ١٤-١٥).
באיגרת לרומים נאמר: "וכיוון ש(בני האדם) לא חשבו לנכון להכיר באלוהים, הִסגירם אלוהים להלך רוח מגונה, לעשות את הדברים שאינם הגונים" (א' ٢٨).
ובכן, רק אלוהים יכול לפקוח את עינינו ואת אוזנינו כדי שנראה ונבין את האמת. אנחנו מוקפים בראיות המעידות על כך שהוא הבורא, אבל חסר לנו עוד מרכיב חשוב: רצון אמיתי לראות את האמת. מדוע חסידי האבולוציה וההומניסטיים לא רואים שכל הממצאים תומכים באמיתות הכתובים? כי אינם רוצים לראות זאת. לא כי ממצאים כאלה אינם קיימים. הם מסרבים לפרש את הממצאים השונים בצורה הנכונה, לאור הכתובים.
תפילתי היא שאלה שמסרבים להכיר באלוהים כבורא, יחזרו בתשובה ויקבלו אותו כאדון וכמושיע. פרק נ' בספר ישעיהו צריך להאיץ בכולנו להתפלל ביתר חוזקה עבור אנשים שמסרבים לחיות לאור האמת, ומעדיפים להתהלך לאורם של אנשים אחרים או של עצמם: "הן כולכם קודחֵי אֵש, מאזרֵי זיקות, לכו באוּר אִישכם ובזיקות ביערתם, מידי הייתה זאת לכם, למעצֵבָה תִשכבון" (פס' ١١).
איננו מאחלים גורל כזה לאיש. ואלוהים מבהיר בדברו שהוא אינו חפץ באובדנו של איש. אלוהים הוא אומנם אלוהים אוהב, אבל הוא גם אלוהים שופט וצדיק, שאינו יכול להתעלם מהחטא. המוצא היחיד הוא לפנות אל האלוהים, שברחמיו הנצחיים שלח את "בנו יחידו למען לא יֹאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם" (יוח' ג' ١٦).
"בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. הוא היה בראשית עם האלוהים. הכול נהיה על ידיו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה. בו היו חיים והחיים היו אור לבני האדם" (יוח' א' ١-٤).
(איור ١٢)
אמיתות מוחלטות של אלוהים אלוהים קובע את החוקים
מוסר יחסי האדם קובע את החוקים
בעברך
האבולוציה הפכה לדבר מקובל, והיא מוצגת כאמת מדעית. זו הסיבה שמשיחיים רבים מנסים לשלב אותה באמונה שלהם באלוהים ובדברו. הם אומנם מכירים בעובדה שאלוהים הוא הבורא, אבל גם מאמינים שהוא השתמש באבולוציה בתהליך הבריאה. הגישה הזו נקראת "אבולוציה תאיסטית", היא זורעת בלבול רב בקרב המשיחיים, וגורמת לרבים להטיל ספק במה שנאמר בכתובים. משיחיים רבים אינם בטוחים עוד מהי האמת. הם אינם מבינים כמה חשוב להבחין בין תורת הבריאה לבין תורת האבולוציה.
כאמור, שאלת מוצא האדם משפיעה על דעת הקהל בנושאים חברתיים ומוסריים שונים, כמו נישואים, צורת לבוש, הפלות, יחסי מין הומוסקסואליים, סמכות ההורים וכדומה. איך נדע מה נכון ומה לא נכון בנושאים האלה? על המשיחיים לבחון את הסיבות שבגללן הם מאמינים במה שהם מאמינים.
הדיעה שלנו לגבי ספר בראשית משפיעה בסופו של דבר על אורח חיינו כמשיחיים ועל תכני אמונתנו. ישוע אמר: "אילו האמנתם למשה, הייתם מאמינים לי, כי עליי כתב. אבל אם לכתביו אינכם מאמינים, איך תאמינו לדברי?" (יוח' ה' ٤٦-٤٧). במקום אחר הוא ציטט את אברהם, שאמר: "אם אינם שומעים אל משה ואל הנביאים, לא ישתכנעו גם אם יקום אחד מעִם המתים" (לוקס ט"ז ٣١).
דבריו אלה מלמדים על חשיבות הספרים שכתב משה, שהראשון בהם הוא ספר בראשית. בלוקס כ"ד ٤٤ ישוע מתייחס ל"תורת משה" שכלולה בחמשת חומשי התורה (כתיבת הספרים מיוחסת למשה).
(איור ١٣)
כששאול השליח היה ברומא, הוא לימד מדברי משה והנביאים (כ"ח ٢٣). כתבי הקודש מרבים להתייחס לספר בראשית, יותר מאשר כל ספר אחר שכתב משה. אבל משום מה, במכללות משיחיות ותיאולוגיות, בחוגים משיחיים וחילוניים גם יחד, דווקא ספר בראשית נתון למתקפות, זלזול ובוז יותר מכל ספר אחר. מוקיעים אותו יותר מאשר כל ספר אחר, ומתייחסים אליו כאל אלגוריה או סיפור עממי, ולא כאל תיעוד היסטורי. ספר בראשית מוזכר בכתובים פעמים כה רבות, ובכל זאת מטילים בו ספק ומתעלמים ממנו. מדוע זה כך?
"כי השתון (התשתית, היסודות) יהרסון, צדיק מה פעל?" (תהל' י"א ٣).
חשוב להבין את יחסה של החברה, כפי שמתאר אותו מחבר המזמור. כל חברה תלויה ביסודותיה המוסריים. בני אדם שחיים בחברה מתורבתת ומסודרת, מציבים גבולות להתנהגותם לאור המוסכמות המקובלות על הרוב באותה חברה. אבל מה קורה כשאנשים מתחילים לחרוג מהגבולות האלה, כשהחוק מופר? מחבר המזמור אומר שבכל פעם שהתשתית, היסודות של החברה מתערערים ונהרסים, אפילו אדם צדיק וטוב אינו יכול לעשות דברכדי למנוע את קריסתם.
כשהורסים את היסודות של מבנה כלשהו, המבנה עצמו יתמוטט.
(איור ١٤)
הדבר נכון גם לגבי האמונה המשיחית. מי שמנסה להרוס את האמונה המשיחית, לא חייב לפתוח עליה במתקפה ישירה. מספיק שיהרוס את התשתית, את היסודות שעליהם בנוי ספר בראשית. האם עכשיו ברור יותר מדוע השטן תוקף את ספר בראשית יותר מאשר כל ספר אחר בכתובים?
עקרונות האמונה המשיחית מבוססים על מוצא האדם, כפי שהוא מתואר בספר בראשית. בריאת העולם היא הבסיס של כל העקרונות האחרים בכתובים. אם נסרב להאמין בתורת הבריאה, כל כתבי הקודש יאבדו את תוקפם.
אם לא נכיר באמיתות של ספר בראשית, לא נוכל להבין את מהות האמונה המשיחית. כדי להבין משמעות של דבר מסוים, יש להבין את המקור - את הבסיס שעליו הוא בנוי.
בראשית הוא הספר היחיד בכתובים שמתעד ומתאר את המקור של כל דבר בסיסי בחיים וביקום: החיים, האדם, השלטון, נישואים, תרבות, אומות, מוות, העם הנבחר, חטא, הרגלי אכילה, ביגוד, מערכת השמש... והרשימה ארוכה. המשמעות שיש לכל אחד מהדברים האלה תלויה במקור, בבסיס שלהם. גם משמעותה של הבשורה ומטרתה תלויות במקור שלה. רק לאור הבריאה נוכל להבין את הסיבה למותו המכפר של המשיח ולניצחונו על החטא.
נניח שמישהו היה ניגש אליכם ואומר: "האם אתם מאמינים במוסד הנישואים? האם אתם מאמינים שגבר אחד ואישה אחת אמורים לחיות יחד כל חייהם? ואם כן, למה?" המשיחי הממוצע יאמר שהוא מאמין במוסד הנישואים כי מדובר על כך היכן שהוא בכתובים. ודאי יהיו כמה שיזכרו את דבריו של שאול השליח על נישואין וניאוף.
אם אינכם מאמינים בישוע, חִשבו על השאלות הבאות: האם אתם נשואים? אם כן, מדוע? למה שלא תחיו עם בן זוג בלי להינשא? האם אתם מאמינים שנישואים פירושם שגבר אחד ואישה אחת יחיו ביחד כל חייהם? ומדוע אסור להינשא למספר נשים או למספר גברים? מה יקרה אם בנכם יבוא אליכם ויאמר: "אני מתחתן מחר עם גבר"? האם תאמרו: "בשום אופן לא, זה לא מקובל!"? ומה אם בנכם היה עונה ואומר: "זה מקובל ועוד איך! יש אפילו רבנים שיסכימו להשיא אותנו". אם אינכם מאמינים בסמכות של ספר בראשית, מה תאמרו לבנכם במקרה כזה? האם יהיה לכם צידוק או בסיס כלשהם לכך שהומוסקסואליות אסורה מבחינה מוסרית?
אנשים רבים מביעים את דעתם בלי לבסס אותה על דבר, ואחר כך מתעקשים שהם צודקים. צפו בראיונות שנערכים בטלוויזיה על נושאים חדשותיים. אני זוכר תוכנית שבה הנשאלים התבקשו להביע את דעתם על החלטתה של הממשלה לתת לזוגות הומוסקסואליים הטבות הדומות לאלה שניתנות לזוגות רגילים. רבים ענו שלא נכון לעשות את זה, כי הדבר נוגד את חוקי הטבע. אבל לא הייתה להם כל דרך להוכיח את דבריהם. האמת היא שבלי אמונה באמיתות של ספר בראשית, אין להם סיבה אמיתית להתנגד לנישואים בין בני אותו מין.
לאחר שהרציתי על תורת הבריאה באחד מבתי הספר, ניגש אליי תלמיד ואמר: "אני רוצה להחליט בעצמי על פי אילו חוקים יתנהלו חיי".
"אתה יכול לעשות זאת, אם אתה רוצה בכך, אבל אם זה כך, מדוע שלא אקום ואירה בך למוות, אם כך אני רוצה?", שאלתי.
"כי אתה לא יכול!".
"למה?".
"כי זה לא צודק".
"למה זה לא צודק?", המשכתי להקשות.
"כי זה לא בסדר".
"למה זה לא בסדר?".
הוא הביט בי במבט מבולבל ואמר: "כי זה לא צודק!".
הייתה לו בעיה. על איזה בסיס הוא החליט שמשהו צודק או לא צודק? הוא הבהיר שברצונו להכתיב בעצמו את החוקים שעל פיהם יתנהלו חייו. אבל אני בעצם אמרתי שאם הוא רוצה להחליט על החוקים, גם אני רשאי להחליט על פי אילו חוקים אנהג. במישור התיאורטי היה עליו להסכים אתי. אילו יכולתי לשכנע מספיק אנשים שאנשים כמוהו הם מסוכנים, בהחלט הייתי יכול להרוג אות. על הרעיון הזה לא הייתה לו כל תשובה, ולכן לא נותר לו אלא לחזור ולומר: "זה לא צודק, זה לא בסדר". ללא כל בסיס סמכותי שקובע את החוקים, הוויכוח הוא בעצם בין הדעה שלו לדעה שלי. איך נדע מי צודק? ואולי החזק או החכם הוא זה שצריך לנצח?
רבים חושבים שיחסים חד-מיניים אינם מקובלים, ושאינם צריכים להיות מקובלים. אבל אם זו רק דעה, הרי שהדעה שיחסים הומוסקסואליים הם מותרים, תקפה בדיוק כמו כל דעה אחרת. לא משנה מהי דעתו של האדם בנושא כזה או אחר. מה שמשנה הם העקרונות שקבע זה שברא אותנו.
למאמינים בישוע יש קנה מידה שבעזרתו הם יכולים לדעת מה צודק ומה לא, כי הם מקבלים את סמכותו הבלעדית של אלוהים כבורא. יש לו סמכות עלינו לא רק מכיוון שהוא ברא אותנו, אלא גם מכיוון שאנחנו שייכים לו ולא לעצמנו. "הלוא במחיר נקנינו" (קור"א ו' ١٩-٢٠). אלוהים ברא הכול, ולפיכך הסמכות שלו היא מוחלטת.
בני האדם הם יצירי כפיו של אלוהים, ולכן הם מחויבים להכיר בסמכותו המוחלטת. לסמכות המוחלטת הזו יש זכות לקבוע את החוקים. אם נציית לה ייטב לנו, כי אלוהים הוא הבורא. לכן השאלה מה צודק או לא צודק אינה אמורה להתמקד במה שאנחנו חושבים, אלא במה שנאמר בכתובים, שהרי שם אלוהים גילה לנו את רצונו. כמו שמהנדס שמעצב דגם של מכונית מספק חוברת הפעלה, המלמדת כיצד לשמור על תקינות הרכב, כך גם האלוהים שברא אותנו סיפק ליצירי כפיו את כל ההוראות הדרושות להם כדי לנהל חיים טובים. אלוהים נתן לנו מערכת שלמה של חוקים כי הוא אוהב אותנו ויודע מה טוב עבורנו.
הורים רבים מספרים כך שילדיהם מזלזלים בעקרונות האמונה המשיחית, שהילדים לא מבינים מדוע עליהם לציית להוריהם. אחד הגורמים העיקריים לתופעה הזו הוא שמשיחיים רבים לא לימדו את ילדיהם מהי נקודת המוצא המסבירה מדוע יש לעשות כך ולא אחרת. אם ילדים רואים בחוקים ובכללים השונים את דעתם של הוריהם ותו לא, מדוע שיצייתו להם? אבל אם הילדים לומדים כבר מגיל צעיר שאלוהים הוא הבורא, ושהוא קובע מה מותר ומה אסור, יהיה להם קל יותר לציית. אי אפשר לבנות בניין ללא יסודות, אבל זה בדיוק מה שהורים רבים מנסים לעשות עם ילדיהם. וכך גדל לו דור שאינו מכיר את האמת המוחלטת של האמונה המשיחית.
באחת הקהילות שביקרתי ניגש אליי הורה בפנים נפולות ואמר: "בניי מזלזלים באמונה המשיחית. בשלב מסוים הם שאלו אותי מדוע עליהם לציית לחוקים שאני קבעתי... עד היום כלל לא עלה על דעתי לומר להם שלא אני זה שקבע את החוקים. היום הבנתי לראשונה שהייתי צריך ללמד אותם את הבסיס - שאלוהים הוא הבורא, ושהוא זה שקבע את החוקים. הוא הטיל עליי את האחריות בתור ראש המשפחה - לוודא שהאמת הבסיסית הזו תבוא לידי ביטוי בחיינו. אבל ילדיי ראו בעקרונות האמונה המשיחית את דעותיי בלבד או את דעתה של הקהילה, ובשלב מסוים בחרו להפנות עורף לכל מה שקשור לקהילה. הם עושים כטוב בעיניהם, ולא כטוב בעיני אלוהים".
הסיפור הזה אופייני לחברה המשיחית, והוא תוצר של התערערות היסודות. הורים רבים אינם מבינים שעליהם להדגיש את העובדה שאלוהים ברא את העולם ומקיים אותו, אחרת הם לא יניחו את היסודות הנכונים בחיי משפחתם. בבית הספר ילדיהם יקבלו יסודות אחרים: שאלוהים אינו הבורא ושאנחנו תוצר של יד המקרה. אין פלא שילדים רבים מורדים בהוריהם. אי אפשר לבנות בית מהגג. יש להתחיל ביסודות, ועליהם לבנות את הבית. לצערנו, הורים רבים עיצבו את הדור הבא בלי להניח את היסודות הנכונים, בלי ללמד את ילדיהם שישוע המשיח הוא בורא העולם.
ברוב בתי הספר מלמדים על יסודות שמתנגדים לאלוהים, ובעיקר על האבולוציה. היסודות האלה חותרים תחת החברה המשיחית. על היסודות האלה נבנית חברה שבמרכזה עומד האדם, ולא אלוהים.
הורים רבים מספרים שילדיהם התרחקו מדרך החיים המשיחית כשהתחילו ללמוד בתיכון או באוניברסיטה. רבים מהם דוחים את האמונה המשיחית על הסף. אם לא שמים דגש על היסודות הנכונים, אין פלא שהמסגרת המשיחית מתמוטטת. לדאבוני גיליתי שברבים מבתי הספר המשיחיים במערב, ואפילו בקהילות לא מעטות, מלמדים את תורת האבולוציה.אל לנו לחשוב שבמסגרת משיחית כמו קהילה, כנס משיחי או בית ספר משיחי אנחנו מוגנים לחלוטין מפני תורות שרווחות בעולם החילוני. יש מורים שיכולים לטעון שהם מלמדים אודות תורת הבריאה, אבל, כשבודקים את דבריהם לעומק, מגלים שהם מלמדים שאלוהים השתמש באבולוציה כדי לברוא את העולם, או שהם הגיעו לכל מיני פשרות שונות ומשונות בין תורת הבריאה לבין תורת האבולוציה.
היעדר היסודות בא לידי ביטוי בדרך נוספת. משיחיים רבים מתנגדים להפלות, ליחסים הומוסקסואליים ולהפקרויות אחרות בחברה, אבל מתקשים לספק צידוק להתנגדותם. לרוב המשיחיים יש מושג מה מותר ומה אסור, אך הם אינם מבינים מדוע. אם איננו מסוגלים להסביר את הסיבה לעמדה שלנו, היא תתפרש בעיני אחרים כדעה בלבד. ומדוע שלדעתנו יהיה תוקף רב יותר משיש לדעה אחרת?
כתבי הקודש אינם רק "ספר הדרכה". הם הבסיס, היסוד שעליו עלינו לבנות את כל צורת החשיבה שלנו. אם לא נבין את הכתובים, לא נוכל להכיר את אלוהים ואת יחסו לאדם, וגם לא את ההשלכות שיש לתפיסת עולם משיחית. זו הסיבה שישוע אמר שעלינו להאמין בכתביו של משה (יוח' ה' ٤٧).
(איור ١٥)
אמרתי לך שלא היית צריך להתחיל מהגג!
לדוגמה, כדי להבין מדוע התנהגות הומוסקסואלית היא אסורה, יש להבין שהבסיס לנישואים מוסבר בספר בראשית. נאמר שם שאלוהים הכריז שהנישואים הם ברית בין גבר לאישה, ושאין להפר את הברית הזו. אלוהים ברא את אדם וחווה, לא את אדם ואדם! הנביא מלאכי אמר שאלוהים ברא שניים, ועשה אותם לאחד כדי שיביאו זרע אלוהים (ב' ١٥). אם נבין שיש חוקים מסוימים שאלוהים קבע עבור הגברים וחוקים אחרים עבור הנשים, נוכל להסביר את ההתנגדות שלנו לחקיקות המחלישות את התא המשפחתי או הורסות אותו.
הפקרות מינית נוגדת את תורת אלוהים, ולכן היא אסורה. לא משום שזוהי דעתנו, אלא משום שכך קבע אלוהים, בעל הסמכות המוחלטת (ויק' י"ח ٢٢, רומ' א' ٢٤, ٢٦, ٢٧, ברא' ב' ٢٣-٢٤).
(איור ١٦)
אבא, תן לי סיבה אחת טובה לכך שאני לא יכול להינשא לתום!
כי... זה לא בסדר, זה לא נורמלי, זה אסור, זה...
עלינו להפנים את העובדה שהכתובים הם דבר אלוהים, ושלאלוהים יש סמכות מוחלטת בחיינו. אנחנו חייבים לשמוע בקולו ולנהוג בכל תחום בחיינו על פי העקרונות שהוא קבע, ללא כל קשר לדעתם של אחרים. עקרונות המבוססים על דעתם של בני אדם חדרו לקהילה בדרכים רבות. נבחן לדוגמה את נושא ההפלות.
יצא לי להשתתף בשיעורים רבים שבהם לימדו מה נאמר בכתובים על נושא ההפלות. רבים מהמשתתפים אמרו מה הם חושבים בלי לבסס כלל את דבריהם על הכתובים. הם ניסו לפנות אל הרגשות של השומעים, ושאלו שאלות כמו: "מה היית עושה אילו בתך הייתה נכנסת להריון כתוצאה מאונס?", או "האם היית מניח לה ללדת תינוק שסובל מפיגור?", או "האם יש לאפשר לאישה שאינה מסוגלת לספק את צרכיו של התינוק ללדת, וכך לחרוץ את גורלו לחיי עוני וצער?". המסקנה שהם ניסו להוביל אותנו אליה היא שהפלות הן אפשרות מתקבלת על הדעת. זוהי בדיוק הנקודה שבה קהילות רבות נכשלות וסוטות מן הדרך. הרעיון שכולם רשאים לבטא את דעתם בלי לבסס אותה על הכתובים חילחל לקהילה, והפך לאחת הסיבות לכך שכל כך קשה לנו לדעת במה להאמין. השאלה איננה מה לדעתנו מתפתח וגדל ברחמה של האישה, אלא מה אלוהים אומר בדברו על העקרונות שצריכים להנחות אותנו בעניין זה. בתהילים קי"ט ו-נ"א, בירמיהו א' ובהרבה מקומות אחרים בכתובים נאמר שמרגע ההתעברות העובר נחשב אדם לכל דבר. לכן, הפלות מלאכותיות הן רצח.
הגיע הזמן שנתעורר! עלינו לדבוק בדברו של אלוהים ולא בחוכמתם של בני אדם!
אילו היה לנו מספיק אומץ לנהוג כך, בעיות רבות שקיימות היום בקהילות היו באות על פתרונן בקלות. בכנס משיחי שנערך לאחרונה עלתה השאלה אם נשים יכולות לשרת בתפקיד של רועה קהילה. הדיון שהתפתח היה מאוד מעניין. אדם אחד קם ואמר שעלינו להסמיך נשים כרועות קהילה, כי שהן לא פחות חכמות מהגברים. אדם אחר העיר שאם נשים עוסקות ברפואה ובעריכת דין, אין סיבה שלא ישרתו גם בתפקיד של רועה קהילה. אדם שלישי אמר שנשים שוות לגברים, ולכן יש לאפשר להן למלא את התפקיד. לצערי, איש לא טרח לומר שהאלוהים שברא את הגבר ואת האישה הטיל על כל אחד מהם תפקיד יחודי. רק אם נבדוק מה אומר אלוהים בעניין שעל הפרק, נוכל להחליט אם נשים רשאיות לשמש בתפקיד רועה או לא. הבעיה היא שכל אחד רוצה להביע את דעתו בלי להתייחס לדעתו של אלוהים.
באסיפה שערכתי כעסה אחת המשתתפות כשהסברתי את חלוקת התפקידים בין הגבר לאישה. היא אמרה שתיכָּנע לבעלה רק כשהוא יהיה מושלם כמו המשיח. שאלתי אותה היכן בכתובים נאמר שעל האישה להיכנע לבעלה רק בתנאי שהוא מושלם. היא אמרה שזה ברור מתוך הכתובים, ושלכן היא לא חייבת להיכנע לו. חזרתי על השאלה שלי וביקשתי שתראה לי היכן זה כתוב, או היכן מופיע העיקרון שעליו אפשר לבסס מסקנה כזו. כמובן שהיא לא יכלה לעשות זאת, אבל בכל זאת המשיכה להתעקש שכל עוד בעלה אינו מושלם כמו ישוע, היא אינה חייבת להיכנע לו. האמת היא שהיא פשוט רצתה להביע את דעתה, בלי קשר למה שדבר אלוהים אומר בנושא. היא לא רצתה להיכנע לבעלה, וגם לא לאלוהים או למה שנאמר בכתובים.
השתתפתי פעם באסיפה שבה הקהילה בחרה שמשים. מישהו הצביע על אחד הגברים ואמר שהוא אדם טוב, ושלכן הוא ראוי להתמנות לתפקיד. כשאדם אחר הציע לבחון את אמות המידה שהכתובים מציבים בפני השמשים, רבים מהנוכחים התנגדו ואמרו שאין זה צודק לפסול את מועמדותו של אדם מסוים, רק משום שאינו עונה על הציפיות שבכתובים. במילים אחרות, היו שם כאלה שחשבו שדעתם של אנשים חשובה יותר ממה שהכתובים אומרים.
ההשקפה הזו חדרה לחיי הקהילה בתחומים רבים. יש הורים שמתנגדים לאכיפת משמעת קפדנית, למרות שהרעיון מבוסס על עקרונות משיחיים. הם מבססים את ההתנגדות שלהם על השוואה שהם עורכים בין ילדיהם לבין ילדים האחרים בבית הספר, ועל כך שהם לא רוצים שילדיהם יהיו שונים מהחברה שבה הם חיים. במקום להשוות את ההתנהגות של ילדיהם ואת אמות המידה שלהם למה שאומר דבר אלוהים, הם משווים אותם להתנהגות ולאמות המידה של אנשים אחרים. הם ממהרים לאמץ אורחות חיים של אנשים שאינם מאמינים במשיח, במקום לדבוק בדבר אלוהים ולהכיר בכך שהוא זה שברא אותנו, ולכן הוא זה שיודע טוב מכולנו איך עלינו לנהל את חיינו.
"לפיכך, אחיי, עִמדו עמידה איתנה והַחזיקו במוסרות שלמדתם" (תסל"ב ב' ١٥). האם אנחנו עומדים עמידה איתנה, או מתנדנדים? החברה בימינו משקפת את העובדה שאנשים דוחים את אלוהים ואת סמכותו המוחלטת, ומאמינים שדעתם של אחרים היא החשובה ביותר.
הסיבה לסתירה הפנימית שקיימת היום בקהילות רבות נובעת מכך שאנשים מתווכחים על דעתם. אבל האמת היא שלא משנה איזו דעה צודקת יותר. מה שמשנה הוא דעתו של אלוהים. עלינו לבסס את החשיבה שלנו על עקרונותיו. העקרונות שלו צריכים לקבוע כיצד נפעל. עלינו להבין שספר בראשית הוא היסוד לכל חשיבה משיחית. אחד הקשיים הגדולים שעומדים היום בדרכה של הקהילה הוא חוסר האמון שלנו באמיתות של ספר בראשית. אנשים שלא מאמינים באמת הזאת, לא יכולים להיות בטוחים בעקרונות אחרים שכתבי הקודש מלמדים. הם מתייחסים לספר הבריתות כאל ספר מעניין, שעוסק באמת רוחנית מעורפלת. ההשקפה הזו הורסת את הקהילה ואת החברה שאנחנו חיים בה. אם לא נבין את פרקים א'-י"א בספר בראשית פשוטם כמשמעם, נעשה עוול לכל שאר הדברים שמתועדים בכתבי הקודש.
ג'יימס בר מאוניברסיטת אוקספורד, שחוקר את השפה העברית ועוסק בפרשנות של כתבי הקודש, כתב במכתב אישי ב-٢٣ באפריל ١٩٨٤: "למיטב ידיעתי, כל מרצה לעברית או לתנ"ך בכל האוניברסיטאות בעלות שם ברמה הבין לאומית, מאמין שהמחבר של בראשית א'-י"א התכוון לומר ש: (א) העולם נברא בשישה ימים רגילים בני ٢٤ שעות כל אחד, (ב) הגילאים המוזכרים באילן היוחסין בבראשית הם מהימנים, והם מספקים מידע כרונולוגי לגבי פרקי הזמן שעברו בין דור אחד לשני, ומבריאת העולם ועד לשלבים מאוחרים יותר בסיפור המקראי, (ג) המבול אכן ירד, כיסה את כל הארץ והכחיד את האנושות ואת כל בעלי החיים, מלבד אלה שהיו בתיבה".
ראוי לציין שאותם מרצים בעלי שם בין לאומי, שעליהם דיבר ג'יימס בר, אינם מאמינים באמיתות של הכתובים או בבשורה, ולכן אינם מעונינים לסלף או לעוות את הכתובים כדי שתימצא התאמה בין האמונה המשיחית לבין תורת האבולוציה. הם בסך הכול אומרים שהמחבר המקורי האמין בדברים האלה ושמי שמאמין שספר בראשית הוא אמת חייב להבין את הכתוב כפי שהתכוןן המחבר המקורי. איש אינו חייב להאמין בכך אם הוא אינו רוצה, אבל אי אפשר להבין את הכתוב בשום צורה אחרת. מי שאומר שמה שמסופר בספר בראשית הוא לא נכון, פשוט לא מתמצא בשפה העברית או שלא טרח להתעמק בכתוב, אלא פשוט מתאים את עצמו ללחץ שמפעילה עליו הסביבה המאמינה באבולוציה.
(איור ١٧)
הבה נבחן לעומק כמה מהעקרונות המשיחיים, כדי שנבין מדוע חשוב לפרש את ספר בראשית פשוטו כמשמעו.
אילו שאל אותנו מישהו באילו עקרונות מאמינים המשיחים ומה דעתם על השאלות הבאות, מה היינו משיבים?
מדוע אנחנו מאמינים במוסד הנישואים?
מדוע אנחנו מעודדים לבוש צנוע?
מדוע אנחנו מאמינים שיש דברים שהם מותרים ויש דברים שהם אסורים?
מדוע יש חטא בעולם?
מדוע יש מוות וסבל?
מדוע אנחנו מאמינים שיום יבוא ויהיו שמים וארץ חדשים?
נבחן כל אחת מהשאלות האלה בזהירות, כי חשוב שנבין את העקרונות שעומדים מאחוריהן.אלוהים מצפה שנהיה מוכנים להשיב על שאלות כאלה, ולפרט את הסיבות שבגללן אנחנו מאמינים כך ולא אחרת. "את האדון המשיח הַקדישו בלבבכם, ותמיד הֱיו מוכנים להשיב בענווה ויראה לכל מי שמבקש מכם דין וחשבון בדבר התקווה שבלבכם" (פטר"א ג' ١٥).
האמונה המשיחית איננה "אמונה עיוורת", אלא אמונה עם מטרה ותכלית... המטרה שלנו היא ישוע המשיח. ישוע מתגלה לאלה שמאמינים בו, והם יודעים שהוא אלוהים. "המחזיק במצוותיי ושומר אותן - הוא האוהב אותי, והאוהב אותי אבי יֹאהב אותו, גם אני אוהַב אותו ואגלה לו את עצמי" (יוח' י"ד ٢١). "כי כל הקרֵב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו" (עבר' י"א ٦).
אם משיחי אינו יודע להסביר את הסיבות לאמונתו, העדות שלו לא תהיה אמינה במיוחד ותישמע מגוחכת. המשיחיים צריכים להיות מוכנים להגן על אמונתם, ולכן עליהם לדעת את עקרונות האמונה המשיחית ולהבין את המשמעות שיש לחוסר אמונה. למשיחיים רבים אין כל מושג איך אפשר להוכיח שדבר אלוהים וחוקיו הם נכונים. וכך גדֵל דור של משיחיים חסרי ערכים, המאמינים בדברים רבים בלי לדעת מדוע. עדותו האישית של משיחי שאינו יכול להסביר את הסיבה לאמונתו שווה לקליפת השום. עלינו להימנע ממצבים כאלה, כי הם מכפישים את שמו של ישוע ולא מזכים אותו בכבוד הראוילו.
(איור ١٨)
מכתב שנשלח לעיתון מקומי באריזונה מהווה דוגמה לנזק שנגרם כשאיננו מסבירים את הבסיס לאמונתנו: "כשהייתי ילד, כולנו האמנו שלגברים יש צלע אחת פחות מאשר לנשים, כי אלוהים ברא את האישה מהצלע של אדם. זה לא נכון, כמובן, אבל בזמנו, כשהסיפור הזה נכתב, כמעט לא היו בעולם אנשים שידעו קרוא וכתוב ואיש לא הקים קול צעקה. שאלה נוספת: אם נוח הכניס לתיבה זוג אחד מכל בעל חיים, היכן הוא מצא את הדובים הלבנים, את הקנגורו והתאו? הרי בעלי החיים האלה לא חיים במזרח התיכון. אשאל שאלה נוספת: כיצד התפתחו צבעי עור שונים מצבע עור של אדם אחד במשך חמשת אלפים או אפילו חמישים אלף שנה? גדלתי במשפחה משיחית, וחינכו אותי שאסור להטיל ספק בכתבי הקודש. כילד לא קיבלתי תשובות, וגם היום, שבעים שנה מאוחר יותר, אני עדיין מחכה להסבר הגיוני".
אלוהים דאג לכך שאפגוש את האדם שכתב את המכתב. במהלך השיחה התברר שהוריו לימדו אותו לקבל את מה שנאמר בכתבי הקודש בצורה עיוורת, ושהוא אף פעם לא קיבל תשובות על שאלות ששאל. המחדל הזה גרם לו לדחות בשלב מאוחר יותר את האמונה המשיחית. כמה עצוב, בייחוד לאור העובדה שיש תשובות בהחלט משכנעות לשאלות האלה.
(איור ١٩)
כששאלו את ישוע שאלות בענייני גירושים, הוא פנה למקור, כלומר לספר בראשית. "האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית? …על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ונהיו לבשר אחד" (מתי י"ט ٤-٥). מאין ציטט ישוע? מבראשית א' וב'. מאותם פסוקים שמתארים את הבריאה בשתי צורות שונות ולדעת אנשים מסוימים סותרות. ישוע בעצם אמר: "האם אינכם מבינים שלנישואים יש בסיס מוסרי והיסטורי?". ללא בסיס כזה, הנישואים לא היו יכולים להתקיים. הבסיס היחיד לכל דבר נמצא בכתובים. אנחנו אומנם יכולים לבחור באפשרויות אחרות, אבל בלי בסיס מוסרי והיסטורי, לא נוכל לאסור על ילדינו להינשא לבני מינם. בלי בסיס מוסרי והיסטורי למוסד הנישואים, אין שום סיבה שנאסור על קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים.
בבראשית מסופר שאלוהים יצר את האדם מעפר ואת האישה מצלעו של אדם. המילים הראשונות שאדם אמר ושמתועדות בכתובים הן: "זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי" (ברא' ב' ٢٣). הגבר והאישה היו לבשר אחד. ואכן, גם היום, כשגבר ואישה נישאים הם הופכים לאחד. זהו הבסיס המוסרי למוסד הנישואים. הבעל והאישה צריכים להיצמד זה לזה , לעזוב את הוריהם ולבנות משפחה משלהם. מערכת יחסים כזאת יכולה להתקיים רק בין גבר לאישה. מניין לנו? כי כאמור, אלוהים ברא את אדם וחווה (איש ואישה - ולא איש ואיש). זה הבסיס היחיד לנישואים, וזו הסיבה שמשיכה לבני מיננו היא בגדר סטייה לא טבעית. הגיע הזמן שהקהילה תצא נגד הרעיון שכל חלופה לנישואים מתקבלת על הדעת. שאול השליח לא היה יוצא בצורה כה נחרצת נגד התנהגות הומוסקסואלית כפי שעשה באיגרת לרומים, אלמלא מצא לכך בסיס מוסרי והיסטורי. (יחד עם זאת, הבה נזכור שלמרות שעלינו לגנות את חטא ההומוסקסואליות, עלינו להטות חסד כלפי החוטאים ולהתפלל שאלוהים ישחרר אותם מחטאם.)
ספר בראשית לא מספק רק את הצידוק המוסרי וההיסטורי לנישואים עצמם, אלא גם לקיומו של התא המשפחתי. משפחות משיחיות רבות מתפרקות, או שהילדים במשפחה גדלים ומתרחקים מדרכו של אלוהים משום שהמשפחה כולה לא הקפידה להיכנע לסמכותו של אלוהים ולדברו. כמה חבל שהאבות במשפחה אינם עומדים באחריות שאלוהים הטיל עליהם. אלוהים דורש מהאבות לספק את הצרכים הפיזיים והרוחניים של בני משפחותיהם (ישע' ל"ח ١٩, משלי א' ٨, אפס' ו' ٤). אבל במשפחות רבות התהפכו היוצרות, והאישה מנסה למלא את תפקידו של הגבר. לחילופי התפקידים הללו יש השלכות רבות. בין השאר הם גורמים לכך שהילדים חדלים לבקר בקהילות, כי הם לא למדו את האמת על סמכות בחיי הנישואים ובמשפחה. הם ממרים את פי אלוהים ובשלב מסוים מנהלים מערכות יחסים רומנטיות עם בני זוג שאינם משיחיים.
ניגשה אליי פעם בחורה וסיפרה שהתחתנה עם בחור לא משיחי. היא הסבירה שכאשר יצאה אתו, השוותה אותו לאביה, והחליטה להינשא לו כי לא מצאה הבדלים אמיתיים ביניהם. אביה היה משיחי. היא לא מצאה הבדלים גדולים בין בעלה לבין אביה כי אביה נכשל בתפקידו כראש המשפחה. היא לא העריכה עד כמה חשוב שבעלה לעתיד יהיה משיחי. אבל אחרי שנישאה והולידה ילדים התעוררו בעיות קשות בחיי המשפחה שלה, ובייחוד בחינוך הילדים, שכן בעלה לא הסכים לחנך את ילדיהם על פי דבר אלוהים.
בעיות רבות שאופייניות למשפחות משיחיות נובעות מכך שהאבות לא עומדים באחריות שאלוהים מטיל עליהם - להיות כוהנים על בני ביתם. הגבר צריך לשמש ככוהן בחיי אשתו וילדיו. כמובן שהוא לא אמור לנהוג בעריצות. אנשים רבים חושבים שלפי הכתובים, הבעל רשאי לרדות בבני ביתו. לצערנו, יש גם משיחיים רבים שחושבים כך. אבל הכתוביםאינם אומרים כך. על הבעל להיות מנהיג, לא עריץ. אדם שמשתמש בסמכות שאלוהים העניק לו כדי להצדיק עריצות ורודנות, מחמיץ לגמרי את המסר של ישוע (אפס' ה' ٢٢-٣٣, יוח' י"ג ٥). הכתובים אומרים שעלינו להיכנע זה לזה (אפס' ה' ٢١). אם לא נאמץ את התפקידים שאלוהים הטיל עלינו, משפחותינו לא יתפקדו כהלכה. בכתובים גם נאמר שהבעלים צריכים לאהוב את נשותיהם כפי שהמשיח אהב את הקהילה (אפס' ה' ٢٥). אילו רוב הבעלים אהבו את נשותיהם כפי שהכתובים מלמדים, לנשים היה קל יותר להיכנע להם.
מדוע אנחנו בכלל לובשים בגדים? כדי להתחמם, או כדי להיראות טוב? האם באמת משנה אם האדם יתהלך עירום בציבור?
הסיבה שבגללה אנחנו לובשים בגדים היא מוסרית, ולכן גם צורת הלבוש מביעה עמדה מוסרית. ואם הסיבה מוסרית, חייב להיות לה בסיס מוסרי כלשהו. מהו קנה המידה שלפיו עלינו לבחור את הלבוש שלנו? אנשים רבים, גם כאלה שמאמינים בישוע, פשוט מקבלים את צו האופנה כמו שהוא. (איור ٢٠)
במאמר שכתבה הריאן מילס, "תקנות לבוש ביוון: קודש וחול", נאמר: "מאז מותה של התיאוריה המבוססת על כתבי הקודש, הטוענת שהלבוש קיים מטעמי צניעות, ניסו חוקרים אנתרופולוגים למצוא סיבה אחרת לשימוש בבגדים".
מדוע אנחנו לובשים בגדים? את הבסיס המוסרי לכך נוכל למצוא בספר בראשית. שם כתוב שאלוהים ברא את אדם וחווה כשהם עירומים. אבל אחר כך חדר החטא לעולם, ועיוות הכול. החטא עיוות גם את העירום, וגרם לאדם וחווה להתבייש. הם הבינו שהם עירומים וחשופים, וניסו לכסות את עצמם בעזרת עלי תאנה. ספר בראשית מספר שאלוהים נחלץ לעזרתם, וסיפק להם בגדים כדי לכסות על חטאם.
גברים מתקשים לעמוד נוכח הפיתוי שמציבות בפניהם בחורות יפות. זו הסיבה לכך שהמפרסמים מרבים להשתמש בגופן של נשים כדי לעודד מכירות של מוצרים שונים. בחורות רבות אינן מבינות למה הן גורמות כשהן לובשות בגדים חושפניים. לאחר שדיברתי על הנושא בקהילה מסוימת, ניגשה אליי בחורה וסיפרה שהיא מאמינה בישוע כשישה חודשים. היא סיפרה שהחלה לצאת עם בחור משיחי, ושעד לאותו יום לא הבינה מדוע הוא מעיר לה כל כך הרבה על לבושה, ומבקש שלא תלבש פריטים מסוימים. בכל פעם ששאלה אותו מדוע, הוא הרגיש נבוך והתחמק מתשובה. היא לא הבינה שהבגדים שלבשה (או לא לבשה) היוו מכשול עבורו וגרמו לו להיאבק כדי שלא לנאוף בלבו.
נכון שהגברים צריכים לשלוט בעצמם, אבל בחורות רבות ממש דוחקות אותם אל קצה גבול היכולת. זה קשה במיוחד כשהן עושות את זה בכוונה תחילה, אבל זה רע לא פחות גם כשהן עושות את זה מתוך בּוּרות.
ישוע אמר שאם גבר "מביט באישה מתוך תאווה אליה, כבר נאף אותה בלבו" (מתי ב' ٢٨). החטא מעוות את התפיסה שלנו לגבי עירום. אפילו היחסים המושלמים ששררו בין אדם וחווה לפני שחטאו, הושחתו. הם התחבאו מפני אלוהים והתביישו במערומיהם. הרבה נשים משיחיות לובשות בגדים שמדגישים את מיניותן, ושוכחות שעיניים בוחנות עוקבות אחרי כל תנועה שלהן. הן לא מודעות לכך שהגברים שרואים אותן, לא צריכים לגעת בהן כדי לנאוף. הם יכולים לנאוף גם בלבם. ועל הניאוף הזה יצטרכו גם הגברים וגם הנשים לתת את הדין בבוא היום.
להרבה הורים משיחיים יש דעות ברורות בענייני לבוש. רובם אוסרים על ילדיהם להתלבש כאוות נפשם, וילדיהם בדרך כלל אינם מבינים למה. "כי זה לא יאה למשיחי", עונים ההורים. "אבל למה לא?", שואלים בני הנוער."כי משיחיים לא מתלבשים כך", מתעקשים ההורים. "אבל למה לא???"
רוב בני הנוער יאשימו בשלב זה את הוריהם ויטיחו בפניהם: "אתם לא מבינים אותי". בעצם הם מתכוונים לומר שלהוריהם יש דעה מיושנת ושונה מזו שמקובלת היום. אבל ההורים צריכים להבהיר לילדיהם שלא מדובר רק בחילוקי דעות בינם לבין הורים לא מאמינים. הורים רבים כופים את דעותיהם על ילדיהם רק כדי לחסוך מעצמם מבוכה בציבור. ההבדל בינם לבין הורים שמסבירים לילדיהם מדוע עליהם לנהוג כך או אחרת בענייני לבוש הוא עצום, במיוחד אם הם חינכו את ילדיהם שאלוהים הוא הבורא, שהוא זה שקובע את החוקים ושספר בראשית מהווה את הבסיס לעקרונות המשיחיים. גישה זו טובה יותר מזו שאומרת: "אתם תעשו כך או אחרת כי אני אמרתי". נכון שהילדים צריכים לציית להוריהם בכל מקרה (ראה אפס' ו' ١), אבל ההורים ינהגו בחוכמה אם יבססו את דבריהם על קנה מידה ברור וקבוע – על דבר אלוהים.
עיקרון הלבוש עומד על בסיס מוסרי, על מה שהחטא עולל למושג עירום. אלוהים ברא את הגבר עם היכולת להימשך מינית לאישה אחת (לאשתו). הגירוי הזה היה קיים מבראשית, והוא קיים גם היום. הוא מרכיב חיוני בחיי הנישואים. אבל החטא עיוות את התכונה הזאת, והיום הגברים חושקים גם בנשים אחרות. לכן הלבוש עלול להיות אבן נגף ומכשול. כשגבר חושק באישה שאיננה אשתו, אל לא להאשים אותה ואת לבושה. יחד עם זאת, גם היא לא יכולה לטעון שהיא טלית שכולה תכלת. יש בסיס מוסרי לעיקרון הלבוש, בסיס שצפון בבריאת העולם.
כולנו יודעים שיש דברים שמותר לעשות ויש דברים שאסור, אבל האם אנחנו גם יודעים למה? האם אנחנו מבינים שאלוהים נתן לנו חוקים ושהוא זה שקבע מה מותר ומה אסור? ובכלל, מדוע לאלוהים יש זכות לקבוע מה מותר ומה אסור?
(איור ٢١)
חוקים
בראשית
ידע בסיסי
בשביל מה בכלל צריך להבחין בין "מותר" ל"אסור"? בשביל מה אנחנו צריכים את עשרת הדיברות למשל? פעם ניגש אדם לישוע ואמר לו: "רבי, איזה טוב עליי לעשות כדי להשיג חיי עולם?". ישוע ענה: "מדוע אתה שואל אותי בנוגע לטוב? אחד הוא הטוב" (מתי י"ט ١٦-١٧). ואכן, אחד הוא הטוב - אלוהים. איך נוכל להחליט אם דבר מסוים הוא מותר או אסור, טוב או רע? אלוהים, האחד והיחיד שהוא טוב, ברא אותנו, ואנחנו שייכים לו. עלינו לציית לו ולחוקים שרק הוא רשאי לקבוע. הוא יודע את כל מה שניתן לדעת. זו הסיבה שיש אמיתות מוחלטות, שיש עקרונות ברורים ושיש "מותר" ו"אסור".
על איזה בסיס אנשים שאינם מאמינים בישוע מבססים את טענתם שיש דברים שהם מותרים וכאלה שהם אסורים? על פי איזה קנה מידה הם נוהגים? כיצד הם מחליטים מה טוב ומה רע? האמת היא שערכי המוסר, גם של אלה שאינם מאמינים, מבוססים על עקרונות משיחיים.
הפילוסופיה שמאחורי תורת האבולוציה טוענת כך: "אין אלוהים! כל דבר הוא תוצאה של אקראיוּת. המוות ומאבקי ההישרדות הם חלק מההווה, וכך זה היה גם בעבר ויהיה בעתיד". אם זו האמת, הרי שאין כל בסיס מוסרי לטוב ולרע. ככל שיגדל מספרם של חסידי תורת האבולוציה, יגדל גם מספרם של האנשים שיאמרו: "אין אלוהים, ולכן אני לא חייב לציית לסמכות כלשהי". מי שתומך בתורת האבולוציה אינו חייב להתנגד להפלות, למשל, כי הרי ממילא בני האדם הם לדעתו רק חיות בשלבי התפתחות מתקדמים יותר. יצור פגום יש להכחיד, ואפילו לסייע לתהליך ה"מבורך" של ההכחדה. כאמור, עקרונות האמונה שלנו משפיעים על כל תחום בחיינו, בין שאנחנו מאמינים שאלוהים ברא את העולם ובין שאנחנו מאמינים בתורת האבולוציה.
שאול השליח הסביר: "התורה רק מביאה לידי הכרת חטא" (רומ' ג' ٢٠). והוא המשיך ואמר: "לא הייתי יודע מהו חטא אילולי התורה" (ז' ٧).
כתבי הקודש קובעים שיש אלוהים. הם אינם מנסים להוכיח את הטענה הזאת, אלא פשוט קובעים שהיא נכונה. הם גם מסבירים מי הוא אלוהים ומה הוא עשה. הם לא מטילים כל ספק לגבי שלטונו הריבוני בעולם שברא, או לגבי החובה שלנו להתייחס אליו. מכיוון שאלוהים הוא ריבון, הוא רשאי לקבוע את החוקים. אנחנו יכולים לבחור אם לציית ולשמוח בטובו, או להמרות את פיו ולהיענש ביום הדין.
אדם הראשון בחר למרוד. ספר בראשית מספר שהמרד הראשון הזה התרחש בגן עדן.
לפעמים קשה לנו להבין מהו חטא, ולשם כך אלוהים נתן לנו חוקים. בכוחו האין סופי, באהבתו הנצחית ובחסדו, הוא נתן לנו חוקים שעל פיהם עלינו לנהלאת חיינו. שאול השליח אמר: "לא הייתי מכיר את התאווה אילו לא אמרה התורה 'לא תחמוד' " (ז' ٧).
הכתובים מלמדים שכל בני האדם חוטאים, ושכולנו מורדים באלוהים באופן קבוע.שאול אומר שהתורה ניתנה במקור כדי להסביר מהו חטא. אבל ההכרה בחטא לא סיפקה את הפתרון לחטא. אלוהים לא שכח את בריתו עם בני האדם ואת אהבתו ליצירי כפיו. להפך, הוא קבע את מחירו של החטא – מוות - ובחר לשלם אותו בעצמו. בן אלוהים, ישוע המשיח, שהוא אלוהים עצמו, לקח על עצמו את קללת המוות על הצלב במקומנו, כדי לספק את הצדקה של אלוהים. ובדיוק כפי שכל בני האדם מתו בחטאיהם מאז חטאו של אדם הראשון, כך כל מי שמאמין בישוע יחיה לנצח בזכות מותו המכפר ותקומתו.
כתבי הקודש מספרים על תקופה שבה לא היה "מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה" (שופ' י"ז ٦). לא הרבה השתנה מאז. בני האדם בימינו רוצים שתורת האבולוציה תיחשב כעובדה שאין עליה עוררין, ושהאמונה בבריאה תיעלם לגמרי. מדוע? כי הם רוצים לקבוע את החוקים בעצמם. הם רוצים לשמר את הטבע המרדני שהם ירשו מאדם הראשון, ומסרבים לקבל את הסמכות של האחד והיחיד, שבתור הבורא והמחוקק רשאי לומר להם כיצד בדיוק עליהם לנהוג. זהו עיקר המאבק בין חסידי האבולוציה לבין אלוהים וחסידי תורת הבריאה. האם לאלוהים יש זכות להורות לאדם מה לעשות, או שמא האדם יכול להחליט בעצמו, בלי לשאת בתוצאות מעשיו? השאלות האלה אינן תיאורטיות. כל אדם צריך לענות עליהן. שאלת השאלות היא אם האדם הוא ריבון, אם הוא יכול להחליט בעצמו מה הוא יעשה וכיצד יחשוב, או שהוא שייך לאלוהים. רוב האנשים רוצים להיות בעלי הסמכות. הם חושבים שהם יכולים לנהוג כאוות נפשם, ולממש את רצונותיהם. אבל האדם איננו ריבוני. ובנקודה זו בדיוק מתחולל מאבק.
הכתובים אומרים שאלה ששמים באלוהים את מבטחם, אלה שרוח הקודש שוכן בהם, יראו את פרי הרוח: "אהבה, שמחה, שלום, ארך אפיים, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה וריסון עצמי" (גלט' ה' ٢٢-٢٣). אלה שרוח הקודש אינו שוכן בהם, כלומר, אלה שדוחים את האלוהים שברא הכול, יקצרו את פרי מעלליהם: "ניאוף וזנות, טומאה, זימה, עבודת אלילים, כישוף, שנאה, מדון, צרות עין, כעס, מריבה, מחלוקות, כיתות, קנאה, שכרות, הוללות וכדומה" (١٩-٢١). הכתובים אומרים ששורשים מושחתים מניבים פרי מושחת. פורנוגרפיה, הפלות, הפקרות מינית, אנרכיה, רצח, ערכים רופפים, חוסר אמונה, זלזול במוסד הנישואים וכדומה - התופעות האלה הופכות ליותר ויותר נפוצות בחברה של היום, והן בהחלט פרי שיוצא משורשים מושחתים - שורשיה המושחתים של תורת האבולוציה, שמבוצרת היטב בלב החשיבה המודרנית.
האבולוציה היא דת שטוענת שאין אלוהים. אנשים רבים משתמשים בה כדי לרדוף אחר תענוגות, לממש את תאוותיהם ולהצדיק את ההחלטה שלהם לדחות את אלוהים.
אנשים רבים אינם מודעים לכך שהם חוטאים. הם אינם מוכנים לקבל את העובדה שעליהם לכרוע ברך לפני מלך המלכים. הם אינם רוצים לקבל את העובדה שיש בעל סמכות, שרשאי להורות להם כיצד לנהל את חייהם.
אפילו משיחיים רבים אינם מבינים מה המשמעות של חיי חטא. דרשנים רבים חושבים שהחטא מוגבל למעשים כמו ניאוף, התמכרות לאלכוהול ולסמים, עירום, צפייה בסרטים פורנוגרפיים ושפה גסה. אבל עלינו להבין שהחטא קיים בכל תחום בחיינו. הוא מעוות את כל צורת החשיבה שלנו ומשפיע על מעשינו. ישוע אמר ש"מן הלב נובעות מחשבות רשע, רציחות, ניאופים, זנונים, גניבות, עדויות שקר וגידופים" (מתי ט"ו ١٩).
אלוהים הוא הבורא והמחוקק, וכל אדם צריך להשתחוות ולהיכנע לו. יום יבוא ובו "תכרע בשם ישוע כל ברך, בשמים ובארץ ומתחת לארץ, וכל לשון תודה כי ישוע הוא האדון, לתפארת אלוהים האב" (פיל' ב' ١٠-١١).
עלינו לבסס את מחשבותינו על דבר אלוהים - על דברו הנאמן של הבורא המושלם. אלוהים, הבורא, הוא שמספק לנו את הדרך לנהל חיים שמחים ויציבים. אם נפנים את דברו, הוא יהפוך לבסיס בכל תחומי החיים: בחקלאות, בכלכלה, ברפואה, בפוליטיקה, במשפטים, באמנות, במוסיקה, במדעים, בחיי המשפחה ועוד. במילים אחרות, החשיבה המשיחית היא דרך חיים. הכתובים מספקים עקרונות שצריכים להנחות אותנו בכל תחומי החיים. אלוהים לא השאיר אותנו ללא "חוברת הדרכה".
הבעיות של החברה בימינו נובעות מכך שבני האדם דחו את אלוהים כבורא ולא התייחסו כראוי לדברו. מכתב שנשלח לעורך עיתון תיאר בצורה כואבת את המצב. מוקדם יותר התפרסמה באותו עיתון הצעת עבודה שנועדה לזוג נשוי. המכתב שנשלח בתגובה דרש להחליף את המילים "זוג נשוי" במילה "זוג". הכותב בעצם קָבל על הפליה ופגיעה בחופש העיסוק. ואכן, המושג "זוג נשוי" הוחלף בסופו של דבר במילים "שני אנשים". בעצם, למפרסם לא היה חשוב כלל אילו שני אנשים יגישו מועמדות לאותה משרה! הסמכות בעניין הניסוח של המודעה נלקחה מידיו של אלוהים וניתנה לאגודה לזכויות האדם. בחברה שדוגלת בתורת האבולוציה, דברים כאלה יקרו בתדירות יותר ויותר גבוהה.
סטיות כאלה צריכות להדאיג אותנו, ולגרום לנו להתפלל שאלוהים ישמור אותנו מפני הדרך הנוראית והמרדנית שלבנו הולך אחריה. אנחנו צריכים ללמוד ולשנן את העובדה שאלוהים הוא הבורא והמחוקק. עלינו לזהות את החטא ולהכיר את תוצאותיו ההרסניות. עלינו להכריז שרק על ידי אמונה בישוע אפשר להיוושע מחטא. מלבד זאת לא ניתן לעשות דבר כדי לתקן את המצב. התנגדות תקיפה לתורת האבולוציה היא הדרך היחידה שבה נוכל להציל את עצמנו מאסון חברתי ומוסרי.
קשה לאנשים להכיר בכך שיש בורא ושעליהם להיכנע לו, אבל אין אפשרות אחרת. על האדם להבין ולהכיר בכך שהוא מורד בזה שברא אותו. רק כך הוא יוכל להבין את התורה והחוקים. רק כך הוא יוכל להבין מהו חטא ואילו צעדים הכרחיים יש לנקוט כדי להשפיע על החברה כולה.
חברה שדוחה את תורת הבריאה ואת חוקי אלוהים, הולכת ומִדרדרת מבחינה מוסרית ורוחנית. האמת היא שאין זו הפעם הראשונה שזה קורה. עלינו ללמוד מההיסטוריה ולחפש אותות אזהרה.
מבשרים רבים נשלחו לגינאה החדשה, שכן התושבים שם לא שמעו את הבשורה מעודם ולא נחשפו לחידושי העולם המודרני. הבשורה גרמה לכך ששבטים שלמים חדלו מהמנהגים הקניבליים שלהם. קודם לכן, אנשי השבטים הברבריים היו פולשים לתוך כפר, תופסים אדם שנקרה בדרכם בשערותיו, גוררים אותו אל מחוץ לכפר, משסעים את בטנו בסכין, מוציאים את קרביו, חותכים את אצבעותיו, ואוכלים אותו בעודו בחיים. אנשים ששמעו על כך אמרו: "אילו פראי אדם פרימיטיביים!" אבל האמת היא שבני אותם שבטים לא היו פראי אדם פרימיטיביים, אלא צאצאיו של נוח בדיוק כמונו וכמו האינדיאנים והאסקימואים. נוח הכיר את דבר אלוהים וציית, גם כשנאמר לו לבנות תיבה. אבותיו ידעו ליצור כלי נגינה ועסקו בחקלאות. האם מישהו יכול לומר שנוח או אבותיו היו "פראי אדם פרימיטיביים?". הילידים בגינאה החדשה דחו בשלב מסוים בהיסטוריה את אלוהים ואת חוקיו, והביאו לכך שאלוהים מסר אותם לתאוות לבם הבלתי מוסריות (ראה רומ' א' ١٨-٣٢).
התדרדרות מוסרית כזו (דחייה של דבר אלוהים וחוקיו) קיימת גם במקומות "מתורבתים". גם בעולם המתורבת יש אנשים שבטנם נחתכת בעודם בחיים (מיליון וחצי בכל שנה רק בארצות הברית), ומעשה כזה אף נחשב לחוקי. זהו תיאור מדויק של הפלה, שבה חותכים את בטנן של נשים ושואבים מהן את העובר בעודו בחיים. אבותיהם של אותם "שבטים פרימיטיביים" הכירו פעם את אלוהים ואת חוקיו. אחרי שדחו את אלוהים, החברה שבה הם חיו הִדרדרה מבחינה מוסרית בכל תחום. ככל שיותר אנשים "מתורבתים" דוחים את אלוהים כבורא, כך מִדרדרת תרבותם והופכת ל"פרימיטיבית". אין למדוד חברה על פי מידת ה"פרימיטיביות" או ה"קִדמה" שלה, כפי שחסידי האבולוציה נוהגים לעשות, אלא על פי קנה המידה המוחלט - לאור דבר אלוהים.
(איור ٢٢)
זעם, שנאה, פורנוגרפיה, הפלות, טומאה, אנרכיה, רצח, הומוסקסואליות, זנות, קנאה, שכרות, עבודת אלילים, ניאוף, מלחמות.
נניח שמישהו שואל אתכם: "אתם, המשיחיים, אומרים שאנחנו זקוקים לישוע ושעלינו להתוודות על חטאינו. אבל מה זה בכלל חטא? למה אנחנו זקוקים למשיח? וחוץ מזה, לא יתכן שאלוהים יהיה מי שהוא אומר שהוא. אם הוא באמת אלוהי האהבה, איך תסבירו את כל הסבל והמוות שקיימים בעולם?". כיצד הייתם עונים לו?
מהי הבשורה? אלוהים ברא את האדם כשהוא מושלם. הוא ברא את שני האנשים הראשונים, אדם וחווה, ושם אותם בגן עדן, שם הייתה להם מערכת יחסים נהדרת ומיוחדת עם אלוהים. אבל אלוהים גם ברא אותם עם היכולת לבחור. הוא רצה שהם יאהבו אותו, לא משום שאין להם ברירה, אלא מתוך אהבה אמיתית וכנה. אלא שאדם וחווה בחרו למרוד בו ולא לאהוב אותו בכל לבם. והמרד הזה נקרא חטא.
כמה דברים קרו בעקבות המרד בגן עדן. ראשית, האדם נותק מאלוהים. הניתוק הזה נקרא מוות רוחני, כלומר חיי נצח הרחק מאלוהים, סבל בל ישוער, בלי כל יכולת לתקן את המצב. אבל זה לא הדבר היחיד שקרה. כתוצאה מהמרד חדר החטא לעולם, ובעקבות החטא בא המוות (רומ' ה' ١٢). לא מדובר רק במוות רוחני, כפי שטוענים כמה אנשים. שאול השליח מדבר על המוות הגופני של אדם הראשון ועל המוות הגופני של המשיח - האדם האחרון (קור"א ט"ו ٢٠). בבראשית ג' נאמר שאלוהים גירש את אדם וחווה מגן עדן כדי שלא יאכלו מעץ החיים ויחיו לנצח. מוות גופני, כמו המוות הרוחני, הוא תוצאה של חטאם של אדם וחווה.
מדוע אלוהים נתן למוות לחדור לעולם? יש לכך שלוש סיבות חשובות:
١. אלוהים, בתור שופט צדיק, אינו יכול לסבול חטא. בשל טבעו הטהור ולאור האזהרה שנתן לאדם, הוא היה חייב לשפוט את החוטאים. הוא הזהיר את אדם שלא יאכל מפרי עץ הדעת, ואמר "כי ביום אוכלך ממנו - מות תמות" (ברא' ב' ١٧). קללת המוות שהוטלה על העולם הייתה, ועודנה, חלק ממשפטו הצודק של אלוהים.
٢. המרד של האדם באלוהים גורם לנתק ביניהם. כשאדם אהוב נפטר, הניתוק ממנו גורם ליקיריו לצער רב. צער כזה צריך להזכיר לנו שהחטא הרס את מערכת היחסים המושלמת שהייתה לאדם עם אלוהיו. לניתוק הזה יש השלכה בחיי כולנו, שכן אדם הראשון חטא בתור נציג האנושות כולה.
٣. אלוהים נתן למוות לחדור לעולם פשוט משום שהוא אהב אותנו כל כך. האהבה היא חלק בלתי נפרד מטבעו של אלוהים, ועד כמה שזה ישמע מוזר, עלינו להודות לו על הקללה שהוא הטיל עלינו. הוא לא רצה שנתנתק ממנו לעד. נסו לתאר לעצמכם חיי חטא שנמשכים לנצח נצחים, ללא נוכחות אלוהים. הוא אהב אותנו כל כך ולכן לא יכול היה לתת לנו לשאת במלוא המחיר של החטא. אומנם הוא הטיל עלינו את קללת המוות הגופני, אך הוא גם סיפק לנו דרך לחזור אליו. על הצלב ישוע המשיח לקח על עצמו את קללת אלוהים במקומנו. הוא טעם מוות "בעד הכול" (עבר' ב' ٩), וניצח את המוות כשהפך לקורבן המושלם על חטאינו. ישוע נשא בגופו על הצלב את העונש שאנחנו צריכים לשאת.
כל מי שמאמין בישוע כאדון וכמושיע יחיה לנצח במלכות אלוהים. האין זו בשורה נפלאה? זוהי בשורת המשיח. האדם איבד את מעמדו בגלל החטא, וכתוצאה מכך אלוהים הטיל עליו את קללת המוות, אבל רק כדי שיוכל לפדות אותו בחזרה. איזה מעשה נפלא עשה אלוהים! ולנו רק נותר לשמוח בתחייתו של המשיח מן המתים ולחגוג את ניצחונו על החטא והמוות.
אבל תורת האבולוציה כופרת במסר האהבה של הבשורה. תהליך האבולוציה אמור להיות תהליך של מוות ומאבקים, אכזריות, ברוטליוּת וחוסר רחמים. האבולוציה היא מאבק נוראי של הישרדות, חיסולו של החלש והחולה. האבולוציה היא מוות, מרחץ דמים ומאבקים שהובילו בסופו של דבר להיווצרות האדם. חסידי התורה הזאת מאמינים בתהליך של מוות שהתרחש במשך מיליוני שנים. כתוצאה ממנו "התפתח" האדם, ולטענת חסידי האבולוציה ההתפתחות הזו נמשכת גם היום. אבל הכתובים אומרים שמעשיו של האדם הובילו לחטא, ושהחטא הוביל למוות (רומ' ה' ١٢). שללא שפיכת דמים לא תיתכן סליחת חטאים (עבר' ט' ٢٢). אלוהים הביא את המוות ואת שפיכות הדמים לעולם כדי שהאדם יוכל להיטהר. אילו המוות ושפיכות הדמים היו קיימים עוד לפני שאדם חטא, לא היה לנו כל בסיס לכפרה.
כאמור, חסידי האבולוציה אומרים שהמוות והמאבקים הובילו להיווצרות האדם. אבל הכתובים אומרים שמעשיו המרדניים של האדם הם שהובילו למוות. לא יתכן ששתי האמירות האלה נכונות. האחת הרי סותרת את השנייה. זו הסיבה שמי שמתפשר בניסיון לשלב בין שתי הדעות האלה - גם בתורת הבריאה וגם בתורת האבולוציה - מבטל את תקופתה של הבשורה. אם חיים אכן התהוו מתהליך ממושך של "התפתחות", כיצד יתכן שהאדם נכשל והִדרדר? ומהו חטא? ואם הפשרה הזו נכונה, הרי שהחטא אמור להיות גם אצל בעלי חיים ולעבור בתורשה, ולא להופיע רק אצל בני אדם. משיחיים שמקבלים את תורת האבולוציה ומצרפים אליה את האמונה באלוהים, מערערים את הבסיס של הבשורה שבה הם מאמינים כביכול.
בקהילה מסוימת שביקרתי בה, ניגש אליי אדם שהתעקש שהמשיחי יכול להאמין גם באבולוציה. שאלתי אותו אם לדעתו המוות היה קיים עוד לפני שאדם וחווה חטאו. התשובה הזועמת שלו הדהימה אותי. הוא ענה: "האם הפסקת להכות את אשתך?". לא הייתי בטוח מה הוא מנסה לומר, ולכן שאלתי למה הוא מתכוון. והוא שאל שוב: "האם הפסקת להכות את אשתך?", והלך משם. אין ספק, חייהם של מרצים מלאים בחוויות מעניינות. חשבתי על שאלתו במשך זמן רב, עד שלבסוף הבנתי שיש שאלות שהתשובה עליהן תמיד תפיל בפח את זה שעונה, ולא משנה איזו תשובה הוא יתן. הרי גם אם הייתי עונה "כן" וגם אם הייתי עונה "לא", הייתי מודה בכך שאני מכה את אשתי. אילו אותו אדם היה עונה: "כן, המוות היה קיים עוד לפני חטאו של אדם", הוא היה מודה בכך שהאמונה שלו סותרת את הכתובים. ואילו ענה "לא", הוא היה מכחיש את האבולוציה. הנקודה היא שאי אפשר לשלב את האבולוציה עם הכתובים. אותו איש הבין זאת, ולכן תקף אותי ועזב את המקום בלי לענות.
אני יודע שיש משיחיים שמאמינים בכנות גם בתורת האבולוציה. אבל אמונתם אינה עקבית, והם הורסים את יסודות הבשורה. לכן הייתי רוצה להפציר בהם לשקול שוב את העדויות החותכות שנוגדות את השקפת העולם שלהם.
אפילו אנשים שאינם מאמינים שאלוהים קיים מבינים את חוסר העקביות של משיחיים שמאמינים בתורת האבולוציה.
(איור ٢٣)
האמונה המשיחית
בשנת ١٩٧٦ אמר האתאיסט ז'אק מונו (שנודע בשל תרומתו למדע הביולוגיה המולקולרית ולפילוסופיה) בראיון שנערך עימו: "הברירה הטבעית היא הדרך האכזרית ביותר שבה יכולים מינים חדשים להתפתח, ואורגניזמים פשוטים להפוך למורכבים ומשוכללים... היא אכזרית משום שבעצם מדובר בתהליך של הרס והשמדה. המאבק לחיים וסילוקו של החלש הוא תהליך נוראי, המנוגד לאתיקה המודרנית. חברה אידאלית אינה משמידה את החלש. בחברה כזו החלשים מוגנים, שכן היא בדיוק ההפך ממה שמכונה החוק הטבעי. אני מופתע שיש משיחיים החושבים שתהליך התפתחות אכזרי שכזה נקבע, פחות או יותר, על ידי אלוהים".
החטא הקדמון והמוות נמצאים בבסיס הבשורה. זו הסיבה שישוע המשיח בא לעולם. אם האדם הראשון הוא רק דמות דמיונית, מדוע שגם האדם האחרון לא יהיה כזה? (ראה קור"א ט"ו ٤٥-٤٧). אם אדם לא באמת חטא, אין צורך במושיע. תורת האבולוציה כופרת ביסודות הבשורה כי היא מצהירה שהמוות תמיד היה ותמיד יהיה חלק מהחיים. נניח שהייתם גרים בבניין בן מאה קומות, ושמישהו היה מתחיל לקדוח ביסודות הבניין. האם הייתם ישנים בשקט בלילה או שהייתם חוששים שהבניין יפול בכל רגע? זה בדיוק מה שעושים משיחיים רבים. מערכת החינוך, הטלוויזיה והעיתונים מציפים אותם בתורת האבולוציה, אבל הם כמעט לא מגיבים על כך. יסודות "הבניין" של האמונה המשיחית מתערערים על ידי "קידוחי" האבולוציה. ומה עושים משיחיים רבים שנמצאים בתוך הבניין הגבוה הזה? הם יושבים בחיבוק ידיים, או שהם משרבבים את ראשם החוצה ואומרים לאלה שקודחים: "המשיכו בבקשה! הִרסו את יסודות הבניין שלנו!".
אלה שמאמינים בתורת האבולוציה ובאלוהים גם יחד, בעצם מהווים שותפים פעילים להרס של בסיס הבשורה. מחבר מזמור י"א שאל: "כי השתות (היסודות) יֵהרסון, צדיק מה פעל?" (תהל' י"א ٣). אם היסוד של הבשורה נהרס, המבנה שבנוי עליו (הקהילה המשיחית) יתמוטט. אם המשיחיים רוצים להגן על הקהילה המשיחית, עליהם להגן על יסודותיה, כלומר להתנגד באופן פעיל לעקרונות של תורת האבולוציה.
שיקומו של גן עדן
תורת האבולוציה כופרת גם בכך שאלוהים יברא בבוא היום שמים וארץ חדשים. מה נאמר בכתובים על השמים והארץ האלה? נאמר שהם ישובו לתיקונם (מה"ש ג' ٢١). כלומר, העולם ישוב להיות כפי שהיה מלכתחילה. ואיך זה יבוא לידי ביטוי? "לא ירעו ולא ישחתו בכל הר קודשי" (ישע' י"א ٩). בני האדם ובעלי החיים יהיו צמחוניים, והאלימות תעבור מן העולם: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו. ונער קטון נוהג בם. ופרה ודוב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן" (ישע' י"א ٦-٧). "שום קללה לא תהיה עוד" (התג' כ"ב ٣).
בספר בראשית כתוב שלפני החטא ניזונו האדם ובעלי החיים מצמחים בלבד (ברא' א' ٢٩-٣٠). רק אחרי המבול אלוהים התיר לאדם לאכול בשר (ברא' ט' ٣). אדם, חווה ובעלי החיים היו צמחוניים ביום שבו אלוהים ברא אותם. לפני שאדם חטא, לא הייתה אלימות בעולם. אלה שמתנגדים לרעיון שהיצורים הראשונים שנבראו היו צמחוניים טוענים שלאריות שיניים חדות שנועדו לאכול בשר. האם זו המסקנה היחידה שאפשר להגיע אליה, או שפשוט הורגלנו לחשוב כך? לאריות אכן יש שיניים חדות, אבל הן לא חייבות לשמש רק לתלישת בשר. הן , יכולות לשמש גם לתלישת צמחים. דבר אלוהים מלמד שהאריות היו צמחוניים לפני החטא הראשון, ובבוא היום ישובו להיות צמחוניים. דרך אגב, בעלי חיים אוכלי בשר יכולים להיות צמחוניים. כלבים וחתולים, למשל, יכולים לחיות בלי בעיה מירקות בלבד. בהחלט יתכן שהרגלי האכילה של בעלי חיים שונים השתנו בעקבות החטא. לבעלי חיים רבים שחיים היום יש שיניים של אוכלי בשר (למשל עטלף הפירות), אבל בעצם הם ניזונים מצמחים בלבד (ראה נספח ١).
האמונה בתורת האבולוציה היא כפירה בקיומו של גן עדן. תורת האבולוציה טוענת שעוד לפני אדם הראשון היו קיימים בעולם מאבקים אכזריות ומוות, ושבעלי החיים טרפו זה את זה. מי שמאמין באבולוציה מתכחש לקיומו של גן העדן שמתואר בספר בראשית, ולכן גם לגן העדן המובטח. לפיכך, האבולוציה אינה רק מכה בלב וביסודות, אלא גם בתקווה של המאמין המשיחי.
רבים מאתנו הולכים שולל ומאמינים שהאבולוציה היא מדע, ושעלינו להיות מדענים כדי להילחם בה. אבל האבולוציה היא בעצם מערכת של אמונות, ואיננו צריכים להיות מדענים כדי להפריך אותה.
בנוסף לכך, משיחיים שמאמינים באבולוציה חייבים להאמין שתהליך האבולוציה נמשך גם היום. הרי המוות והמאבקים שקיימים סביבנו, או כל עניין המוטציות, משמשים את חסידי האבולוציה בניסיונם להוכיח שהאבולוציה אפשרית. על בסיס מה שהם רואים היום הם משערים מה קרה בעבר, ומסיקים שהתהליכים האלה התרחשו במשך מאות מיליוני שנים. משיחיים שמקבלים את תורת האבולוציה חייבים להסכים שאבולוציה מתרחשת גם היום בכל תחום, כולל בחיי האדם. אבל אלוהים אמר בדברו שברגע שהוא סיים את מלאכת הבריאה, הכול היה טוב (ברא' א' ٣١ - ב' ٣). זהו ההפך הגמור של מה שמספרים תומכי האבולוציה. המאמינים בבריאה ובאבולוציה אינם יכולים לומר שאלוהים השתמש באבולוציה בעבר, ושכעת הוא אינו עושה את זה. מי שאומר שהאבולוציה אינה מתרחשת כיום, הורס כליל את תורת האבולוציה, כי בעצם אין לו על מה לבסס את ההנחה שהיא הייתה קיימת בעבר.
משיחיים רבים למדו את טבעו האמיתי של המדע, הגיעו למסקנה שהאבולוציה היא בעצם דת וזנחו את העמדה הפשרנית שמשלבת את האבולוציה עם האמונה בבריאה.
נסכם את הטענה הזו בעזרת דוגמה מעשית מפגישה שהייתה לי עם רועה קהילה.
נסענו לסדרת הרצאות בוויקטוריה שבאוסטרליה. באחד המקומות שבהם ביקרנו הביע זקן קהילה את התנגדותו לדברינו. זקן נוסף מאותה קהילה פירסם את ביקורנו בעלון הקהילתי שמופץ מדי שבוע. הזקן שהתנגד לנו הצליח להניח את ידו על כל העלונים, עוד לפני שהודפסו, ומחק את ההודעה. הוא עודד אנשים בקהילה להחרים את הכנס שערכנו, והזהיר אותם מפנינו. הוא אפילו אמר שאנחנו שליחי השטן ושאסור להקשיב לדברינו.
ביקשתי להיפגש עם אותו זקן קהילה. הוא הסביר שספר בראשית הוא לדעתו משל בלבד, ושאין להבין את כתבי הקודש כפשוטם וכלשונם. הסברתי שהמחלוקת בינינו נובעת מאי הסכמה בסיסי בנוגע לכתובים עצמם. הוא הסכים שאכן זו הסיבה, ושב והדגיש שאין להבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו מכיוון שמדובר במשל בלבד, ולא בספר שמתעד אירועים שאכן התרחשו במהלך ההיסטוריה. שאלתי אותו אם הוא מאמין שאלוהים ברא את השמים ואת הארץ.
"כן, כך הרי נאמר בספר בראשית", הוא ענה.
ציטטתי מהפרק הראשון של בראשית ושאלתי: "האם אתה מאמין ש'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'?" (פס' ١).
"כן, בוודאי. כך הרי נאמר בספר בראשית".
הסברתי שאם הוא חושב כך, הוא בעצם כן מבין את מה שנאמר בספר בראשית פשוטו כמשמעו. "אם ספר בראשית הוא רק משל, מדוע אתה מתייחס דווקא לפסוק הראשון פשוטו כמשמעו?". חשפתי את חוסר העקביות שלו כשהוא טוען שמצד אחד יש להתייחס אל בראשית א' ١ פשוטו כמשמעו, ושמצד שני ספר בראשית הוא רק משל. אבל הוא התעקש על כך שלא משנה מה נאמר בספר בראשית, אלא מהי משמעות הדברים שנאמרים בו.
שאלתי כיצד הוא קובע מה מן הנאמר בכתובים הוא אמת ומה רק משל. "על פי דעת הרוב בקהילה", הייתה התשובה.
"זהואם כן, הבסיס שעל פיו אתה מחליט מה הוא אמת ומה לא", הדגשתי. "על מה נשען הבסיס הזה ומה הוביל אותך למסקנה שזהו הבסיס הנכון ושרק על פיו ניתן להחליט מהי האמת?".
הוא הביט בי ואמר: "על פי דעתם של רוב המומחים ויודעי דבר".
הקשיתי והמשכתי לשאול: "אם זה הבסיס שעל פיו אתה מחליט מהי האמת , מניין לך שזה הבסיס הנכון?". בשלב זה הוא אמר שאין לו זמן להמשיך ולשוחח על הנושא הזה, ושכדאי לסיים את הדיון. אותו בחור נשען על חוכמתם של בני אדם כשהחליט מה הכתובים אומרים או למה הם מתכוונים, במקום לאפשר לדבר אלוהים לגלות לו את האמת. ההבדל האמיתי בין העמדות שלנו היה בבסיס שעליו אנחנו נשענים. הוא נשען על דבריהם של אנשים שלא נכחו במעמד בריאת העולם, אנשים שטועים פה ושם ושאינם יודעים הכול, ואילו אני בוחר להאמין לדברו של אלוהים המושלם, שיודע הכול ושברא את הכול.
סביר להניח שמשיחיים שאינם נשענים על סמכות הכתובים יראו בקרב בני הדור הבא, כלומר אצל ילדיהם, את ההשלכות של תפיסת העולם שלהם. למרבה הצער, משיחיים כאלה אינם מסוגלים לספק לילדיהם בסיס איתן ויציב, וסביר להניח שחוסר היציבות הזה יוביל לקריסתה של התפיסה המשיחית אצל ילדיהם. סביר להניח שילדיהם יתקשו להבין את עקרונות היסוד של האמונה המשיחית. היחס שלנו לכתבי הקודש כולם בא לידי ביטוי ביחס שלנו לספר בראשית לבדו. מי שחושב שסיפורי בראשית לא התרחשו באמת, שמדובר רק במיתוס או במשל, יגיע בסופו של דבר למסקנה שהכתובים כולם אינם אמת, שהם רק מיתוס או משל. אנשים מתכחשים לתיאור הבריאה, ואחר כך מנסים לתת הסברים שונים ומשונים לניסים שחולל אלוהים. הם מספקים כל מיני הסברים "הגיוניים" לניסים כמו קריעת ים סוף, הסנה הבוער או הדג שבלע את יונה (אלה הן רק כמה דוגמאות מיני רבות), אבל ההסברים האלה בסופו של דבר מערערים את יסודות האמונה. והם אינם מסתפקים בזה. הם מנסים להפריך בהסבריהם גם את הניסים שישוע חולל ושמתועדים בברית החדשה. חלקם אפילו שוללים את לידתו של המשיח מבתולה ואת תחייתו מן המתים. לעומתם, מי שמתייחס אל ספר בראשית פשוטו כמשמעו ומבין שהוא הבסיס של הכתובים, מסוגל לקבל גם את שאר הדברים שכתובים בכתבי הקודש.
ברור שכתבי הקודש מדברים מדי פעם בלשון ציורית. אבל גם במקרים האלה יש לדברים בסיס עובדתי מוצק. כמובן שאנחנו לא צריכים לקבל את דבריו של ישוע פשוטם וכלשונם כשהוא אומר שהוא הפתח הצר, שכן מדובר בסמל. כשמבינים את המנהגים שרווחו באותה תקופה, מבינים גם את כוונתו של ישוע. באותם ימים נהגו רועי הצאן לשבת בפתח המכלאה, ולפקח על יציאת הצאן ועל כניסתם. במובן הזה ישוע הוא אכן הפתח. אנשים רבים קופצים למסקנות פזיזות בלי לבדוק את הנאמר, את ההקשר שבו נאמרו הדברים ואת רוח התקופה שבה הם נאמרו. כאשר הדברים שנאמרים הם בגדר משל או תיאור ציורי, ההקשר מבהיר שכך זה.
תיאולוגים רבים טוענים שחסידי תורת הבריאה רק מעוררים מחלוקות. הם צודקים לחלוטין, האמת תמיד מעוררת מחלוקות. גם ישוע אמר: "לא באתי להטיל שלום אלא חרב, שהרי באתי לגרום פילוג בין איש לאביו, בין בת לאִמה ובין כלה לחמותה" (מתי י' ٣٥). כמה מערכות יחסים בין מאמין ללא מאמין עלו על שרטון בגלל מתח ששרר ביניהם? משיחיים שנקלעים למצבים כאלה נוהגים להתפשר מעבר לגבול הסביר, במטרה להשכין שלום בית והרמוניה. אבל ישוע ניבא שיהיו פילוגים בינינו לבין אחרים, ולא שלום בכל מחיר. הוא אמר: "הסבורים אתם שבאתי לשים שלום בארץ? לא, אומר אני לכם, כי אם מחלוקת" (לוקס י"ב ٥١. ראו גם יוח' ז' ١٢, ٤٣, ט' ١٦, י' ١٩).
באחד הימים ניגשה אליי אישה וסיפרה לי שבתה נכחה בהרצאה שהעברתי בבית ספרה. הבת סיפרה לה שהתלמידים התרשמו עמוקות מהסמכותיות שבה דיברתי. הם התרשמו מכך שלא הטלתי כל ספק בדבר אלוהים, ושקיבלתי אותם במלואם. דבריה הזכירו לי משהו שנאמר בכתובים: "כשגמר ישוע את דבריו אלה, השתומם המון העם על תורתו, כי לימד אותם כבעל סמכות ולא כדרך שלימדו סופריהם" (מתי ז' ٢٨-٢٩). ישוע דיבר בסמכותיות רבה. הוא לא סיפר למאזיניו על דרכים שונות שמובילות למלכות השמים. הוא לא אמר שהוא רק אחת הדרכים המובילות לחיי נצח, אלא: "אני הוא הדרך, האמת והחיים" (יוח' י"ד ٦). נראה לי שדבריו לא היו מתקבלים בשמחה רבה בחלק מהקהילות בימינו. ודאי היינו אומרים שהוא מדבר בסמכותיות רבה מדיי ושהוא חסר סובלנות! כך זה היה גם לפני אלפיים שנה. האם אנחנו, כמי שנולדו מחדש וכשגרירי המשיח בעולם, מפחדים להכריז את האמת בסמכותיות?
זכור לי היטב דיון שערכתי עם צעירים משיחיים על חשיבותו של ספר בראשית. כמה נדהמתי כשמדריך הקבוצה אמר אחרי הדיון כמה הוא מאוכזב מהשקפתי "השטחית". הוא אמר שניסיתי לכפות על הצעירים לקבל את שלמות הכתובים, והוסיף שגישה כזו היא לקויה ואינה במקומה. אותם צעירים היו מוכנים לקבל את הגישה שלו, לפיה קיימות טעויות בכתובים. לדעתם, גישה זו היא השקפה "נעלה" אודות הכתובים. בתום הדיון הגעתי למסקנה שבעיני אותו מדריך דבר אלוהים הוא חסר כל משמעות.
התרשים הבא וההערות הנלוות מסכמים את מה שנאמר עד עכשיו.
(איור ٢٤)
משמעות החיים הפלות
קני מידה פורנוגרפיה
נישואים הפקרות מינית
חוקים אנרכיה
בריאה אבולוציה
אם אנחנו מאמינים שאלוהים הוא הבורא אנחנו יודעים שהוא גם המחוקק. תורתו של אלוהים משקפת את אופיו הקדוש. הוא הסמכות המוחלטת, ואנחנו חייבים לציית לו בצורה מוחלטת. החוקים אינם נתונים לשיקול דעתנו, שכן הם ניתנו לנו על ידי האחד והיחיד שיש לו זכות לקבוע את החוקים האלה, לטובתנו ולמען התפארת שלו. הוא קבע את העקרונות שצריכים להוות את בסיס לכל תחום בחיינו.
רק אם נכיר באלוהותו של בורא העולם וניכנע למרותו, נוכל להבין את משמעות החיים.אלוהים הוא זה שנותן חיים. אם נכיר באלוהותו, חיינו יתמלאו משמעות ומטרה. ברגע שנבין שכל בני האדם נבראו בצלמו, החוקים השונים יקבלו משמעות רבה בעינינו. האלוהים שברא אותנו אוהב אותנו, והוא משפיע עלינו את ברכותיו וגורם לנו להשיב לו אהבה.
אם נדחה את אלוהים ונאמין בכל מיני תהליכים אקראיים ולא בו, לא יהיה לנו כל בסיס אובייקטיבי שיאפשר לנו להחליט מה טוב ומה רע. אנחנו נפרש את החוקים השונים כרצוננו. לא תהיה לנו אמת מוחלטת, או עקרונות שעלינו לדבוק בהם. האנשים יכתיבו לעצמם את החוקים.
עלינו להבין שהתשובה לשאלה "מאין באתי?" קובעת את התשובה לשאלה "לאן אני הולך?" ומשפיעה על תפיסת עולמנו.
אם נשמיט את הבסיס, שהוא תורת הבריאה, המושג "אלוהים" וכל מה שמשתמע ממנו יתפורר וייעלם. אם האבולוציה תהיה הבסיס שלנו, תופעות כמו אנרכיה, הפקרות מינית, הפלות וכדומה יקבלו תוקף שרק ילך ויגדל.
משיחיים רבים מכירים בהתדרדרות של החברה. המוסר המשיחי קורס לנגד עיניהם, ותפיסות עולם שכופרות בקיום אלוהים הופכות לעניין שבשגרה. הם ערים להדרדרות המוסרית, אבל לא מבינים מדוע זה קורה. האמת היא שהם אינם מבינים את טבעו של המאבק - שביסודו של דבר מדובר במאבק של תורת הבריאה בתורת האבולוציה.
אם קשה לכם להאמין שהאבולוציה קשורה לנושאים שפירטתי קודם, עיינו במחקרים היסטוריים שממחישים את הקשר. עד היום לא פגשתי אפילו אדם אחד שמאמין בתורת האבולוציה ושלא מסכים שיש קשר בינה לבין הבעיות המוסריות שהזכרנו. חשוב שנבין את הנקודה הזו. לכולם ברור שרוע ותפיסות עולם המתנגדות לקיומו של אלוהים היו שכיחות פחות לפני שהתפרסמה תורת האבולוציה של דרווין. נשים אומנם עשו הפלות עוד לפני שתורתו של דרווין הפכה לנחלת הכלל, אבל האמונה בתורת האבולוציה נתנה משנה תוקף להפלות, משום שהסירה את ההיבט המוסרי מהמעשה. כך שהאמונה שלנו אודות מוצא האדם משפיעה על תפיסת עולמנו ועל אורח חיינו.ההחלטה לדחות את האמונה באלוהים כבורא משפיעה על הצורה שבה אנשים רואים את עצמם, את הזולת ואת העולם שבו הם חיים.
תורת האבולוציה סיפקה לאנשים תירוץ לא להאמין באלוהים, במיוחד במערב ה"משיחי". תורת האבולוציה מספקת להם שחרור מייסורי המצפון שנוקפים אותם כשהם דוחים את אלוהים ומאמצים לעצמם עקרונות מוסר יחסיים. מדען חילוני אמר פעם בטלוויזיה: "האבולוציה של דרווין עזרה לאתאיזם להתקבל בחברה".
נבדוק כעת מספר תחומים שבהם האבולוציה מספקת צידוק למעשים רעים. אינני אומר שתורת האבולוציה היא שגורמת לאנשים לנהוג בצורה כזו או אחרת, אלא שאנשים משתמשים בה כדי להצדיק את תפיסות האמונה שלהם (האתאיזם) ואת מעשיהם הרעים.
גישתו של היטלר לעם היהודי ולכמה קבוצות מיעוטים, הצוענים למשל, מבוססת בחלקה על אמונתו באבולוציה. פ' הופמן כותב בספרו Hitler’s personal security ("ביטחונו האישי של היטלר"): "היטלר האמין שמאבקי הישרדות הם אחד העקרונות בחיי האנושות, שכן הם גורמים לכל אחד לנסות ולשלוט בזולת. ללא מאבק (כך טען היטלר) האנשים יֵרקבו ויֹאבדו. אפילו בשעת תבוסתו באפריל ١٩٤٥, ביטא היטלר את אמונתו בכך שהחזק שורד, והכריז שהעמים הסלביים הוכיחו שהם חזקים יותר".
סר ארתור קית, חסיד ידוע של תורת האבולוציה, הסביר שהיטלר יישם את עקרונות האבולוציה בתוכנית ההשמדה של העם היהודי. בספרו Evolution and Ethics ("אבולוציה ומוסר") הוא כתב: "אם רוצים לראות את אמות המידה והמוסר שנגזרים מתורת האבולוציה באים לידי ביטוי במדינה מודרנית, עלינו להפנות את מבטנו אל גרמניה של שנת ١٩٤٢. היטלר האמין שרק האבולוציה תייצר אומה גרמנית משובחת. הוא טבח בהמונים וכיסה את אירופה כולה בדם כדי להבטיח את איכות הגזע הארי. התנהגות כזו היא לחלוטין בלתי מוסרית, על פי כל אמת מידה מוסרית, ובכל זאת גרמניה סיפקה לה צידוק. המוסר הנאצי תואם את תורת האבולוציה ונובע ממנה. גרמניה הנאצית חזרה לעבר, לדפוסי חשיבה שבטיים, והדגימה לעיני כל העולם את האכזריות שנובעת מתורת האבולוציה".
תורת האבולוציה גורסת שבתהליכי ההתפתחות של העובר ניתן לראות את כל השלבים האבולוציוניים שעוברים בני מינו. כלומר, כשצופים בהתפתחותו של עובר אנושי אפשר לראות את השלב שבו היצור הזה חי במים, לפני שהתפתח לדו-חי וכן הלאה. תיאוריה זו מאפשרת למדענים, בייחוד בעלי עור לבן, להחדיר לחברה את תורת הגזענות. חוקר בשם ג' גולד הסיק שהמושג "מונגולואיד" הפך למילה נרדפת לאנשים פגועים שכלית, כי במשך שנים רבות האמינו האנשים שהקוזאקים מפותחים יותר מהמונגולים. היו כאלה שחשבו שילד בעל פיגור שכלי מהווה מכשול או עיכוב בהתפתחותו של השלב הבא באבולוציה. הפליאונטולוג (מתמחה בחקר מאובנים) האמריקני הנרי פיירפילד אוזבורן, שחי בראשית המאה ה-٢٠, הוסיף שמן למדורה כשאמר ש"הגזע השחור קודם לגזע הקוזאקי או המונגולי". לדבריו, רמת האינטליגנציה הממוצעת של אדם שחור בוגר שווה לרמת האינטליגנציה של ילד לבן בן ١١.
רבים מהמתיישבים הראשונים באוסטרליה חשבו שהילידים הם בעלי אינטליגנציה נמוכה מזו של "האדם הלבן", מכיוון שהילידים לא הגיעו לרמה ההתפתחותית שאליה הגיעו הלבנים בסולם האבולוציה. במוזיאון הוברט בטזמניה נאמר ב-١٩٨٤ שזוהי אחת הסיבות לכך שהמתיישבים הלבנים טבחו בילידים כשהגיעו לאוסטרליה. ב-١٩٢٤ פירסם העיתון New York Tribute כתבה ארוכה על "החוליה החסרה באבולוציה" שנמצאה באוסטרליה. אותה חוליה חסרה הייתה, לדברי הכתבה, אותם ילידים מטזמניה שבאוסטרליה.
התפיסה האבולוציונית שהשפיעה על יחסם של האנשים לילידי טזמניה תועדה בכמה ספרים. כמה מדהים שהחברה המודרנית מצהירה על שנאתה לגזענות, ויחד עם זאת מבססת את השקפת עולמה על תורה גזענית.
תורת האבולוציה שיכנעה אנתרופולוגים בכך שקיימים גזעים שונים של בני אדם, ושהגזעים האלה מצויים בשלבים שונים בסולם ההתפתחות האבולוציוני. התפיסה הזו גורמת להם להאמין שקיימות רמות שונות של יכולת ואינטליגנציה. הגישה המשיחית, לעומת זאת, מלמדת שקיים רק גזע אחד (שכן כולנו צאצאים של זוג אחד), ושלא קיימות קבוצות נעלות או נחותות מבחינה אבולוציונית שכן כל בני האדם שווים.
מרבית האנשים אינם חושבים שיש קשר בין תורת האבולוציה לבין צריכת סמים. אבל מכתב ששלח אדם שחי במערב אוסטרליה מעיד בבירור על הקשר בין השניים.
"בבית הספר למדנו על תורת האבולוציה בצורה שלא הותירה בלבנו כל ספק בכך שהאבולוציה היא עובדה מדעית. למרות שבית הספר שבו למדנו היה משיחי כביכול, למדנו את סיפור הבריאה כאילו הוא סיפור נוגע ללב, ולא האמת שאלוהים נתן לנו על מוצא האדם. כתוצאה מכך הנחתי שכתבי הקודש אינם מדעיים ואמינים, ושאין להם כל משמעות מעשית.
"מעולם לא עלתה במוחי המחשבה שהאבולוציה היא רעיון שהבשיל בראשו של מישהו, וצר לי לומר שבמשך שנים לא הייתה לי כל כוונה לבדוק מבחינה מדעית את ה'עובדות' שלמדתי. הנחתי שאנשים מהימנים כבר עשו זאת לפניי.
"בתום לימודיי החלו הנחות היסוד שלמדתי בילדותי לבוא לידי ביטוי מעשי בחיי. אמונתי התמימה באבולוציה גרמה לי להגיע לשלוש מסקנות עיקריות:
"הראשונה: אני יכול לראות בסמים מקור של נחמה ויצירתיות.
"השנייה: אלוהים, אם הוא בכלל קיים, הוא דמות מרוחקת וקרה, שמנותקת מהאנושות על ידי החלל והזמן.
"והשלישית: עליי לזנוח את הערכים המוסריים שהקנו לי הוריי מכיוון שהאדם הוא תוצר של זמן, חומר ואקראיות. לכן אין כל סיבה הגיונית להתייחס אליו כאל דבר בעל ערך. בעיקרון האדם אינו שונה מבעלי החיים, העצים והאבנים שמהם הוא התפתח כביכול.
"האמון הרב שהיה לי בהשפעתם של הסמים נבע מהמחשבה שהאבולוציה היא 'עובדה קיימת'. השימוש בסמים סיקרן אותי מאוד. נראה לי הגיוני להשתמש בסמים, כי לא מצאתי כל סתירה בינם לבין מה שלמדתי על מוצא האדם וטבעו. 'מתגובות כימיות באת, ואל תגובות כימיות תשוב', חשבתי. וכך עשיתי.
"גם אחרי עשר שנים קשות המשכתי להאמין שהסמים הם מקור לנחמה ויצירתיות. במהלך אותן שנים איבדתי את מקום העבודה שלי והרסתי את עצמי ואת מערכות היחסים שהיו לי עם אחרים. גם אחרי שחזרתי בתשובה נמשכתי לסמים, עד שחברים משיחיים סיפרו לי על טבעו האמיתי של האדם, על מוצאו ועל גורלו, כפי שהדברים מתועדים בספר בראשית. רק אחרי שהבנתי את המשמעות של מה שנאמר בספר בראשית, הצלחתי להפנות עורף לסמים. היום אני יודע שהתקווה היחידה שיש לי היא בישוע המשיח. אין זו אמירה שטחית, אלא מציאות עמוקה. אני משוחרר. האמת שיחררה אותי מכל צורך או רצון להשתמש בסמים. היא שיחררה אותי מתלות בכימיקלים, תלות שפיתחתי בעקבות אמונה בשקר של האבולוציה. אני מפציר בכם, הורים ומורים, לבחון את העובדות כפי שעשיתי אני".
בבית הספר לימדו רבים מאתנו שבתהליך התפתחותו של העובר יש עדות לתהליכים האבולוציוניים שעבר המין האנושי. למשל, העובר האנושי מפתח זימים - אברי נשימה של דג, לפני שהוא הופך לאדם. במילים אחרות, כשהעובר מתפתח ברחם, הוא עובר את כל השלבים בתהליך האבולוציה, שמצביעים על מוצאו. תיאוריה זו הוצגה לראשונה על ידי ארנסט האקל. אבל התיאוריה זו נועדה להטעות. "בניסיון להוכיח את דעתו, נקט האקל אמצעים בלתי כשרים… האקל הזכיר את המקורות שעליהם הוא ביסס את התיאוריה שלו, אבל לא טרח להזכיר את השינויים שהוא הכניס בהם" (מתוך הספר Creation Research Society ("החברה לחקר הבריאה"]), יוני ١٩٦٩).
בסופו של דבר הודה ארנסט האקל באשמה, אבל התיאוריה העגומה שלו נלמדת עד היום באוניברסיטאות, בבתי ספר ובמכללות בעולם כולו. אין ספק שרבים מחסידי האבולוציה יודעים שהגישה הזו שגויה ונמנעים מלכלול אותה בהרצאותיהם. אבל ברוב ספרי הלימוד הגישה הזו עדיין מופיעה.
כשהאנשים החלו להאמין שהעובר שמתפתח ברחם אמו הוא בסך הכל יצור שמשקף את שלבי ההתפתחות האבולוציונית, פחתו ההתחבטויות שלהם בנושא השמדת עוברים. כשתורת האבולוציה הפכה להיות מקובלת, גם ההפלות המלאכותיות הפכו למקובלות. יש מרפאות שבהן מסבירים לנשים שבאות לעשות הפלה שהעובר הוא רק בשלב האבולוציוני של דג, ושלכן אין לראות בו אדם. אבל האמת היא שהם משקרים.
יש לציין שהפלות נעשו גם לפני שהתיאוריה של דרווין רווחה בחברה. אולם היום היא מספקת צידוק להפלות ונותנת להן תוקף, וזו הסיבה לגידול המשמעותי במספר ההפלות שנעשות כיום.
במחצית השנייה של המאה ה-١٩ התפשטה השקפה פילוסופית שנקראת "דרוויניזם חברתי". השקפה זו רווחה אז בעיקר בקרב אילי הון ותעשיינים רבים. הם האמינו שתורת האבולוציה נכונה במישור הביולוגי, ושלכן עליה להיות נכונה גם במישורים אחרים, למשל במישור העסקי. הם האמינו שהעסקים החזקים צריכים לשרוד, ושעל החלשים להיעלם. ויותר מכך, הם האמינו שיש להתייחס אל העניים באדישות.
(איור ٢٥)
שלום, שמחה, אהבה
אלוהים ברא
החזק שורד
הכול התפתח בהדרגה
רבים מאשימים את האמונה המשיחית בכך שהיא החדירה לחברה את השוביניזם הגברי. הם טוענים שהכתובים מלמדים שהנשים נחותות מהגברים. כמובן שזו אינה האמת.
הכתובים מלמדים שהגברים והנשים שווים בערכם. אלוהים הטיל על הנשים תפקידים שונים מאלה שהוא הטיל על הגברים, כי הוא ברא אותם שונים וגם בגלל הדרך שבה הם נענו לפיתויי הנחש בגן עדן (טימ"א ב' ١٢-١٤). בספרה The New Scientist )"המדען החדש") כתבה אוולין ריצ'רדס: "בתקופה שבה נשים החלו לדרוש זכות הצבעה וחופש לעסוק בחינוך ובמקצועות חופשיים, שמחו הגברים על כך שהנשים אינן עולות עליהם ביכולתן. הדרוויניזם החדש הבטיח זאת מבחינה מדעית …צורה חדשה של האבולוציה התמקדה בזכר התוקפני, הקנאי לשטח שלו, ודחקה את האישה לפריפריה של האבולוציה, למצב של כניעה". במילים אחרות, דווקא חסידי האבולוציה של דרווין טענו שהנשים נחותות מגברים. אבל בתנועה הפמיניסטית יש נשים שמשתמשות בתורת האבולוציה כדי לטעון שהגברים נחותים מהנשים. יש אנשים שמשתמשים בתורת האבולוציה כדי לטעון שלילדים מגיעות זכויות שוות לאלה של המבוגרים, ואפילו נעלות יותר. כלומר, האנשים משתמשים בתורת האבולוציה כאוות נפשם, וכדי להצדיק את אורח חייהם.
נשים משיחיות צריכות להבין שהפמיניזם הקיצוני מתבסס על תורת האבולוציה. עליהן להיות ערות לעובדה זו ולא ללכת שולל אחר תפיסות שמתנגדות לאלוהים.
אפשר לכתוב ספר שלם על תחלואי העולם שנובעים מתורת האבולוציה. אבל ספר כזה היה מעורר את השאלה: "האם אתם מאשימים את האבולוציה בכל תחלואי החברה?". התשובה היא: "כן ולא". לא - מכיוון שהסיבה העיקרית אינה נעוצה בתורת האבולוציה, אלא בעובדה שבני האדם דחו את אלוהים ואת תורת הבריאה, כלומר שבני האדם הם יצורים חוטאים. כשהאנשים בוחרים לדחות את אלוהים, הם דוחים גם את חוקיו ואת מצוותיו, זונחים את אמות המוסר שהוא קבע ובוחרים להאמין במה שתואם את דעותיהם. כן - כי במובן מסוים התירוץ שעומד לרשותם של אלה שדוחים את אלוהים ואת תורת הבריאה הואאותה השקפה "מדעית" כביכול של האבולוציה. האבולוציה היא התירוץ העיקרי שעומד לרשותם של אלה שדוחים את האמונה באלוהים ובבריאה.
האיור הבא הוא החביב עליי ביותר בספר, והוא מסכם היטב את מהותו.
משמאל ישנו הבסיס של תורת האבולוציה. המבצר נקרא "הומניזם". הסוגיות שבהן דנו קשורות למבנה ההומניסטי. מימין ישנו הבסיס של תורת הבריאה, ועליו נבנה מבצר שנקרא "האמונה המשיחית". כשבסיס כלשהו מתפורר, המבצר כולו קורס.
(איור ٢٦)
המתת חסד, הפקרות מינית, פורנוגרפיה, הפלות, גזענות, גירושין
הומניזם
אבולוציה (השטן)
אמונה משיחית, תורת הבריאה (המשיח)
שימו לב שבמבצר המשיחי התותחים מכוונים זה כלפי זה, לעבר האוויר או לעבר הבלונים שתלויים מעל המבצר ההומניסטי, ולא לעבר הבסיס שנקרא אבולוציה.
המשיחיים נמצאים במלחמה, אבל אין להם מושג לאן עליהם לכוון את כלי נשקם. זו הבעיה האמיתית. אם אנחנו רוצים שמבצר ההומניזם יקרוס, עלינו לכוון את הנשק לעבר הבסיס, אל תורת האבולוציה. רק כאשר יתמוטט הבסיס יקרוס המבצר כולו.
שימו לב שאחד הפגזים הצליח לפוצץ את אחד הבלונים. זהו היבט נוסף שעל המשיחיים לשקול היטב. רבים מסכימים להילחם בתחומים מסוימים: נגד הפלות, חוסר מוסר, פורנוגרפיה וכן הלאה. אבל כל עוד אנחנו תוקפים את התסמינים ולא את העקרונות שעומדים מאחוריהם, לא נצליח במשימתנו. נניח שהחוק ישתנה ויאסרו על ביצוע הפלות. כל עוד הצידוק להפלות מקובל על החברה, דבר לא ישתנה באמת. בדור הבא תזכה תורת האבולוציה לאהדה גדולה יותר, וסביר להניח שהחוק ישונה שוב ויתירו לבצע הפלות. כדי לשנות את יחסה של החברה להפלות מלאכותיות, קהילת המשיח צריכה להילחם בבסיס. עליה לקרוא תגר על תורת האבולוציה ולהכריז בכל מקום את תורת הבריאה.
גם האיור הבא מתאר את המאבק בין תורת האבולוציה לאמונה בישוע
הגוף של ספינת "תורת הבריאה", שעל התורן שלה מתנוסס דגל עם הכתובת "האמונה המשיחית", נפגע מטילי טורפדו ששילחה לעברו צוללת "האבולוציה". שימו לב למלחים שעל ספינת "האמונה המשיחית". הם מביטים לכל עבר, מנסים להבין מדוע ספינתם שוקעת. הם מנסים לרוקן את המים שהצטברו על סיפון הספינה, אבל אינם מספיקים למנוע את שקיעתה המהירה. הבעיה היא שהם אינם מבינים את טיבה של המתקפה עליהם. הם מחפשים את התוקף על פני המים, כשהוא בעצם מפציץ את הבסיס שלהם.
להכניס איור
אנחנו חייליו של מלך המלכים, והממלכה שלנו נמצאת במלחמה. עלינו לצאת לקרב ולהילחם בשם מלך המלכים ואדון האדונים. אבל האם אנחנו משתמשים בנשק הנכון? האם אנחנו נלחמים במקומות הנכונים? לצערי, משיחיים רבים מאמצים אסטרטגיה מגוחכת. הם אינם נלחמים בשדה הקרב הנכון. אין סיכוי שהם ינצחו. מתי נתעורר ונבין שאנחנו צריכים לכוון את נשקנו לכיוון הנכון, ולהילחם בתקיפות בתורת האבולוציה? מתי נבין שעלינו להכריז בריש גלי את תורת הבריאה?
קהילות רבות בעולם המערבי מתפשרות עם תורת האבולוציה. בתי ספר ומכללות מלמדים שאין חשיבות רבה להבדלים בין תורת הבריאה לתורת האבולוציה. הם מלמדים שאפשר להאמין באבולוציה ובבריאה גם יחד, שכן לא צריך לייחס לספר בראשית משמעות מילולית. פשרה כזו הורסת בדיוק את מה שהם טוענים שהם רוצים לשמר בחברה - את עקרונות האמונה המשיחית. כל מאמין צריך לנקוט עמדה שתומכת בתורת הבריאה, ולהתנגד להשקפות שהורסות את החברה ומתנגדות לאלוהים.
החברה המערבית שרויה במלחמה - מלחמה בין האמונה המשיחית להומניזם. בעצם מדובר בקרב בין תורת הבריאה לתורת האבולוציה.
עלינו לזכור שהאויבים שלנו הם לא כל אותם אנשים שמאמינים בתורת האבולוציה או בהומניזם, אלא כוחות הרשע שהוליכו את האנשים האלה שולל. עלינו להפגין חסד כלפי אנשים שמאמינים בתורת האבולוציה ובהומניזם, ולהראות את פרי הרוח בחיינו - הן באומר והן במעשה.
ברגע שהמשיחיים יבינו את טבעו האמיתי של הקרב, הם גם יבינו את הסיבות למוסר הירוד בחברה וידעו איך להתמודד אתו. יחס אוהד כלפי אותם אנשים יאפשר לנו להילחם בהתנגדות שלהם לעקרונות האמונה המשיחית.
עד לא מזמן הייתה תורת הבריאה הבסיס שעליו הושתתה החברה המערבית. בתי ספר ואוניברסיטאות לימדו את תורת הבריאה ואת דבר אלוהים. אפילו אנשים שלא האמינו במשיח כיבדו את העקרונות של כתבי הקודש וצייתו לחוקים שהיו מבוססים עליהם.
אבל מה קרה בינתיים? צ'ארלס דרווין הפיץ את תיאוריית האבולוציה. אומנם מאז ומתמיד היו השקפות אבולוציוניות שהתנגדו לתורת הבריאה. דרווין לא המציא את האבולוציה, אבל הוא זה שהפיץ אותה ברבים. הוא גרם לכך שהאבולוציה הוצגה כמדע, למרות שהיא אמונה ולא מדע. קהילת המשיח לא הייתה מוכנה לנסיבות החדשות האלה, ולא ידעה כיצד להתמודד אתן. אנשים רבים האמינו שהאבולוציה של דרווין היא עובדה מדעית פשוט משום שהם לא הבינו מהו מדע באמת. כך חדרה התיאוריה הזו לחברה, והפכה לדעה המקובלת באשר למוצא האדם.
האבולוציה האתאסטית היא בעצם אמונה הטוענת שאין אלוהים, שאנחנו תוצאה של מקריות, שאנחנו שייכים לעצמנו. אנשים שאינם מאמינים בישוע מקבלים בקלות את ההשקפה הזו. בכתובים הרי נאמר שהאדם מעדיף את החושך על פני האור (יוח' ג' ١٩).
כפי שנאמר בפרק הקודם, המאבק שאנו עדים לו ניטש בין האמונה המשיחית, שמבוססת על תורת הבריאה (ולכן גם דוגלת באמיתות מוחלטות), לבין האמונה ההומניסטית, שמבוססת על תורת האבולוציה (ושלפיה המוסר הוא דבר יחסי). מה נוכל לעשות כדי לשנות את המצב? להכריז את הבשורה. עלינו להציג את האמת בדרך שתביא לישוע המשיח את הכבוד הראוילו. אבל מהי הבשורה?
١. המסר הבסיסי: ישוע המשיח הוא הבורא והוא יצר את האדם. האדם מרד באלוהים, וכך חדר החטא לעולם. בעקבות החטא אלוהים קילל את האדם בקללת מוות.
٢. כוחה של הבשורה ועיקרה: ישוע המשיח, הבורא, בא לעולם ולקח על הצלב את קללת המוות. הוא מת על לא עוול בכפו, ואחרי שלושה ימים קם מן המתים. כל מי שבא אליו ומבקש בכנות סליחת חטאים, יזכה להכיר את אלוהים כפי שהכירו אותו אדם וחווה, ואף יותר מכך.
٣. תקוות הבשורה: כל הבריאה סובלת כתוצאה מהחטא, ומועדת לכיליון. אבל בבוא היום אלוהים יתקן את הכול, ויקים את מלכותו המושלמת כשישוע המשיח ישוב וישלים את פעולת הפדות והריצוי (קול' א', פטר"ב ג').
באיגרת הראשונה לקורינתים ט"ו שאול מסביר שתחייתו של המשיח היא חלק בלתי נפרד מהבשורה: "ובכן, אם מוכרז כי המשיח קם מן המתים, איך אומרים כמה מכם שאין תחיית מתים? אם אין תחיית מתים, גם המשיח לא קם. ואם המשיח לא קם, הכרזתנו הבל וגם אמונתכם הבל" (פס' ١٢-١٤). כדאי לשים לב להמשך דבריו. בפסוק ٢١ הוא חוזר לבראשית ומסביר את מקור החטא: "ומאחר שהמוות בא על ידי אדם, גם תחיית המתים היא על ידי אדם". שאול מציג כאן את הסיבה לכך שישוע המשיח בא לעולם הזה בדמות עבד ומת על הצלב. חשוב להבין שאמיתות הבשורה הן הבסיס לאמונה המשיחית. אם נכריז את הבשורה בלי לדבר על המשיח כבורא ובלי להסביר כיצד חדרו החטא והמוות לעולם, הבשורה שנכריז תהיה נטולת כל בסיס. אם נכריז את הבשורה בלי לדבר על צליבתו של המשיח ועל תקומתו, נכריז בשורה שאין בה כוח. אם נכריז את הבשורה בלי להזכיר את המלכות שתבוא, נכריז בשורה שאין בה תקווה. כל ההיבטים האלה מרכיבים את הבשורה. לכן, כדי להבין את מסר הבשורה כיאות, עלינו להבין אותה על כל היבטיה.
(איור ٢٨)
בראשית
משיחיים רבים חושבים שדי אם נכריז שהמשיח מת עבור חטאינו, שיש לחזור בתשובה ושאפשר להיוושע רק על ידי אמונה בדמו שנשפך, בלי לומר מילה על פעולת רוח הקודש. אבל ברור לנו שהמבשרים בקהילה הראשונה הציגו את הבשורה בדרכים שונות, והתאימו אותה לקהל השומעים שלהם. יש לכך שפע של דוגמאות בספרי הבשורה ובספר מעשי השליחים:
יוחנן ד' - ישוע דיבר על "מים חיים" כשהיה ליד באר.
מה"ש ב' - שמעון פטרוס פתח את דבריו עם הסבר על חג השבועות.
מה"ש ג' - שמעון פטרוס חולל נס שנועד להמחיש את כוחו של אלוהים.
מה"ש ז' - סטפנוס סקר את תולדות עם ישראל כשדיבר אל חברי הסנהדרין.
מה"ש י"ג - שאול נכנס לבית הכנסת והכריז שישוע הוא המשיח.
מה"ש י"ד וי"ז - שאול הכריז באוזני הגויים שאלוהים הוא בורא העולם.
אלוהים הפקיד בידינו כלי רב עוצמה, שמאפשר לנו לבשר את הבשורה: סיפור הבריאה. אחת הסיבות לכך שהקהילה לא מצליחה להפיץ את הבשורה בצורה יעילה היא הדרך שבה היא מציגה הצגת הבשורה. הקהילה אומנם מכריזה את מסר הצלב ואת המשיח, אבל איננה יעילה כפי שהייתה בעבר. בברית החדשה נאמר שהמשיח הצלוב נחשב לסכלות בעיני הגויים והיה אבן נגף ליהודים (קור"א א' ٢٣). עלינו ללמוד לקח מהכתוב. במעשי השליחים י"ד וי"ז מתוארות שתי דרכים שבאמצעותן ניתן להכריז את הבשורה. כששאול פנה לגויים, הוא לא פתח את דבריו בישוע המשיח ובסיפור מותו על הצלב. הוא סיפר להם קודם כול על בורא העולם, ורק אז המשיך לישוע המשיח. באותם ימים האמינו הגויים בגירסה קדומה של האבולוציה. הם לא האמינו שיש אלוהים אחד שברא הכול, ושהסמכות המוחלטת נמצאת בידו. היהודים הכירו היטב את התנ"ך והאמינו במה שנאמר בו, ולכן שאול לא טרח להסביר להם על בריאת העולם. אבל היום, השקפת עולמם של רוב היהודים והישראלים דומה יותר לזו של הגויים באותם ימים. רובם מאמינים היום שאלוהים לא קיים, ולכן יש לספר להם שהעולם נברא בידי אלוהים, לפני שמגיעים לבשורה עצמה.
יש רק שני הסברים אפשריים למוצא האדם: תורת האבולוציה או תורת הבריאה. מי שלא מאמין בקיומה של ישות נצחית שבראה הכול, מאמין בגירסה כזו או אחרת של האבולוציה.
כשהשליחים בישרו ליהודים, הם התחילו בכוונה עם המסר של המשיח שנצלב. ליהודים באותם ימים היה הבסיס הנכון, כי הם הכירו את סיפור הבריאה. יחד עם זאת, רבים מהם סירבו להאמין שישוע הוא המשיח.
הגיע הזמן שנבין שהחברה המערבית בימינו היא יותר "יוונית" מאשר "יהודית". האמת היא שגם הקהילה הופכת בימינו ל"יוונית". בעבר התבססה החברה המערבית על תורת הבריאה. האנשים הכירו את עקרונות האמונה משיחית. אבל היום, אנשים רבים לא מבינים את תורת הבריאה. האבולוציה הפכה לאחד המחסומים הגדולים ביותר בדרכם של אנשים שאינם מכירים את בשורת המשיח. האבולוציה הפכה למכשול אמיתי! מגיעים אלינו מכתבים רבים מאנשים שאינם מוכנים להקשיב לאמונה המשיחית, כי הם בטוחים שתורת האבולוציה מפריכה את אמיתות הכתובים.
רבים מהם למדו במוסדות חינוך שאינם מכירים בסמכותם של הכתובים. הם אף פעם לא טרחו לבדוק בכובד ראש את תורת הבריאה, את סיפור המבול או את המסר של הצלב. קשה להאמין שמיליוני בני אדם בעולם המערבי אינם מכירים את האמיתות האלה, ושמספרם עולה בהתמדה.
מוזר למשיחי ללכת למסעדה בישראל. המלצרים אינם מכירים את המנהג של המשיחיים להתפלל לפני הארוחה. לעיתים קרובות הם פשוט פונים אל המתפללים בזמן התפילה. כמובן שהם לא אשמים. הבעיה היא שבמקומות רבים אנשים כלל לא מכירים את האמונה המשיחית.
הצורך לספר על אלוהים ועל הבריאה הולך וגדל, כי זהו הבסיס שעליו יש לבסס את הבשורה.
אומנם אנשים שאינם מאמינים רואים במותו של המשיח משהו סתמי וחסר כל משמעות, אבל אנחנו יודעים שבמותו של ישוע על הצלב יש עוצמה וחוכמה יותר מאשר בכל דבר אחר. האמת הזו היא חשובה, וכשאנחנו מכריזים אותה - אלוהים מושיע. הכתובים מלמדים כל מיני דברים חשובים, אבל כל האמיתות האלה סוללות מצביעות בסופו של דבר על המשיח. כשאני אומר שעלינו להתחיל מהבסיס, כלומר מהבריאה, אינני מנסה לגרוע מהמסר של הצלב. אני פשוט רוצה להבהיר שבלי הכרה בכך שאלוהים הוא הבורא, אין כל היגיון בבשורה.
מאמינים רבים מחלקים את ספרי הברית החדשה ואת ספר תהילים כשהם מבשרים לאנשים. אבל אולי הגיע הזמן לחלק גם עותקים של ספר בראשית, לפחות את פרקים א'-י"א. כמובן שלא במקום ספרי הברית החדשה, אלא בנוסף להם. כך יוכלו אותם אנשים לקרוא את הבסיס לבשורה. וכך נוכל אנחנו ללכת בעקבות שאול (מה"ש י"ד וי"ז). אם כך נעשה, השפעתם של הכתובים על אותם אנשים תלך ותגדל.
תורת האבולוציה מהווה מכשול גם במדינות מוסלמיות. יצא לי לשוחח עם משיחי ממצריים, שסיפר לי שדת האיסלאם מבוססת על תורת הבריאה. הוא המשיך והסביר שהמוסלמים דוחים את אמיתות הבריאה כי מלמדים אותם בבתי הספר שהאבולוציה היא אמת מדעית. מעניין שדתות אחרות, שמבוססות על תורת הבריאה, מתמודדות עם אותן בעיות שיוצרת תורת האבולוציה. העובדה הזו רק מבהירה שתורת האבולוציה מהווה מכשול בפני האמונה באלוהים כבורא.
הבעיה זו קיימת גם במערכת החינוך שלנו. תלמידים רבים שואלים שאלות כגון: "איך אפשר לומר שכתבי הקודש הם נכונים ואמיתיים? הרי מסופר בהם שאלוהים ברא את אדם וחווה! אנחנו הרי יודעים שהמדע הוכיח אחרת". תורת האבולוציה היא אחד המכשולים הגדולים שעומדים בדרכם של אנשים שאולי היו רוצים להקשיב לבשורת המשיח. אנשים רבים שלא היו מוכנים לחשוב ברצינות על האמונה בכתובים, גילו נכונות להקשיב לבשורה אחרי ששקלו את האפשרות שאלוהים ברא את העולם.
תלמיד תיכון כתב לי פעם: "אני מודה לאלוהים על כך ששמענו את ההרצאה אודות הבריאה. המידע שסיפקו לנו היה מעודכן ואקטואלי, ועורר דיונים רבים. בתום ההרצאהאמרו תלמידים רבים שהם מאמינים במה שהמרצה אמר. הם חשבו שהדברים שהמרצה אמר על היווצרות העולם והחיים הם הגיוניים יותר ממה שלמדנו בשיעורי ביולוגיה. אילולא שמענו את ההרצאה הזאת, רבים מאתנו היו מתייחסים לשקר של האבולוציה כאל אמת מוחלטת. תלמידים רבים שהאמינו בעבר בתורת האבולוציה, מאמינים היום בסיפור בראשית. הבשורה קשורה לתחומים רבים, והבריאה ביניהם. כל אחד מאתנו חייב להיות נאמן למסר הבריאה ולהפיץ אותו ברבים".
אותו תלמיד המשיך וסיפר שלאחר ההרצאה, תלמידים שלעגו לו בעבר בשל אמונתו, התחילו להתעניין ולשאול על הבורא ועל הבשורה. עדויות כאלה שמעתי פעמים רבות בשנות פעילותי.
אם לא נבשר באמצעות הכלי שאלוהים הפקיד בידינו, כלומר, באמצעות תורת הבריאה, נחמיץ את ההזדמנות.כאמור, היסודות האלה כל כך חסרים בחברה המודרנית.
אנשים שלומדים אודות הבריאה משתמשים אחר כך במידע הזה כדי לקרוא תגר על אחרים. מי שמתעמק בנושא הבריאה, מתחיל בשלב מסוים להיפתח לבשורת המשיח. תודה לאל שבישור באמצעות תורת הבריאה מביא לתוצאות חיוביות!
חשוב שמאמינים חדשים יִלמדו את תורת הבריאה. כך הם ידעו מהי מהות האמונה המשיחית ומהו הבסיס של האמיתות השונות בכתובים. כאמור, תורת הבריאה היא מרכיב חיוני של הבשורה. לפני זמן מה קיבלנו מכתב מסטודנט נלהב, שסיפר:
"ברצוני להודות לכם על כך שאתם עוזרים לאנשים להבין שישוע לקח חלק בבריאה.
"רציתי לספר לכם את הסיפור שלי, בתקווה שהוא יעודד אתכם במאבקכם באבולוציה.
"במשך שישים וחמש שנה היה אבי אתאיסט מושבע. הוא ביטל בהינף יד כל אמונה בקיומו של אלוהים, ובמיוחד ברעיון שהוא ברא את העולם. הוא חשב שהכתובים הם חסרי כל היגיון, ושהם מיועדים לרפי שכל. 'לא יתכן שהם האמת!' הוא קבע בזלזול. הוא האמין שהאבולוציה היא ההסבר המדעי היחיד להיווצרות העולם.
"אמי, שהאמינה בישוע כל אותן שנים, התפללה עבורו בנאמנות. במשך עשרים שנה היא ביקשה מאלוהים שיפקח את עיניו של אבי, יעזור לו לראות את האמת ויחשוף את השקר שבו הוא האמין. לפני חמש שנים התחלתי גם אני להאמין בישוע. הייתי אז בן חמש עשרה. שנתיים אחר כך נרשמתי לסמינר על מדע ואמונה. קשה לי לתאר את הרושם העמוק שהותירו בי המשיחיים שהשתתפו בו, ושהציגו ראיות מדעיות לבריאה. ההתרשמות הזו חיזקה את אמונתי בדבר אלוהים, ומילאה אותי שמחה על כך שיש עדויות מדעיות לכך שאלוהים ברא את העולם.
"קניתי בדוכן הספרים שעמד במקום כמה ספרים וכתבי עת. קראתי אותם בהנאה רבה, ועודדתי גם את אבי לקרוא בהם. הוא היה בטוח שכתבי העת האלה לא יחדשו לו דבר, אך בכל זאת הסכים לקרוא. שלושה ימים אחר כך שאלתי אותו מה הוא חושב על החומר שקרא. להפתעתי הוא אמר שהדברים שקרא העת גרמו לו לחשוב על הנושא מחדש. פריצת הדרך הזו גרמה לי לתת לו ספרים נוספים שקניתי.
"כמה שבועות לאחר מכן אמר לי אבי שלא היה לו כל מושג על כך שיש כל כך הרבה סתירות בתורת האבולוציה. הוא הבין שחייב להיות כוח כול יכול, שברא את העולם. בכל יום אלוהים פתר עוד חלק בהתחבטות של אבי בנושא הבריאה ובשורת המשיח. חלפו עוד כמה שבועות. באחד הימים ביקר אצלנו בקהילה אדם שעבד כמבשר. באותה שבת החליט גם אבי להגיע לאסיפה. המבשר דיבר על תורת הבריאה ועל תורת האבולוציה. העיתוי של אלוהים היה מושלם! באותו ערב חזר אבי בתשובה. ישוע הושיע אותו! אני מודה לאלוהים ומהלל את שמו על כך שאסף אליו עוד נפש אבודה בדרכה לאבדון, והעלה אותה על דרך החיים. כל זה קרה בחסד אלוהים, אחרי שאבי הבין שאלוהים הוא בורא העולם.
"תודה לכם על כך שאתם מלמדים אודות הבריאה. אני מקווה שהסיפור הזה יעודד אתכם במאבקכם בשטן".
אלוהים לא קורא לנו רק לסלק את המכשול שמהווה האבולוציה, אלא גם להשיב את עקרונות הבשורה לבסיס שעליו מושתתת החברה שלנו. אילו תורת הבריאה הייתה משולבת בבשורה שאנחנו מכריזים, קהילת המשיח הייתה מגבשת לעצמה עמדה תקיפה מול ההומניזם, שמבוסס על האבולוציה.
ג'וסף תוֹן, שהיה בעבר רועה קהילה ברומניה, אמר: "בשלב מסוים הגעתי למסקנה ששני גורמים עיקריים הרסו את השפעתה של האמונה המשיחית על מערב אירופה. האחד הוא תיאוריית האבולוציה, והשני - עקרונות אמונה מתירניים, שחילחלו לקהילות אשר שילבו את תורת האבולוציה עם דבר אלוהים".
במשל הזורע (מתי י"ג ٣-٢٣) לימד ישוע שזרע שנופל על אדמת טרשים לא יכול לעשות פרי. הזרע יכול לנבוט רק על אדמה פורייה. אנחנו זורעים את אמיתות הבשורה, אבל הבעיה היא שהזרעים שאנחנו זורעים נופלים על אדמת הטרשים של האבולוציה. והרי הבשורה זקוקה לאדמה פורייה כדי לנבוט ולעשות פרי. בשלב זה נכנסת לתמונה תורת הבריאה. כשאנחנו מדברים על הבריאה, אנחנו בעצם מכשירים את האדמה, כדי שהזרע שייזרע בה מאוחר יותר, יעשה פרי לרוב. איך הייתה החברה המערבית נראית אילו הקהילות המשיחיות היו תומכות בצורה פעילה באמיתות הבריאה?
(איור ٢٩)
ארגונים שתומכים באמיתות הבריאה, בריאה, אבולוציה, אבולוציה.
כמובן שאין בכוונתנו לומר שהתעוררות רוחנית היא תוצר של אסטרטגיות מחוכמות. תחייה והתעוררות הן מעשיו הריבוניים של אלוהים. אבל ההיסטוריה של קהילת המשיח מלמדת שתפילה כנה והכרזה נאמנה של הבשורה מביאות כבוד לאלוהים וגורמות לאנשים לחזור בתשובה. שימו לב לטבעה של "בשורת עולם" עליה מדבר המלאך: "יראו את אלוהים ותנו לו הכבוד, כי באה עת משפטו. השתחוו לעושה השמים והארץ והים ומעיינות המים" (התג' י"ד ٧). האם אלוהים באמת ישפוך את רוחו ויביא לתחייה רוחנית בשעה שאנחנו מפגינים סובלנות ופשרנות כלפי תורת האבולוציה? הרי התורה הזו נולדה במטרה לגזול מאלוהים את כבודו.
כשקהילת המשיח נוקטת עמדה ברורה בנושא הבריאה, אנשים שקודם לכן לא היו מוכנים לשמוע את הבשורה מבינים לפתע שאי אפשר להוכיח את האבולוציה מבחינה מדעית. בנקודה זו הם מוכנים לשמוע את המסר של הבריאה והגאולה, ולהקדיש את חייהם למשיח. כבר אמרנו שהישועה היא מתנת אלוהים ולא תלויה בנו. אבל אלוהים עשוי להשתמש בנו כשאנחנו מכריזים את הבשורה בנאמנות ובאומץ. כשקהילת המשיח נוקטת עמדה ברורה בנושא הבריאה, עיניהם של משיחיים רבים נפקחות, כי האמונה המשיחית מבוססת במידה רבה על המסר הבסיסי של ספר בראשית. רק בשלב זה הם מסוגלים לספר למכריהם על העובדות שמתועדות בכתובים, בלי לתהות אם אפשר להוכיח את אמיתותם או לא.
אחד מרועי הקהילה ששמעו הרצאה שלי בנושא הבריאה, פנה לקהילה שלו והתוודה על כך שעד אז הוא בעצם לא הבין מה בדיוק הוא עשה כשניסה להילחם בתפיסות הומניסטיות. לדבריו, הוא נהג "לנכש עשבים שוטים בלי לעקור אותם מן השורש". העשבים האלה התרבו והיכו שורשים עמוקים עוד יותר, ואחר כך שבו לצמוח מחדש. רק אחרי ששמע על הקשר בין הבשורה לתורת הבריאה הוא הבין שלא פעל כיאות, שהיה עליו לעקור גם את השורשים. כשאנחנו לומדים ומלמדים את תורת הבריאה, אנחנו בעצם מכשירים את הקרקע: חורשים את האדמה, מסירים את המכשול שמהווה האבולוציה (מנכשים את העשבים השוטים) ומכינים את הקרקע לזריעה.
מישהו סיפר לנו שהביא פעם חמישה אנשים לא מאמינים לסמינר בנושא הבריאה. כעבור שבועיים חזרו כל החמישה בתשובה! הוא סיפר שאלוהים השתמש באותו סמינר כדי להביא אותם אליו.
בקהילה אחרת ניגשה אלינו אישה אחת וסיפרה שקנתה ספרים שהמלצנו עליהם בביקור קודם שלנו בקהילה. בעלה, שעד אז מעולם לא ביקר בקהילה, קרא את הספרים ומאז לא החסיר אפילו אסיפת קהילה אחת.
בניו זילנד ניגש אלינו מישהו ואמר: "אני חבר בקהילה הזו זה ٥٥ שנה, אבל מעולם לא שמעתי דרשה כזו". הדרשה שלנו באותו יום עסקה בדרך שבה הבריאה שופכת אור על הכתובים, על סמכותו של אלוהים, על סיפור המבול ועל הישועה שהמשיח סיפק לנו במותו.
כשמלמדים את תורת הבריאה, רואים פרי. הפרי שתורת הבריאה מניבה הוא רב ביותר ומועיל הן למאמינים והן ללא מאמינים – הכול לפי רצונו הטוב של אלוהים. חייהם של אנשים משתנים לאחר ששמעו על הקשר בין תורת הבריאה לבין סמכות הכתובים והאמונה המשיחית. אנשים חוזרים בתשובה. בהדרגה שבה תורת הבריאה לתפוס את מקומה הראוי בחברה. הקשיבו לדבריו של מחבר מזמור קי"ט בנושא:
"בלבי צפנתי אִמרתך למען לא אחטא לך" (פס' ١١).
"מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי" (פס' ٩٧).
"מכל מלמדיי השכלתי כי עדותיך שִׂיחה לי" (פס' ٩٩).
"מפיקודיך אתבונן, על כן שנאתי כל אורַח שקר" (פס' ١٠٤).
"נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי" (פס' ١٠٥).
"פתח דבריך יאיר מֵבִין פתיים" (פס ١٣٠).
"צרופה אמרתך מאוד ועבדך אהֵבה" (פס' ١٤٠).
"צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת" (פס' ١٤٢).
"צר ומצוק מצאוני, מצוותיך שעשועיי" (פס' ١٤٣).
"קרוב אתה ה' וכל מצוותיך אמת" (פס' ١٥١).
"ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך" (פס' ١٦٠).
(איור ٣٠)
נקודת ראייה משיחית
ספרים, אחרים, בכתובים, בראשית
שאול, יהושע, משה, ישעיהו
נקודת ראייה הומניסטית
ספרים אחרים, בנושא האבולוציה וההומניזם, מִִנשר הומניסטי, מוצא המינים
חלק ניכר מההתנגדות שקמה לארגונים שתומכים בתורת הבריאה מגיעה דווקא מתוך גוף המשיח, במיוחד מאלה שמתפשרים עם תורת האבולוציה. אינני מנסה להטיל כאן דופי במאמינים שאימצו את תורת האבולוציה לצד הכתובים. אני פשוט חושב שרובם אינם מבינים במה מדובר. הם מאמינים בכל לבם שמדענים הוכיחו את אמיתות האבולוציה. הם מאמינים שכל אחד מימי הבריאה הוא בעצם תקופה של אלפי או מיליוני שנים ושבין יום אחד למשנהו חלפו שנים רבות כי איך שהוא הם השתכנעו שהמדענים הוכיחו את אמיתות האבולוציה. עד לא מזמן משיחיים בכלל לא ערכו מחקרים מדעיים שנועדו ליישב את כל הבעיות שעולות מתורת האבולוציה. רובם הסתפקו בשילוב של תורת האבולוציה עם עקרונות האמונה שלהם, וחשבו שכך הם התמודדו עם כל אותן עובדות.
בתום אחד הסמינרים שערכתי ניגשה אליי אישה ואמרה שהאמונה באבולוציה הרסה את אמונתה בכתובים. היא סיפרה שחשה ריקנות ושהתחננה שאלוהים יעזור לה. היא בעצם הגיעה למצב שבו התקשתה להאמין במה שנאמר בכתובים. באחד הימים הגיעה לספרייה ומצאה ספר שעסק ב"תיאוריית המרווחים" (שעל פיה בין יום בריאה אחד למשנהו עברו אלפי שנים). ההסברים שמצאה שם סיפקו לה הקלה מסוימת, והיא החליטה לבנות מחדש את חייה המשיחיים. אבל בסוף הסמינר שלי היא הרגישה הקלה עצומה, שכן הבינה שהיא בעצם לא חייבת להאמין בתיאוריה הזו. היא אמרה שאלוהים השתמש בתיאוריה הזו כדי לגאול אותה מהבלבול שמילאה אותה תורת האבולוציה. היא שמחה לשמוע שכשמתייחסים לכתובים כפשוטם וכלשונם, מגיעים לאמת ואפילו ממצאי המדע תומכים בכך. אין צורך לחפש פרשנויות שונות ומשונות. דבר אלוהים הוא אמין כמו שהוא.
משיחיים רבים וטובים תמכו ואף הפיצו את תיאוריית המרווחים ואת האבולוציה התאיסטית, שמשלבת בין תורת האבולוציה לבין תורת הבריאה. אבל תיאוריות אלה מיותרות לגמרי, כי טבעם האמיתי של המחקרים שנועדו להוכיח את האבולוציה נחשף, לצד ראיות מכריעות שתומכות באמיתות הכתובים בכל התחומים. אין לנו צורך לדבוק בעמדות המתפשרות האלה. ויותר מכך, מעתה אנחנו יכולים לפנות בביטחון אל אחינו המאמינים, ולהפציר בהם לראות בכתבי הקודש את האמת האחת והיחידה, את הסמכות העליונה.
יעקב השליח הזהיר: "אחיי, אַל יהיו רבים מכם למורים, שהרי ידעתם כי עלינו יהיה הדין חמור יותר" (ג' ٣).
לאור דבריו אלה אני מתחנן בפני כל המשיחיים, ובפרט בפני המורים בקהילות, לשקול היטב את עמדותיהם בנוגע לתורת הבריאה ותורת האבולוציה. זוכרים את התלמיד שניגש אליי בתום הרצאה שהעברתי בבית ספרו וסיפר שחבריו לספסל הלימודים נפתחו לבשורה? אבל לא סיפרתי לכם ששני רועי קהילות מאותו אזור התנגדו נמרצות לביקורי בבית הספר. הם טענו שרק אזרע בלבול בקרב התלמידים, ושאין לי כל זכות להתעקש שיש להבין את הכתובים פשוטם כמשמעם.
רועה קהילה באזור אחר פעל נמרצות כדי לקבל אישור מיוחד שיאפשר לנו ללמד באחד מבתי הספר. האישור ניתן לבסוף, ורועה קהילה אחר מאותו אזור דרש מההנהלה של בית הספר לתת גם לו רשות לדבר בפני התלמידים, אחרי הסדנה שלנו. הוא סיפר לתלמידים שהוא רועה של קהילה משיחית, והפציר בהם לא להאמין לדברינו. הוא אמר שהוא מאמין באבולוציה, ושספר בראשית הוא רק משל.
אירועים כאלה קרו פעמים רבות במשך השנים. רועי קהילה ומורים משיחיים טוענים שתורת הבריאה עלולה לבלבל את התלמידים הרכים, ושלכן עדיף לא ללמד אותה כלל. הם יודעים שבבית הספר מלמדים שאלוהים לא קיים ושכל דבר בעולם, כולל האדם, הוא תוצאה של תהליכים אקראיים. המסר שלנו, לעומת זאת, הוא מאוד פשוט. אנחנו מלמדים שאלוהים קיים, שהוא הבורא ושהכתובים הם מהימנים ואמינים. מה גורם לרועי קהילות להעדיף שהתלמידים יִלמדו שאלוהים אינו קיים באמת? כנראה שהאנשים האלה סרו מהדרך שהם עצמם בחרו בה. איך הם יכולים להדריך ולהנהיג אחרים? כדאי שמדי פעם הם יבקרו בבתי ספר וישאלו את התלמידים כיצד האבולוציה משפיעה על אמונתם ועל אורח חייהם.
בבית ספר קתולי בטזמניה שבאוסטרליה הוחלט ללמד שהאבולוציה היא חלק מהאמונה הקתולית. אחד הכמרים באזור עשה כל מאמץ אפשרי בניסיון למנוע את ביקורי בבית הספר, אבל אחד המורים, אדם משיחי, הזמין אותי להרצאה. בסיומו של הדיון, ٦٩ מתוך ٧٠ התלמידות שנכחו במקום התקיפו את עמדתי: "אין אלוהים!", הן אמרו, "מוטב להיות בודהיסט מאשר להיות משיחי! האבולוציה היא האמת! הכתובים מלאים טעויות!". הפשרה שלהן עם האבולוציה אטמה אותן יותר ויותר לדבר אלוהים. בסופו של דבר הן היו אטומות עוד יותר מתלמידים חילוניים שפגשתי. הן למדו אומנם במוסד דתי, אך לא הכירו את האמת. רק ילדה אחת ניגשה אליי בעיניים דומעות והודתה לי על הבסיס שניתן לאמונתה. היא אמרה שהיא מאמינה באמיתות הכתובים, ושמאוד קשה לה בבית הספר הזה, כי המורים מנסים לערער את אמונתה. אין ספק שהמורים באותו מוסד עירערו את אמונתן של תלמידות רבות.
אלוהים הזהיר אותנו מפני עמדות שמתפשרות על עקרונות האמונה: "אני יודע את מעשיך, שלא קר אתה ולא חם. מי ייתן והיית קר או חם. ובכן, מפני שאתה פושר ולא חם ולא קר, אני עתיד להקיא אותך מפי" (התג' ג' ١٥-١٦).
רועי קהילה, זקני קהילה, מורים, הורים, אחים מבוגרים וכל מאמין משיחי - עלינו להכיר בהשפעתה של תורת האבולוציה על תפיסת העולם של הסובבים אותנו. עלינו להבין כיצד היא משפיעה על אורח חיינו! מספר הילדים שמבקרים בקהילות הולך ויורד. מספר התלמידים שמתעניינים באמונה המשיחית הוא קטן ביותר. האם גישה פשרנית כזו מועילה? לא, היא אינה מועילה כלל!
זקן קהילה באוסטרליה התראיין בתוכנית רדיו. הוא נשאל אם לדעתו המשיחיים נתפסים בחברה כטפשים. הנה תשובתו: "אני מאמין שכך יתייחסו אלינו, כל עוד רפי השכל ימשיכו לטעון שהעולם נברא בשישה ימים".
אילו ניסיתם לברר את עמדתם של בתי ספר ומכללות משיחיים בנושא תורת הבריאה, הייתם נשארים פעורי פה. רוב הארגונים האלה לא מאמינים שימי הבריאה היו ימים רגילים בני ٢٤ שעות, או שהמבול כיסה את פני כל הארץ. את ספר בראשית יש להבין פשוטו כמשמעו, שכן עליו מבוססים עקרונות האמונה המשיחית. אנשים רבים לומדים במכללות ובבתי ספר משיחיים בלי לדעת שחברי הסגל באותם מוסדות מתייחסים אל האבולוציה כאל אמת, ואינם מאמינים בנכונותו של ספר בראשית. רוב השומעים מתפלאים על כך. במשך שנים הם האמינו שאותם מוסדות מלמדים את אמיתות הכתובים. אבל האמת היא שמכללות ובתי ספר משיחיים רבים מלמדים את תלמידיהם שניתן להטיל ספק באמיתות הכתובים, במקום לקבל אותן. כשאותם תלמידים מסיימים את לימודיהם ומתמנים כרועי קהילות, הם אינם מובילים את הצאן בדרך הנכונה.
בתום אחד הסמינרים שערכתי ניגשו אליי שלושה זקני קהילות וטענו שהדברים שלימדתי אינם תואמים את מה שנאמר בכתובים. במהלך הדיון שניהלנו התברר שיש לנו גישה שונה ביחס לכתובים. שאלתי אותם איך יצר אלוהים את האישה, ואמרתי שלפי הכתובים, אלוהים ברא את האישה מצלעו של אדם. שאלתי אם הם מאמינים שזו האמת. "כן, אנחנו מאמינים שהתיאור הסמלי מרמז כאן שהבעל והאישה הם אחד", הם ענו. "לא", אמרתי, "אני שואל אם אתם מאמינים שכך אלוהים אכן ברא את האישה". הם חזרו ואמרו שהתיאור נועד לרמז שהבעל והאישה הם גוף אחד. חזרתי על שאלתי מספר פעמים, ואף הדגשתי את העובדה שהכתובים מלמדים שכך ברא אלוהים את האישה. הדברים האלה נאמרים גם בברית החדשה: "כי אין האיש מן האישה, אלא האישה מן האיש". פסוק זה תומך בסיפור הבריאה שבספר בראשית.
כשהבנתי שהדיון שלנו לא מתקדם לשום מקום, שאלתי אם הם מאמינים שישוע נצלב. "כן, בוודאי", הם אמרו, "בהחלט". שאלתי: "אם אתם מאמינים שישוע נצלב, למה אינכם מאמינים שאלוהים לקח צלע מאדם כדי לברוא את האישה?". התשובה שלהם הייתה שיש להתייחס לספר בראשית כאל יצירה ספרותית, ולא כאל ספר שמתעד את ההיסטוריה.
ספר בראשית הוא ספר היסטורי. אבל גם אילו הוא היה יצירה ספרותית בלבד, האם לא ראוי שנאמין לדבר אלוהים בכל מקרה? האם מותר לנו לעוות חלקים מכתבי הקודש בתואנה שהם לא כתובים בסגנון של סקירה היסטורית?
הם אמרו שלא הדברים שכתובים הם שחשובים, אלא המשמעות שעומדת מאחוריהם. שאלתי אותם איך הם יכולים לקבוע את המשמעות, על סמך מה הם מחליטים אילו עקרונות אמונה הם נכונים, ואיך הם יכולים להיות בטוחים שהגישה שלהם לכתובים היא הגישה הנכונה. "ובכלל, מי נתן לכם את הסמכות להתייחס לכתובים בדרך הזו?", שאלתי. הם סיפרו שלמדו היסטוריה ותיאולוגיה, וכן מהי הדרך הנכונה שבה יש להתייחס לכתובים ואיך אפשר להחליט מהי המשמעות של תיאורים סמליים.
(איור ٣١)
אני הוא
מהי המציאות
אחרי שלימדתי בקהילה בוויקטוריה שבאוסטרליה, פנה אליי אחד הזקנים ואמר שלא הייתה לי כל זכות לכפות את הפרשנות שלי על אחרים. הוא דיבר בקול רם ונשמע נסער ביותר. מה שמעניין זה שהוא ניסה לכפות את הפרשנות שלו עליי ועל שאר הנוכחים במקום. הוא לא היה מסוגל לראות את הדברים בצורה אחרת.
מראי מקום רבים בכתובים מספרים כיצד אלוהים גער במנהיגי העם על שלא הובילו את העם בדרך הישר. הוא קרא לירמיהו, לדוגמה, להזהיר את העם מפני המורים והכוהנים שלא לימדו את האמת. ישוע גער במנהיגי הדת בתקופתו, וקרא להם בשמות כמו "צפעונים" (מתי י"ב ٣٤).
רבים טוענים שהם מלמדים את דבר אלוהים, אבל בעצם הם גורמים לאנשים לסטות מדרכו. עליהם לזכור את הדברים שישוע אמר כשגער במנהיגי העם. משיחיים רבים ברחבי העולם מתנגדים לתורת הבריאה. ארגונים הומניסטים, שאינם מאמינים בקיומו של אלוהים, מגייסים את אותם משיחיים לשורותיהם, משום שהדבר מעניק תוקף לטענותיהם. הוויכוח הזה אומנם לא נמצא בראש סדר העדיפויות של גוף המשיח בישראל, אבל משיחיים רבים בארץ מתקשים להבין מדוע הנושא כה חשוב.
בדיון שנערך בין תומכי תורת האבולוציה לבין תומכי תורת הבריאה, אמר אחד מחסידי האבולוציה שהבעיה אינה אם אלוהים ברא את העולם או לא. הוא טען שהוא משיחי ושהוא מאמין שאלוהים ברא את העולם. אבל כשהמשיך בדבריו, הוא תקף בחריפות את הכתובים ואת האמונה המשיחית. מאוחר יותר הוקצה זמן לשאלות, ואז קם אדם אחר שנכח בדיון ושאל אותו אם הוא מוכן לספר כיצד חזר בתשובה, וכיצד ישוע הפך למושיעו. הבחור לא התכונן לשאלה כזו, והיה ברור שהוא מעדיף לא לענות עליה. אבל היות שלא הייתה לו ברירה, הוא אמר שהוא אינו משתמש באותם מושגים שבהם משתמשים המשיחיים, ושהוא אינומקבל את האמיתות של כתבי הקודש וגם אינורואה כל קשר בינם לבין עקרונות האמונה המשיחית. ולמרות זאת סביר להניח שרבים מהנוכחים בדיון האמינו שהוא משיחי, מכיוון שכך הוא הציג את עצמו. האמת היא שהוא היה זאב במסווה של כבש, שניסה לגרום לצאן לסטות מהדרך.
מאמינים רבים, במיוחד רועי קהילות, עלולים להיסחף ולהיקלע למצב מסוכן. מה שמתחיל בסובלנות עלול להסתיים בפשרה ובוותרנות. והדרך משם לטעויות ולתרמיות היא קצרה ביותר.
פעמים רבות נאמר לנו שעלינו לגלות סובלנות כלפי אמונתם של אחרים בנושא האבולוציה, שעלינו להימנע מלומר דברים שמתנגדים לאמונתם, או שעלינו לשקול את כל האפשרויות ולא לקבוע עמדה בלתי מתפשרת. אבל הטענה שלא חייבים להבין את ספר בראשית במשמעותו המילולית היא עמדה בלתי מתפשרת בפני עצמה. לא מעט מכללות משיחיות דורשות מתלמידיהן לשקול כל אחת מהפרשנויות הקיימות לספר בראשית (למשל האבולוציה התאיסטית, האמונה שהעולם נברא בשישה ימים רגילים, האמונה שבין יום בריאה אחד למשנהו חלפו אלפי שנים, האמונה ש"יום" בכתובים הוא בעצם תקופה של מיליוני שנים, ועוד). הן טוענות שאיש אינו רשאי לקבוע שתפיסה כזו או אחרת היא האמת היחידה. אני מסכים שאנחנו צריכים להכיר את הגישות השונות, אחרת לא נוכל להסביר מה לא נכון בהשקפות שנוגדות את כתבי הקודש.
רבים אומרים שאיננו יכולים לדעת לבטח מה ספר בראשית אומר או מתכוון לומר, ואולי אלה שמאמינים באבולוציה בכל זאת צודקים. הם טוענים שעלינו לחלוק כבוד לעולם האקדמי (ואנחנו בהחלט מסכימים אתם). זו הסיבה שמשיחיים רבים פשוט מצרפים את תורת האבולוציה לאמונתם בכתובים.
אבל מי שנותן לתורת האבולוציה דריסת רגל בקהילה, כבר טועה. זוהי גישה נוחה ביותר, כי לכאורה היא יוצרת מעין הרמוניה: חברי הקהילה שמאמינים בתורת האבולוציה אינם חשים מאוימים, כי נדמה להם ששתי הגישות יכולות לדור בכפיפה אחת. הם טוענים שאלוהים הוא הבורא, ושלא ממש חשוב אם הוא פעל באמצעות אבולוציה או לא.
אנשים הופכים את האבולוציה לחלק בלתי נפרד מתפיסת עולמם, ובשלב מסוים הופכים אותה לחלק לגיטימי ממה שמלמדים בקהילה. כתוצאה מכך, הסוגיה הזו אינה מטרידה עוד איש.
הסובלנות והוותרנות האלה הופכות את האבולוציה לעובדה שאין עליה עוררין. כל מי שמעז להתנגד לכך נחשב לכופר, לצר אופקים או לפרימיטיבי. האנשים מקבלים את האבולוציה ורואים בספר בראשית סיפור אגדה. כתוצאה מכך הם מתחילים להטיל ספק בכל האמיתות של כתבי הקודש. כל דחייה של אחד מעקרונות האמונה המשיחית שנמצאים בבראשית מובילה, בסופו של דבר, לדחייתן של אמיתות נוספות בכתבי הקודש, ובסופו של דבר לדחיית כתבי הקודש כולם.
פרופסור לגנטיקה בבית ספר אמריקני לביולוגיה התבקש להגיב על העובדה שמשיחיים רבים מאמינים בתורת האבולוציה. הוא אמר: "התגובה היחידה שלי היא שהאמונה המשיחית מתערערת. העובדה הזו מלמדת שהאמונה המשיחית נמצאת בתהליך של שינוי. במובנים רבים היא מוותרת על עקרונותיה. בסופו של דבר היא תתנער מכל עיקרון משיחי, ותדבק בתפיסת חיים שמבוססת על ההיגיון ועל המישור הטבעי". אותו פרופסור מבין שאין כל הבדל בין האבולוציה התאיסטית לאבולוציה האתאיסטית, מלבד העובדה שהראשונה מוסיפה את אלוהים למשוואה. מבחינה הגיונית, האבולוציה התאיסטית נמצאת במרחק של צעד אחד קטן מהאבולוציה האתאיסטית, ואותו פרופסור הבין היטב שזה יהיה סופה של האמונה המשיחית אם היא תמשיך לצעוד בכיוון הזה.
משיחיים רבים, לעומת זאת, מאמינים שכתבי הקודש הם דבר אלוהים, ושאין בהם כל שגיאה. ההכרה בכך שהאירועים שמתועדים בספר בראשית התרחשו פשוטם כמשמעם, חשובה מאוד לחיזוק האמונה הזו. אם כל הדיונים שמתנהלים בנושא זה היו דנים תחילה בספר בראשית, היה קל יותר להגיע למסקנות הנכונות. זו הסיבה לכך שכל הצהרת אמונה צריכה להגדיר בצורה ברורה ומדויקת את עמדתה כלפי ספר בראשית. לא מספיק לומר שאלוהים ברא את העולם. חשוב להבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו. עלינו לדחות על הסף את האמונה בתורת האבולוציה, ולשם כך אנחנו זקוקים לספר בראשית, כי הוא מספק לנו את היסודות והכלים הדרושים כדי להבין את כל מה שנאמר בכתבי הקודש.
הנביא הושע אמר: "ועם לא יבין יִלָבֵט" (ד' ٤), כלומר, מי שלא מבין, מתלבט ומתמלא ספקות. רועים רבים מובילים את הקהילה שלהם בדרך שסוטה מדרכו של אלוהים, אבל עלינו לזכור שהאשמה רובצת גם על כל אחד מאתנו: "הנביאים ניבאו שקר והכוהנים ירדו על ידיהם, ועמי אהבו כן..." (ירמ' ה' ٣١).
בעשרת הדיברות כתוב: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם. וינח ביום השביעי. על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ' ١١).
תלמיד שלמד בבית ספר משיחי שאל את המורה: "איך יכול מישהו לברוא את העולם בשישה ימים?". תלמיד אחר ענה: "אבל אלוהים הוא לא סתם מישהו!".
(איור ٣٢)
כתבי הקודש נכתבו בהשראת אלוהים
כתבי הקודש, בראשית
הפסוק נכתב בהשראת אלוהים, שמות כ' ١١
שמעון פטרוס דיבר על אחרית הימים כשאמר: "וקודם כל דעו זאת, שבאחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים ויתלוצצו לאמור, 'איפה בואוֹ המובטח (של המשיח)? הרי מאז שמתו האבות הכול ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!'. מֵרָצון שוכחים הם את הדבר הזה, שהשמים היו מִקֶדם וכי הארץ נתהוותה מן המים ועל ידי המים בדבר אלוהים. ועל ידי אלה נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים. ואולם השמים והארץ הנוכחיים אצורים על ידי אותו הדבר לאש, שמורים ליום הדין, לאבדן אנשי הרשע" (פטר"ב ג' ٣-٧). גם נבואה זו, שמדברת על קץ העולם, קשורה לבריאה.
הכתובים מזהירים שבאחרית הימים אנשים יאמרו: "הכול ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!". חסידי האבולוציה טוענים שכדור הארץ קיים זה מיליוני שנים, ושהחיים נתהוו במשך מיליוני שנים. גם משיחיים רבים מאמינים כך. הגיאולוגים טוענים שהתהליכים שאנו רואים כעת החלו לפני מיליוני שנים ונמשכים באותו קצב, ושהם ימשיכו להתרחש גם במיליוני השנים הבאות.
המונח הטכני שהגיאולוגים משתמשים בו כדי להגדיר את האמונה הזו הוא "עיקרון האחידות".במוזיאון שבטקסון, אריזונה, לדוגמה, אפשר לראות בתערוכה את כל מה שהתרחש כביכול מבחינה גיאולוגית במשך מיליוני שנים, וכן את מה שהמדענים מאמינים שיקרה באריזונה במיליוני השנים הבאות.
חסידי האבולוציה, גם אלה שטוענים שאין אלוהים וגם אלה שמאמינים באלוהים, משתמשים בסיסמה: "ההווה הוא המפתח לעבר". במילים אחרות, כדי להבין את העבר יש לבחון את מה שקורה בהווה. למשל, הם טוענים שמכיוון שרק לעתים נדירות מאובנים מתהווים בהווה, ומכיוון ששכבות הסלע שמכסות את רוב שטחו של כדור הארץ מכילות מיליארדי מאובנים, ניתן להסיק שתהליך ההתאבנות נמשך מיליוני שנים. דוגמה נוספת: היות שמוטציות נוצרות בהווה (כלומר, חלים שינויים אקראיים במבנה הגנטי), ניתן להסיק שכך קרה מאז שחר ההיסטוריה. לכן טוענים אותם אנשים שהיווצרותן של מוטציות תומכת בתורת האבולוציה. אבל כתבי הקודש אומרים שבשחר ההיסטוריה לא היה חטא בעולם, ולכן גם לא היה מוות. מוטציות הן טעויות במבנה הגנטי, וכולן מזיקות. חסידי תורת האבולוציה חייבים לצאת מתוך הנחה שתהליך האבולוציה נמשך, כי הרי לטענתם, הדברים שמתרחשים היום לנגד עינינו הם אותם תהליכים שהתרחשו במשך מיליוני שנים. משיחיים שמאמינים באבולוציה צריכים להאמין שהאדם עודנו מתפתח מבחינה אבולוציונית גם היום, אחרת הם לא יהיו עקביים.
כיצד אפשר לאמת מעל לכל ספק פרטים של אירוע שהתרחש-כביכול בעבר? אפשר לחפש עדים שהיו במקום בשעת המעשה, או מסמכים שנכתבו על ידי אותם עדים. לכן, כדי לדעת לבטח מה בדיוק קרה בעבר מבחינה גיאולוגית, יש למצוא מישהו שנכח במקום כשהדברים קרו, ושיכול לספר אם התהליכים הגיאולוגים שהתרחשו בעבר זהים לאלה שמתרחשים היום. הכתובים הם אותו מסמך מתועד, של אותו "מישהו" (אלוהים) שנכח במקום כשהתהליכים קרו. אלוהים יודע הכול, והיה נוכח משחר ההיסטוריה. הוא אינו כפוף לזמן, כי הוא זה שברא את הזמן. הכתובים טוענים שאלוהים האציל מרוחו על אנשים שונים, באמצעות רוח הקודש, כדי שיעלו את דברו על הכתב. שכתבי הקודש אינם דבריהם של בני אדם, אלא דברי אלוהים (תסל"א ב' ١٣, פטר"ב א' ٢٠-٢١). ספר בראשית טוען שהוא עדותו של אלוהים, שכן הוא מספר על מלאכת הבריאה ועל אירועים אחרים שהתרחשו בראשית ההיסטוריה של העולם. ההווה הוא אינו המפתח היחיד שבעזרתו אפשר ללמוד על העבר. להפך, ההתגלות שאלוהים מספק לנו היא המפתח.
ההתגלות שמספק ספר בראשית מספרת על הבריאה, על המבול ועל מגדל בבל. האירועים האלה השפיעו ועיצבו את העולם כפי שהוא היום מבחינה גיאולוגית, גיאוגרפית, ביולוגית, אנושית וכדומה. עלינו להבין שמה שקרה בעבר הוא המפתח להבנת ההווה, ולא להפך. חדירתו של החטא לעולם מסבירה מדוע יש מוות, ומדוע יש שיבושים במבנה הגנטי. ההרס שנגרם לכדור הארץ בעקבות המבול מספק הסבר מצוין למאובנים שמוצאים בכל רחבי העולם. האירועים שליוו את מגדל בבל עוזרים לנו להבין את המקור לתרבויות השונות שקיימות היום.
חסידי האבולוציה מסרבים להכיר בכך שכתבי הקודש הם מקור מהימן. הם מבססים את אמונתם על הדעה ש"הכול נמשך כמו שהיה ". נבואתו של שמעון פטרוס מתגשמת לנגד עינינו.
בחלק הבא של הנבואה נאמר שבני האדם ישכחו מרצון שלושה דברים. הדגש כאן הוא על דחייה מכוּונת של האמונה, כלומר, ההחלטה לא להאמין היא החלטה מכוונת, שנעשית מרצון:
א. אלוהים ברא את העולם, שבתחילה היה מכוסה במים. פני השטח של כדור הארץ היו קרירים בהתחלה, ולא גושיים ומותכים כפי שטוענים חסידי האבולוציה.
ב. בימיו של נוח אלוהים שפט את העולם והביא מבול על פני כל הארץ.
ג. יום יבוא ואלוהים ישפוט שוב את העולם, אבל הפעם הוא יעשה זאת באמצעות אש.
אנשים רבים אומרים: "אילו היו מספיק עדויות לכך שאלוהים ברא את העולם ושמבול כיסה את פני כל הארץ, המדענים היו מאמינים בכך". אבל העניין הוא לא מחסור בעדויות. בני האדם פשוט אינם רוצים להשתכנע. "עצמותו הנעלמת (של אלוהים), היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו" (רומ' א' ٢٠). עצמותו של אלוהים נראית בבירור, ומי שלא מאמין פשוט בוחר לא להאמין. ואף יותר מכך, כתבי הקודש אומרים שאנשים "מעכבים ברשעותם את האמת" (פס' ١٨). הבעיה אינה מחסור בראיות או בעדויות, אלא בסירוב להאמין בכתובים. אנשים מסרבים להאמין כי הם אינם רוצים להכיר בסמכותו של אלוהים ולציית לחוקיו. הבעיה הזו אופיינית לכל בני האדם מאז חטאו של אדם הראשון בגן עדן. את ה"מחלה" הזו ירשנו ממנו כולנו. אדם חטא כשמרד בסמכותו של אלוהים, וגם בימינו אנשים חוטאים כשהם מורדים בסמכותו. כשמישהו טוען שכתבי הקודש הם אמת, הוא בעצם מודה שיש לו טבע חוטא, ושעליו להיוולד מחדש ולקבל סליחה באמצעות דמו המטהר של המשיח.
ברור ש"מרצון הם שוכחים". העובדה הזאת נראית בבירור בדיונים בנושא תורת הבריאה ותורת האבולוציה. ברוב המקרים, אלה שתומכים בתורת האבולוציה אינם מעוניינים לשמוע על המאגר העשיר של המידע והעדויות שנמצא בידיהם של חסידי תורת הבריאה. בדרך כלל הם מנסים לתקוף את חסידי תורת הבריאה ולהציג אותם כצרי אופקים וקנאים שאין לסמוך על אמינותם.
הגיאולוגיה המודרנית טוענת שמעולם לא כיסה מבול את פני כל הארץ כפי שמסופר בבראשית. הם טוענים שהסיבה למאובנים הרבים שנמצאים בשכבות שונות של כדור הארץ היא מיליוני השנים שבמהלכן התרחשו תהליכים גיאולוגיים. חסידי תורת הבריאה הביאו ראיות מוצקות לכך ששכבות שבהן נמצאו המאובנים נוצרו במהלך אירוע דרמטי כמו המבול. אבל חסידי האבולוציה מסרבים לקבל זאת, אחרת יהיה עליהם להכיר באמיתות הכתובים, וכל תפיסת עולמם תקרוס.
בשנים האחרונות זנחו גיאולוגים רבים שתמכו באבולוציה את התפיסה שלפיה האבולוציה התרחשה לאט ובהדרגה, לטובת הרעיון שאסונות רבים עיצבו את העולם כפי שהוא היום. הם מוכנים לשקול כל מיני אסונות, אבל לא את סיפור המבול. ההתנגדות שלהם לכתובים היא נחרצת כל כך, עד שאפשר לומר שהם "שוכחים מרצון".
אכן, נבואתו של שמעון פטרוס מתגשמת לנגד עינינו.
מרבית המדענים חוזים שהעולם ימשיך להתנהל במיליוני השנים הבאות כמו שהוא מתנהל היום. המוזיאון שבטקסון, אריזונה, מציג את מה שהמדענים מאמינים שיקרה באותו אזור במיליוני השנים הבאות. המבקרים בתצוגה אינם יכולים שלא לשאול: "מניין להם מה יקרה בעוד מיליוני שנים?". התשובה היא: "בדיוק באותה דרך שבה הם 'יודעים' מה קרה לפני מיליוני שנים!". הם אינם יודעים, הם רק מנחשים. אילו הבינו המדענים שאלוהים ברא הכול, שהמבול באמת התרחש ושכתבי הקודש הם אמת, הסיפור שלהם היה נשמע אמין יותר, כי היה לו בסיס מוצק.
מי שמקבל את כתבי הקודש כתיעוד נאמן של המציאות אינו יכול להתעלם מאזהרותיו של ישוע. הוא אמר שאלוהים שפט את העולם במים, ושהוא ישפוט אותו שוב, הפעם באש. מי שחוטא ומורד באלוהים, אינו רוצה להודות שיום יבוא ויהיה עליו לעמוד לפני אלוהים, בורא העולם, ולתת לו דין וחשבון על מעשיו. אדם שדוחה את האמת אודות הבריאה והמבול, חש בנוח כשהוא בוחר להתעלם מקיומו של אלוהים כי הוא לא צריך לחשוב על המשפט שיבוא. אבל, אותו אלוהים שברא את העולם בדברו והביא את המבול בדברו, ישפוט גם את העולם באש, כפי שהוא אמר בדברו.
האדמה, השמש, הירח והכוכבים הם הוכחה לכך שאלוהים ברא את העולם. המאובנים שבידינו הם תזכורת לעובדה שאלוהים שפט את העולם במים. כל העדויות האלה צריכות לשמש נורת אזהרה. אלוהים קיים את דברו כשאמר שיביא משפט על העולם, והוא יקיים את הבטחתו להביא משפט נוסף.
לכן הבה נהיה נחרצים ואמיצים, ונכריז את הבשורה בעוז, את בשורתו של בורא העולם.
(איור ٣٣)
הבשורה
הכול הולך ומתכלה, תקווה
ישוע המשיח נצלב והוקם מן המתים, כוח
המשיח והבריאה, חטא מוות, ידע בסיסי
הכול הולך ומתכלה
ישוע המשיח נצלב והוקם מן המתים
אין יסודות!
"וכיוון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות, לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו" (פטר"ב ג' ١١-١٢).
אייזק אסימוב, חסיד האבולוציה שמתנגד באופן פעיל לתורת הבריאה, הזהיר מפני חסידי תורת הבריאה. "היום, המאמינים בתורת הבריאה זוכים לזמן מסך שווה כדי להציג את עמדתם. מחר הם יקבלו את העולם כולו!". אייזק אסימוב צודק! אנחנו נשלחנו לספר לעולם שישוע הוא המשיח והבורא! ובסופו של דבר הבשורה תכבוש את העולם.
אנחנו נשלחנו לשכנע אנשים כמו אייזק אסימוב שישוע הוא המשיח והבורא. מדוע? האם זה משום שאנחנו אוהבים להציב אתגר לאנשים? או כי אנחנו אוהבים להתווכח? לא, כי אנחנו יודעים שמי שלא מאמין באלוהים, יענש לנצח. לעומת זאת, אלה שמאמינים "יהיו לו (לאלוהים)] לעם, והוא האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד, גם אֵבל וזעקה וכאֵב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו" (התג' כ"א 3-4).
אנשים רבים מאמינים שאפשר לשלב את תורת האבולוציה עם הכתובים. הם חושבים שאפשר לשלב בין האמונה שהחיים נוצרו בתהליך אבולוציוני לבין אמונה בקיומו של אלוהים. אמונה זו נקראת "אבולוציה תאיסטית", אבל היא אינה תואמת כלל את מה שנאמר בכתובים.
תורת האבולוציה מלמדת שבעלי חיים מתו במשך מיליוני שנים, עוד לפני שנוצר האדם. העולם היה חסר רחמים. ההיסטוריה, לפי תורת האבולוציה, היא היסטוריה של מוות. מוות שהיה, הווה ויהיה.
הכתובים מלמדים בבירור שמוות, במיוחד מותו הגופני והרוחני של האדם, חדר לעולם רק לאחר שהאדם הראשון חטא.
שאול השליח כתב: "לפיכך, כשם שעל ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו" (רומ' ה' ١٢). שאול גם אמר: "מאחר שהמוות בא על ידי אדם, גם תחיית המתים היא על ידי אדם. שכן כמו שבאדם הכול מתים, כך גם במשיח הכול יחיו" (קור"א ט"ו ٢١-٢٢). בבראשית נאמר: "ויאמר ה' אלוהים, 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מארץ החיים ואכל וחי לעולם'. וישלחהו ה' אלוהים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוּקח משם" (ברא' ג' ٢٢-٢٣). אדם גורש אל מחוץ לגן עדן כדי שלא יחיה לנצח. במילים אחרות, נגזר עליו למות.
אבל מה לגבי בעלי החיים? האם המוות היה חלק מעולמם עוד לפני שאדם חטא? ישנן מספר ראיות לכך שהמוות לא היה קיים גם בעולמם של בעלי החיים לפני חטאו של אדם.
א. האם בעלי החיים מתו מזקנה? לפני שהחטא נכנס לעולם בעלי החיים לא מתו מזקנה. ברומים ח' נאמר שהחורבן והכיליון חדרו לעולם רק עם החטא. אם בעלי חיים מתו קודם מזקנה, פירוש הדבר שגופם התבלה. במקרה כזה, החורבן והכיליון היו קיימים עוד לפני חטאו של אדם הראשון. אבל עמדה כזו סותרת את מה שנאמר בספר בראשית. כשאלוהים סיים לברוא את העולם הוא אמר שהכול "טוב מאוד". ישעיהו אמר: "שְׂאוּ לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת, כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וכל יושביה כמו כן ימותון, וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תֵחת" (ישע' נ"א ٦). שאול השליח אמר: "הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה" (רומ' ח' ٢٢). אם כך, כל הבריאה, כולל כל היצורים החיים, סובלת מ"שעבוד הכיליון" (פס' ٢١) שבא על העולם רק אחרי חטאו של אדם. אם כן, המוות בא לעולם בגלל הקללה שהוטלה בעקבות החטא, ולא היה קיים קודם לכן.
בעולם שאנו חיים בו הכול מתכלה, ולכן קשה לנו לדמיין את העולם בלי זִקנה, כפי שהוא היה לפני החטא בגן עדן. כשבני ישראל נדדו במדבר בדרכם לארץ המובטחת, בגדיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו במשך ארבעים שנה (דבר' ח' ٤). אבל זאת לא הייתה הנורמה, אלא מקרה יוצא דופן, נס שאלוהים חולל בשל הנסיבות המיוחדות שבהן הם חיו.
דברים כאלה אינם קורים היום. בגדינו מתבלים במהירות ורגלינו כואבות גם לאחר מאמץ קל. אבל אלוהים דואג ומטפל בנו, והוא בהחלט מסוגל לעצור תהליך טבעי שכזה. לכן, רק הגיוני שלפני החטא הראשון הכול היה טוב, ושדבר לא התבלה או התכלה.
ב. האם בעלי החיים מתו משום שנטרפו על ידי חיות אחרות או על ידי האדם? שוב, התשובה היא "לא!". לאחר שאלוהים ברא את העולם הוא ציווה על אדם ועל החיות לאכול רק מהצומח (ברא' א' ٢٩).
בעלי החיים לא נטרפו על ידי חיות טורפות: "לכל חיית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רמש על הארץ אשר בו נפש חיה - את כל ירק עשב לאוכלה. ויהי כן" (ברא' א' ٣٠). אחרי שאלוהים ברא את העולם וראה "כי טוב", בעלי חיים לא הרגו זה את זה רק לשם הרג. התנהגות כזו עומדת בניגוד גמור למילים "כי טוב". מכיוון שאלוהים הוא התגלמות הטוב, הוא לא היה בורא בעלי חיים כך שהחזקים ינסו לחסל את החלשים במאבק הישרדות. כל מה שנברא היה טוב, ולכן גם לא היו אז מחלות. המחלות גורמות להתבלות הגוף ונובעות ממנה, ואם זה היה המצב מבראשית, יש כאן סתירה למה שנאמר קודם לכן.
ג. האם בעלי חיים מתו אז בתאונות? שוב, אם זה נכון, יש כאן סתירה של משמעות המילה "טוב". טענה כזו מתעלמת מריבונותו וגדולתו של אלוהים. כפי שראינו, אלוהים יכול לדאוג שאפילו בגדים לא יתבלו. לפני שהחטא חדר לעולם, האדם לא ידע מהו מוות. החורבן והכיליון לא היו קיימים. אדם נברא בצלמו של אלוהים שדאג לו, ואף הפקיד בידיו את השלטון על בעלי החיים. אדם טיפל בהם ודאג להם. המוות ושפיכות הדמים באו לעולם כעונש, בגלל מרדנותו של האדם. אבל בעוד שהמוות בא לעולם במסגרת המשפט של אלוהים, הוא גם היווה את הדרך שמובילה לגאולה. זו הסיבה ששפיכות דמים לא הייתה יכולה להיות קיימת לפני החטא הראשון.
לפני שהאדם חטא לא הייתה שפיכות הדמים. הכול היה מושלם, והמוות לא היה חלק מחייהם של בעלי החיים. אבל למרבה הצער, האדם חטא, ואלוהים קבע ששכר החטא הוא מוות. אלוהים היה הראשון ששפך דם כדי לכסות על חטאם של אדם וחווה. הוא הלביש אותם בכותנות עור כדי לכסות את מערומיהם (ברא' ג' ٢١). אומנם בספר בראשית לא נאמר מפורשות שהכפרה דורשת שפיכות דמים, אבל מסופר ש"הבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, ויָשַע (קיבל ברצון) ה' אל הבל ואל מִנחתו" (ברא' ד' ٤). הסיפור הזה מלמד שאלוהים הבהיר לבני האדם את ציפיותיו. מחבר האיגרת אל העברים אמר ש"בלא שפיכות דם אין מחילה" (עבר' ט' ٢٢).
אלוהים הבטיח שני דברים אחרי שאדם חטא: (א) שהאדם ימות כעונש על חטאו (ב) שזרע האישה יפגע בראשו של הנחש ושהנחש יפגע בעקב האדם. המוות ושפיכות הדמים הם תוצאותיו של החטא. המשיח, האדם האחרון נשא על הצלב את העונש המלא, כששפך את דמו. המשיח ניצח את המוות, ואלוהים האב הקים אותו מן המתים כהוכחה לניצחונו. בזכות הניצחון הזה הנבחרים זוכים לישועה. אילו המוות היה קיים עוד לפני שהאדם חטא, מסר הישועה היה מתרוקן מכל תוכן.
האבולוציה מלמדת שהמוות ושפיכות הדמים היו קיימים עוד משחר ההיסטוריה. שבעלי החיים נאבקו זה בזה במשך מיליוני שנים על הישרדות, ושהמאבק הזה הוביל בסופו של דבר להיווצרות האדם. אבל החשיבה הזו סותרת את תיאור הבריאה שבספר בראשית.
האבולוציה גורסת שהמוות הוביל להיווצרות האדם. הכתובים אומרים שחטאו של האדם הוביל למוות. שתי התפיסות האלה סותרות זו את זו. אם האבולוציה היא אמת, הרי שהמשיח מת לשווא.
המשיחיים אומרים שהאדם חָטא. כישלונו של האדם בולט במיוחד, שכן אלוהים ברא את העולם כשהוא מושלם. בעקבות החטא "הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה" (רומ' ח' ٢٢). בגלל החטא אלוהים קילל את הבריאה כולה: את הכוכבים, הנמלים, הפילים ובני האדם.
"ויאמר ה' אלוהים אל הנחש, 'כי עשית זאת, ארור אתה מכל בהמה ומכל חיית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך... ארורה האדמה בעבורך' " (ברא' ג' ١٤-١٧). אלוהים קילל את העולם משום שהאדם מרד בו. הבריאה שהייתה מושלמת הפכה למקוללת.
במילים אחרות, הכול התנוון, לא התפתח. תורת האבולוציה אומרת שהכול הולך ומשתפר - שצורות חיים פשוטות מתפתחות לצורות חיים מורכבות יותר. המשיחיים שתומכים בתורת האבולוציה בעצם מאמינים שהאדם אמור להתפתח, לא להתדרדר. אבל אם האדם הוא חלק מתהליך התקדמות אבולוציוני, איך הוא יכול היה להיכשל ולחטוא? ומהו חטא? האם חטא הוא תכונה חייתית שעוברת בתורשה, או שמא הוא חוסר ציות של הנברא לזה שברא אותו?
"צריך שיקבלו אותו (את ישוע המשיח) השמים, עד עת השבת הכול לתיקונו, דבר שאלוהים דיבר מעולם בפי נביאיו הקדושים" (מה"ש ג' ٢١). הכתובים מדברים על כך שיום יבוא והבריאה תשוקם (הכתובים אינם מדברים על המועד, הזמן, שבו זה יקרה, אלא על כך שזה יקרה בבוא היום). אמירה זו כשלעצמה מצביעה על פגם נוראי שקיים בעולם. עבור משיחיים שמאמינים באבולוציה, דבריו אלה של שאול לגבי הבריאה שנאנחת וסובלת הם חסרי משמעות.
הדבר נכון גם כשמדובר בשמים ובארץ חדשים, שם תשכון צדקתו של אלוהים. מדוע יש צורך בשמים ובארץ חדשים? כי משהו השתבש בשמים ובארץ הקיימים. ישעיהו הנביא מתאר את המציאות העתידית:
"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטון נוהג בם. ופרה ודב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה. לא יראו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (י"א ٦-٩). התיאור הזה מלמד שיום יבוא ובעלי החיים לא יטרפו עוד זה את זה, אלא יאכלו צמחים, כפי שעשו בעבר, ושהעולם יכיר את אלוהים. כמו כן לא יהיו עוד סבל ושחיתות: "שום קללה לא תהיה עוד" (כ"ב ٣). אלוהים גם מבטיח למחות "כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד. גם אֵבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד כי הראשונות עברו" (התג' כ"א ٤).
כך יֵראה העולם לאחר שאלוהים ישקם אותו: לא עוד מוות, לא עוד סבל, לא עוד שחיתות, לא עוד קללה, לא עוד בעלי חיים הטורפים זה זה, לא עוד דמעות, בכי וכאב. כמובן שהתיאור הזה לא תואם את המצב שקיים היום בעולמנו, אבל זהו תיאור של המציאות שעוד מצפה לנו בעתיד.
בבראשית א' ו-ב' מובא תיאור של הבריאה המקורית: גם אז לא היו מוות וכאב, ובעלי החיים לא טרפו זה את זה. במילים אחרות, הבריאה תשוקם ותשוב להיות כמו שהייתה במקור. אבל על פי תורת האבולוציה, העולם היום חייב להיות טוב משהיה בעבר, ולכן אין כל סיבה לשקם אותו. מי שמשלב בין תורת הבריאה לתורת האבולוציה צריך לשאול את עצמו איך יֵראה העולם הבא. האם הוא ישוקם ויהפוך לעולם של מוות, מאבקים ושחיתות, כפי שהם קיימים היום בעולם? האמונה בתורת האבולוציה הופכת את מה שנאמר בכתובים לגבי השמים והארץ החדשים לחסרי כל היגיון.
בעלי חיים רבים בימינו הם טורפים. גם בני האדם אוכלים בשר. מאבק ההישרדות בין בעלי החיים תואר בידי משורר מפורסם כ"טבע עקוב מדם וחושף שיניים". חסידי האבולוציה קוראים למאבק הזה "הברירה הטבעית". הם רואים בו חלק מתהליך האבולוציה. עבור אלו שמאמינים באלוהים ובתורת האבולוציה גם יחד, חיות טורפות הן חלק מאותה "בריאה" שהובילה בסופו של דבר להתפתחות האדם.
אולם בבראשית נאמר: "ויאמר אלוהים, 'הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע - לכם יהיה לאוכלה. ולכל חיית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאוכלה'. ויהי כן" (א' ٢٩-٣٠).
בני האדם ובעלי החיים נבראו צמחונים, ולפני שהאדם חטא לא היה כלל מוות בעולם. עם החטא בא גם המוות. החטא השפיע על העולם עד כדי כך שאלוהים שפט אותו והביא מבול ששטף את כל פני הארץ: "וירא אלוהים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלוהים לנוח, 'קץ כל בשר בא לפניי, כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ' " (ברא' ו' ١٢-١٣). יכול להיות שחלק מאותה שחיתות בא לידי ביטוי כשחיות החלו לטרוף זו את זו ואולי גם את האדם, ולהפך. בעצם, התורה לא מתעדת כל הוראות מפורשות שניתנו לאדם לגבי אכילת בשר, אלא רק לאחר המבול. רק אחרי המבול אלוהים אמר: "כל רמש אשר הוא חי - לכם יהיה לאוכלה כירק עשב נתתי לכם את הכול" (ברא' ט' ٣).
אנשים רבים מאמינים שבעלי חיים מסוימים נבראו כטורפים בגלל הצורה המיוחדת של השיניים שלהם. אבל גם כיום קיימים בעלי חיים צמחוניים בעלי שיניים חדות. הניבים של בעלי החיים האלו נבראו כדי לסייע להם לאכול צמחים דווקא. יש חיות שאוכלות גזעי עצים, למשל. לשם כך הן זקוקות לשיניים חדות וחזקות, ממש כמו של טורפים.
הכתובים מלמדים בבירור שאלוהים סיים את מלאכת הבריאה ביום השישי: "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות" (ברא' ב' ١-٣). מלאכת הבריאה באה אל סופה ביום השישי, לאחר שאלוהים סיים לעשות את כל מה שתיכנן.
אלו שמאמינים שאלוהים השתמש באבולוציה, חייבים להאמין שאותם תהליכים שאלוהים השתמש בהם אז מתרחשים גם בהווה. אדם שמאמין באבולוציה רואה במוטציות ובתהליך הברירה הטבעית חלק מהמנגנון. תהליך הברירה הטבעית אמור לאפשר למין מסוים להשתנות ולהפוך למין אחר. אם תורת האבולוציה נכונה, הרי שאלוהים עדיין בורא את העולם.
אבל אם האבולוציה אינה מתרחשת בהווה (כלומר, אם אלוהים אינו "בורא" כעת באמצעות אבולוציה), אין כל בסיס להנחה שהיא התרחשה בעבר.
במילים אחרות, אם מוצא האדם הוא מתהליך האבולוציה, הרי שהתהליך הזה מתרחש גם היום, ובסופו של דבר האדם אמור להתפתח לזן אחר. משיחי שמאמין בתורת האבולוציה חייב להאמין שאלוהים משתמש באבולוציה גם בהווה. אם כך, אלוהים עדיין בורא. אולם הכתובים אומרים שאלוהים סיים את מלאכת הבריאה. הנקודה הזו יוצרת בעיה לא פשוטה עבור אלו שמאמינים באלוהים ובאבולוציה גם יחד.
"וייצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (ב' ٧).
אלוהים ברא את האדם הראשון מעפר האדמה. חווה אשתו נבראה בצורה אחרת: "ויפל ה' אלוהים תרדמה על האדם, ויישן. וייקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתינה. וייבן ה' אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה, ויביאה אל האדם. ויאמר האדם, 'זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי. לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת' " (ברא' ב' ٢١-٢٣).
האישה הראשונה, חווה, נבראה מצלעו של אדם. משיחיים שמאמינים באבולוציה, אומרים שאותו "עפר מן האדמה" שממנו יצר אלוהים את האדם (ברא' ב'), הוא בעצם הכימיקלים שבהם אלוהים השתמש כדי להתחיל את תהליך האבולוציה. הם רואים בבראשית פרק ב' את תמצית האבולוציה - כלומר "מכימיקלים ועד אדם". אבל בעצם הם מעמידים את עצמם בפני בעיה שאין לה פתרון. אם הפסוק "מעפר ועד אדם" פירושו בעצם "מכימיקלים ועד אדם", מה המשמעות של "מצלע ועד חווה"? כדי להיות עקביים, עליהם לספק הסבר תואם, אלא שהסבר כזה לא קיים. חווה לא נבראה ישירות מן העפר, אלא מאדם, מיצור שכבר נברא ותיפקד כאדם.
ישנם אנשים האומרים שה"עפר" שמוזכר בבראשית מייצג חיה (יצור דמוי קוף) שאלוהים נפח באפה נשמת חיים, שלאחר מכן התפתחה לאדם. לשיטתם, כאשר הכתובים אומרים שהאדם נברא מעפר, הם בעצם מתארים את התפתחות האדם מיצור דמוי קוף. אבל מי שאומר כך צריך להיות עקבי. "בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה, כי ממנה לוקחת. כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (ברא' ג' ١٩).
אם העפר שממנו אלוהים יצר את האדם מייצג יצור דמוי קוף שהתפתח לאדם, יוצא שהעפר שממנו נוצר האדם הוא העפר שאליו הוא גם ישוב אחרי מותו. אבל לאיזו חיה הופך האדם אחרי מותו? כל אחד יודע שכאשר בני אדם מתים, הם הופכים לעפר, בדיוק כפי שנאמר בכתובים. העפר מן האדמה שאליו אנחנו חוזרים אחרי מותנו, הוא העפר שממנו נבראנו!
אלוהים אמר על כל דבר שברא כי הוא "טוב מאוד". לְמה הוא התכוון במילים האלה ? מה זאת אומרת "טוב מאוד"? ישוע אמר על אביו שבשמים: "אחד הוא הטוב" (מתי י"ט ٧). מחבר מזמור כ"ה אמר: "טוב וישר ה' " (פס' ٨). לכן, כשאלוהים אמר שהבריאה היא טובה, הוא בעצם אמר שכל מה שהיה קיים בעולם שיקף חלק מדמותו וצלמו של האלוהים, שהוא הדבר האחד הטוב. אם נבחן את תכונותיו של אלוהים נראה שהוא מרפא חולים, מנחם את הסובלים, מקים את המתים, עוזר לחלשים ומרחם על החוטאים. הוא אלוהים אוהב וטוב.
לעומת זאת, מה מאפיין את האבולוציה? חיסול החלשים, הישרדות החזק, מוות ומאבקים, חוסר חמלה. האם אלוהים היה משתמש בתכונות האלו כדי ליצור חיים, ואחר כך מתאר את המצב הזה כ"טוב מאוד"? בוודאי שלא. האבולוציה סותרת את תכונותיו המהותיות ביותר של אלוהים ואת טבעו, כפי שהוא מתגלה בכתובים. משיחיים המאמינים שאלוהים השתמש באבולוציה, כנראה רואים בו מפלצת!
רבים טוענים שספר בראשית הוא מעין משל. הם טוענים שלא חשוב מה באמת אומר ספר בראשית, ושעל הקורא לחפש משמעות נסתרת לדברים. האמת היא שאין לספר בראשית כל משמעות, אלא אם מבינים אותו כפשוטו וכלשונו. משיחיים רבים טוענים שהדבר היחיד שספר בראשית מלמד הוא שאלוהים הוא הבורא. הם טוענים שאלוהים תיאר את הבריאה במונחים סמליים, מכיוון שכוונתן האמיתית של המילים היא שאלוהים השתמש באבולוציה כדי לברוא את העולם.
אולם אם ספר בראשית הוא סמלי בלבד, יהיה עלינו לשאול: "מניין לנו בכלל שאלוהים הוא הבורא?". כמובן שאפשר לצטט את הפסוק שאומר: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (ברא' א' ١). אבל אם ספר בראשית הוא סמלי בלבד, ואם אנחנו רוצים להיות עקביים, יהיה עלינו לבדוק אם גם המילים "ברא אלוהים" הן סמליות. אם ספר בראשית הוא סמלי בלבד, עלינו לבדוק מהי כוונתן האמיתית של המילים האלה.
מי שאומר שספר בראשית הוא סמלי בלבד, בעצם מפגין חוסר עקביות כי הוא מקבל את המשמעות המילולית של חלק מן הפסוקים (למשל "ברא אלוהים"), ואילו לפסוקים אחרים הוא מייחס משמעות סמלית. אם הפסוקים הם סמליים, כנראה שהם נכתבו לצורך מטרה מסוימת, ולכן כל ביטוי שאמור להיות סמלי אמור לסמל דבר מה. במקרה כזה עולה השאלה: "מה הכוונה מאחורי כל פסוק ופסוק? מה הוא מסמל?" למשל, מה מסמל הפסוק המספר שחווה נוצרה מצלעו של אדם? וכך מסתבר שהבנה כזו של הכתובים משוללת כל היגיון.
כל מחקר בסיסי על עקרונות האמונה מלמד שהם מבוססים על ספר בראשית, בין שבצורה ישירה ובין שבצורה עקיפה.
ישוע המשיח אמר: "אילו האמנתם למשה, הייתם מאמינים לי, כי עליי כתב. אבל אם לכתביו אינכם מאמינים, איך תאמינו לדבריי?" (יוח' ה' ٤٦-٤٧). בעצם הוא אומר לשומעיו שאילו האמינו לכתביו של משה, כלומר לתורה, הם היו מבינים גם את דבריו, כי עקרונות האמונה שהוא לימד קיימים כבר בספר בראשית. דוגמה נוספת לכך נמצאת בתשובתו של ישוע בעניין נישואים: "האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר, 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד'? אין הם עוד שניים אלא בשר אחד. לכן מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם" (מתי י"ט ٤-٦).
מוסד הנישואים מופיע כבר בספר בראשית - הזוג הראשון היה אדם וחווה. כדי להבין את משמעות הנישואים יש לקבל את הבסיס שמתואר בספר בראשית.
המשיח מת על הצלב כדי לכפר על חטאיהם של הנבחרים. גם הבסיס לכך נמצא בספר בראשית. אנחנו מכסים איברים מסוימים בגופנו מפני שאלה האיברים שאלוהים כיסה בכותנות עור אחרי שאדם וחווה חטאו. איך אנחנו יודעים את זה? גם על כך מסופר בספר בראשית. כדי להבין עיקרון משיחי כלשהו עלינו להבין תחילה את היסודות שהונחו באותו עניין בספר בראשית. אם לא נבין את ספר בראשית פשוטו כמשמעו, לא נוכל לקבל את עקרונות האמונה המשיחית.
מי שאומר שישוע לימד בכוונה תחילה "מיתוס" בענייני נישואים כאילו שהוא עובדה, בעצם אומר שישוע שיקר. ואם הוא עשה זאת בשוגג, הרי שהוא לא אלוהים ולא המשיח, ובמקרה כזה אין כל ערך לדמו שנשפך. אבל אנחנו יודעים שישוע לא חטא מעולם, שהוא אלוהים במלוא מובן המילה ואדם מושלם במלוא מובן המילה. משיחיים שטוענים שישוע רק ציטט מתוך סיפור שהיה נפוץ באותם ימים, בעצם אומרים שהוא היה שקרן או שלא היה מושלם.
ישוע הרבה לצטט מספר בראשית ולהתייחס לנאמר בו. בכל המקרים האלה הוא התייחס אל הכתוב כאל עובדות היסטוריות: "כימי נוח כן יהיה בואו של בן האדם. כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו עד שבא המבול וסחף את הכול - כך יהיה גם בואו של בן האדם" (מתי כ"ד ٣٧-٣٩).
ספר בראשית מוזכר פעמים רבות בברית החדשה, ובכל המקרים הברית החדשה מפרשת את הכתוב כפשוטו וכדיווח היסטורי מהימן. בברית החדשה יש לפחות ١٦٥ התייחסויות לספר בראשית, אם באמצעות ציטוטים ישירים ואם באופן עקיף. כמאה מהציטוטים האלה הם מבראשית א'-י"א.
כל אחד ממחברי הברית החדשה התייחס לפרקים א-י"א של ספר בראשית, ולאורך הספר יש אזכורים לכל אחד מ-١١ הפרקים הראשונים בבראשית. זהו הספר שמצוטט בברית החדשה יותר מכל ספר אחר בכתובים. די בעובדה זו כדי להעיד על חשיבותו של הספר, ועל כך שמחברי התנ"ך והברית החדשה האמינו שהספר הוא תיעוד נאמן של מה שהתרחש באמת. לפחות בשישה מקרים ישוע עצמו התייחס לבראשית א'-י"א.
משיחיים רבים טוענים שימי הבריאה הם בעצם תקופה של מיליוני שנים. הם אומרים שאלוהים לא ברא את היקום בשישה ימים רגילים, אלא בשש תקופות זמן ארוכות. כך הם מתאימים את כתבי הקודש לתורת האבולוציה.
קודם כול, עלינו להכיר בכך שהמדע אינו יכול לקבוע בוודאות את גילו של כדור הארץ. יש הנחות יסוד רבות שמסתתרות מאחורי שיטות התיארוך השונות. מאידך יש גם שפע של ראיות מדעיות שמחזקות את ההנחה שכדור הארץ קיים אלפי שנים בלבד. הנקודה החשובה היא שהכתובים מלמדים בצורה ברורה שימי הבריאה היו שישה ימים רגילים בני ٢٤ שעות.
נכון שהמילה "יום" בכתובים מתייחסת לפעמים גם לפרק זמן ארוך יותר מ-٢٤ שעות. אבל המילה "יום" בבראשית א' מתייחסת לפרק זמן של ٢٤ שעות. "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם. וינח ביום השביעי. על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ' ١١). בפסוקים אלה קבע אלוהים את המתכונת שלפיה האדם צריך לנהל את חייו: לעבוד שישה ימים ולנוח ביום השביעי. זו הסיבה שהוא ברא את העולם בשישה ימים. הוא יסד את השבוע שעל פיו אנחנו נוהגים גם כיום. אלוהים לא אמר שהוא ברא את העולם במשך שש מיליון שנים ונח במיליון השנים הבאות, ושכך גם עלינו לנהוג. אין כל היגיון ברעיון שאלוהים ברא את העולם בשש תקופות בלתי מוגדרות או בשש תקופות ארוכות מאוד.
יש המצטטים את דבריו של שמעון פטרוס כדי להוכיח שיום הוא לא בהכרח פרק זמן של ٢٤ שעות: "יום אחד כאלף שנים בעיני ה', ואלף שנים כיום אחד" (פטר"ב ג' ٨). אבל שמעון פטרוס לא אמר כאן שמשמעות המילה יום היא אלף שנים. הוא רק אמר שאלוהים נמצא מעל למימד הזמן.
המילה "יום" בבראשית א' אינה יכולה להיות בעלת משמעות סמלית. השימוש הראשון שנעשה במילה מסוימת הוא אף פעם לא סמלי. כדי שמילה מסוימת תשמש כסמל, צריכה להיות לה הגדרה ברורה ומוכרת.
בבראשית א' ١٤-١٩ מסופר על היום הרביעי לבריאה. המילה "יום" מופיעה שם חמש פעמים. איך עוד אפשר להבין את הפסוקים הללו אם לא מדובר שם ביום רגיל?
הביטויים "למינהו", "למינו" ו"למיניהם" מופיעים בבראשית א' עשר פעמים. הביטוי הזה מתייחס לבעלי החיים והצמחים שהתרבו על הארץ. הכתובים מלמדים שאלוהים ברא סוגים או מינים מוגדרים של חיות וצמחים, ושכל אחד מהם התרבה שכן נוצרו עוד כמוהו. אבל לא נאמר שמין אחד יכול להפוך למין אחר. כיום אנו יודעים שיכולים להיות סוגים שונים של אותו מין, אבל בעל חיים ממין אחד לא הופך לבעל חיים ממין אחר. למעשה, שיטת הסיווג שמשתמשים בה היום כדי לזהות בעלי חיים וצמחים גובשה על ידי קארל לינשאוס (١٧٠٧-١٧٧٨), שביסס את עבודתו על העובדה שאלוהים ברא מינים שונים.
עובדה שבשום מקום בעולם לא נצפו בעלי חיים, צמחים או מאובנים שנמצאים בתהליך של שינוי. אין כל ממצאים של יצורי ביניים, שיכולים להעיד על התפתחות אבולוציונית. בכל מקום ניתן למצוא רק קבוצות מוגדרות של בעלי חיים וצמחים, כפי שהכתובים מלמדים. אלו שמאמינים באבולוציה חייבים להמציא תיאוריות נוספות שיסבירו מדוע אין סביבנו בעלי חיים או צמחים בשלבי ביניים. (הטיעונים הנפוצים הם: "עדיין לא מצאנו אותם", "האבולוציה התרחשה כה מהר ולכן אין בידינו צורות ביניים של אורגניזמים".)
אני מציע למי שמשלב את תורת האבולוציה בתורת הבריאה להשוות את סדר האירועים שמתוארים בבראשית עם האירועים שמתארת תורת האבולוציה. הטענות המרכזיות של תורת האבולוציה סותרות את סדר האירועים שמתואר בספר בראשית. למשל, בבראשית א' נאמר שאלוהים ברא עצי פרי לפני שברא את דגת הים - הצמחייה נבראה ביום השלישי ודגת הים ביום החמישי. אבל תורת האבולוציה מלמדת שהדגים נוצרו לפני עצי הפרי. היא מלמדת שהחיים נוצרו קודם כול במימי הים, ורק לאחר מיליוני שנים הם נתהוו גם על האדמה. הכתובים מלמדים שאחרי שהאדמה נבראה היא כוסתה במים. תורת האבולוציה, לעומת זאת, מלמדת שכדור הארץ נוצר מגושים מותכים שנמסו. אין כל אפשרות לשלב בין סדר האירועים שמתוארים בספר בראשית לבין זה שמתארת תורת האבולוציה.
תורת האבולוציה טוענת שלפני עשרים מיליארד שנה התרחש מפץ גדול, שהוביל להיווצרות השמש, ולאחר מכן להיווצרות כדור הארץ מגושים מותכים שנשארו לאחר היווצרות השמש. כתבי הקודש מלמדים שבזמן שאלוהים ברא את השמים ואת הארץ, השמש עדיין לא הייתה קיימת. האור נברא ביום הראשון, אבל השמש נבראה רק ביום הרביעי. כאמור, כתבי הקודש גם מלמדים שאחרי שהאדמה נבראה, היא כוסתה במים: "מרצון הם שוכחים את הדבר הזה, שהשמים היו מִקֶדם וכי הארץ נתהוותה מן המים ועל ידי המים בדבר אלוהים. ועל ידי אלה נהרס העולם שהיה אז, בהישפטוֹ במים" (פטר"ב ג' ٥-٦). שוב, תיאוריית המפץ הגדול וסיפור בריאת העולם בספר בראשית סותרים זה את זה.
רבים טוענים שתיאור הבריאה בבראשית א' סותר את מה שמסופר בפרק ב'. אבל האמת היא ששני התיאורים אינם סותרים, אלא משלימים זה את זה. הסיפור הראשון (ברא' א' ١ - ב' ٤) מתאר את הבריאה לפי סדר כרונולוגי (היום הראשון, השני, השלישי וכו'). הסיפור השני (ברא' ב' ٤ ואילך) מרחיב היבטים מסוימים של הסיפור מפרק א'. פרק ב' אינו מתיימר להיות כרונולוגי. מטרתו לספק פרטים נוספים שלא ניתנו בפרק א', בייחוד בקשר לאדם ולגן עדן. פרק ב' הוא בעצם המבוא לסיפור חטאו של האדם, שמובא בפרק הבא.
נוסף לכך, בפרק ב' מתוארת הבריאה של אדם וחווה, ייסוד המשפחה ומערכת היחסים בין הבעל לאישה. אין זו הפעם היחידה שבה כתבי הקודש נותנים תיאור כללי ואחר כך מתמקדים בפרטים מסוימים של הסיפור. מבנה כזה נמצא בבראשית י' ٢-٣٢, למשל. בפרק י' מוזכרים שמותיהם של צאצאי נוח, ובפרק י"א ١-١٠ מובא סיפור מגדל בבל, שהתרחש בדור השלישי לצאצאיו של נוח.
במתי י"ט ٤-٥ ציטט ישוע מבראשית א' ו-ב' בתשובה לשאלה בעניין נישואים. העובדה שציטט משני הפרקים מעידה על כך שהוא התייחס אליהם כאל פרקים שמשלימים זה את זה, וכאל בעלי סמכות שווה. "האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית? (מתי י"ט ٤. ההתייחסות היא לברא' א' ٢٧); "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (מתי י"ט ٥. ההתייחסות היא לברא' ב' ٢٤).
חסידי תורת האבולוציה טוענים שהאדם למד להפיק צלילים, ורק אחר כך החל לכתוב. הם טוענים שהאדם היה פרימיטיבי בתחילת דרכו. אבל הכתובים מספרים שאדם לא היה פרימיטיבי כלל. למשל: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חיית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו" (ברא' ב' ٢٠); "ויקרא האדם שם אשתו חווה כי היא הייתה אם כל חי" (ברא' ג' ٢٠). פסוקים אלה מלמדים מפורשות שאדם ידע לדבר בשפה מורכבת.
סביר להניח שאדם היה זה שתיעד את פרטי הבריאה, ושמשה אסף את העדויות האלו לספר אחד - הוא ספר בראשית. אם כך, נוח כנראה לקח עימו לתיבה את הדברים שכתב אדם.
עלינו לזכור דבר נוסף. צאצאיו של אדם יצרו כלי נגינה ועבדו עם ברזל ונחושת: "...יובל הוא היה אבי כל תופס כינור ועוגב. וצילה גם היא ילדה את תובל קין, לוטש כל חרש נחושת וברזל" (ברא' ד' ٢١-٢٢). בניו של אדם לא היו פראי אדם פרימיטיביים בשלבי התפתחות אבולוציונית מוקדמת, אלא אנשים עם מיומנויות מוגדרות ויכולת ביצוע גבוהה.
המשיחיים שמקבלים את תורת האבולוציה מאמינים שמיליארדי המאובנים שנמצאו בשכבות הסלע השונות הם תוצאה של תהליכים שהתרחשו במשך מיליוני שנים. אבל סיפור המבול בכתובים (ברא' ו'-ט') סותר את הטענה הזו. אם אכן מבול כיסה את פני כל הארץ, התיאוריה על מיליוני השנים שבהן נוצרו מאובנים יורדת לטמיון. נוסף על כך, הכתובים מלמדים שהמוות לא היה קיים לפני חטאו של אדם, ולכן לא יתכן שהמאובנים נוצרו לפני שאדם התהלך בעולם.
אולם חייב להימצא הסבר למיליוני המאובנים שנמצאו בשכבות סלע שונות בכל מקום בעולם. האמת היא שהמבול יכול לספק הסבר מצוין. משיחיים שמאמינים שמאובנים נוצרו במשך מיליוני שנים, טוענים שהמבול היה מקומי בלבד. אבל הכתובים מלמדים שהמים כיסו את "כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים" (ברא' ז' ١٩).
האבולוציה התאיסטית (כלומר אותה תורה שמשלבת את האמונה באלוהים עם האמונה באבולוציה) בעצם אינה שונה מהאבולוציה האתאיסטית. ההבדל היחיד הוא שאלוהים "נכנס איפה שהוא לתמונה". משיחיים שמאמינים שאלוהים השתמש באבולוציה, בעצם מאמצים את התפיסה האתאיסטית ומצרפים לה את אלוהים. לשם כך הם מפרשים מחדש את כתבי הקודש, אבל בעצם מעוותים אותם. עלינו להבין את הטבע האנושי, שמטבעו מורד באלוהים. אלוהים הרי אמר ש"אין צדיק, אין גם אחד" (רומ' ג' ١٠). לכן עלינו לנהוג בזהירות ובחשדנות כלפי עמדה שרוב הלא-מאמינים דוגלים בה. כתבי הקודש הם דבר אלוהים - דברו של זה שיודע הכול, שקיים מאז ומתמיד ושאינו משקר לעולם – ולכן עלינו לבחון לאורם כל רעיון. עלינו לבסס את השקפת עולמנו על דבר אלוהים, ולא על חוכמה אנושית.
משיחיים שדוגלים גם בתורת האבולוציה מצביעים לעבר תרבויות שנראות פרימיטיביות יותר כהוכחה לכך שאנשיה נמצאים בשלב פחות מפותח מבחינה אבולוציונית. לטענתם, תרבויות אלו עדיין לא "התפתחו" כמו תרבויות אחרות. אבל הכתובים מלמדים שאדם היה האדם הראשון (קור"א ט"ו ٤٥), ואם כך, כל בני האדם נבראו בבת אחת, ואין גזעים שונים של אנשים. כתבי הקודש מספרים שבגלל חטאו של אדם המוות עבר לכל בני האדם (רומ' ה' ١٢). כל התרבויות השונות שקיימות היום נוצרו בזמן מגדל בבל, אחרי שאלוהים פיזר את בני האדם ברחבי העולם. לעובדה שבעלי תרבות אחת מגדירים את בעלי התרבות האחרת כנחותים, אין ביסוס במציאות. בעולם בהחלט יש תרבויות שונות אבל אין אנשים נחותים מאחרים, כי כולם צאצאים של אדם וחווה.
כל אדם הוא צאצא של האדם הראשון. לכן כולנו, ללא הבדל, מתמודדים עם בעיית החטא ולכולנו יש צורך במושיע.
עלינו להיענות לאתגר שיהושע הציב בפני בני ישראל, ולבחור באפשרות שהוא עצמו בחר בה: "ואם רע בעיניכם לעבוד את ה', בחרו לכם את היום את מי תעבודון - אם את אלוהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר, ואם את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם. ואנוכי וביתי נעבוד את ה' " (יהושע כ"ד ١٥). אלוהי האמורים שאנחנו יושבים בארצו היום הוא האבולוציה!
האם באמת משנה כמה זמן נמשך כל אחד מימי הבריאה? האם אפשר לקבוע אם הם היו ימים רגילים או פרקי זמן ארוכים יותר?
המילה "יום" יכולה להתפרש כיום רגיל בן ٢٤ שעות, כאור יום או כפרק זמן בלתי מוגדר (כמו למשל, "יום ה' " או "יום הדין"). . בכל פעם שהמילה "יום" מופיעה במובן של פרק זמן בלתי מוגדר, ברור מההקשר שאין הכוונה ליום רגיל.
יש הטוענים שמשמעות המילה "יום" בספר בראשית היא סמלית בלבד. אבל הם שוכחים שמילה אינה יכולה לקבל משמעות סמלית כשהיא מופיעה בפעם הראשונה! למעשה, משמעות של מילה מסוימת יכולה להיות סמלית רק אחרי שהיא הופיעה קודם לכן במשמעותה המקורית. בברית החדשה נאמר שישוע הוא הפתח. אנחנו מבינים את המשמעות המילולית של המילה, ולכן מבינים גם את כוונת המשפט. המילה "פתח" לא הייתה יכולה לסמל משהו אילולא הכרנו את משמעותה המילולית. כך יש להתייחס גם למילה "יום".
האם יתכן שהיום והלילה היו קיימים לפני שהשמש נבראה? בבראשית א' כתוב שהשמש נבראה רק ביום הרביעי, אבל האור נברא כבר ביום הראשון. האור היה קיים עוד לפני בריאת השמש, ובכל זאת כבר היו קיימים ערב ובוקר.
השמש נבראה כדי למשול ביום שנברא לפניה. רק מקור האור שהאיר את היום הוא שהשתנה אחרי היום הרביעי. שלושת הימים האחרונים של הבריאה (אחרי בריאת השמש) היו דומים לימים הראשונים מבחינת פרק הזמן שלהם.
יתכן שאלוהים לא ברא את השמש בהתחלה כי הוא ידע שאנשים יעבדו אותה ויראו בה את מקור החיים. תיאוריות מודרניות טוענות שהשמש נוצרה לפני כדור הארץ. אבל האמת היא שאלוהים ברא קודם כול את הארץ ואת האור, והוכיח שהוא יכול לקיים מחזוריות של יום ולילה גם בלי מאורות. השמש שימשה כמקור של אור רק מהיום הרביעי.
אנשים נוטים לחשוב שימי הבריאה לא היו ימים רגילים כי נאמר להם שהמדענים הוכיחו שכדור הארץ הוא בן מיליארדי שנים. אבל אין זו האמת. עדיין לא נמצאה שיטת תיארוך אמינה שמסוגלת לקבוע את גיל כדור הארץ. חוץ מזה, עדויות רבות מצביעות על כך שכדור הארץ הוא צעיר, בן כמה אלפי שנים.
(איור ٣٤)
עצור
מה השלט בעצם אומר?
אלוהים הוא נצחי. זאת אומרת שכוחו הוא אין סופי, וכך גם הידע והחוכמה שלו. ברור שאלוהים היה יכול לברוא את היקום כולו בשבריר שנייה. השאלה היא מדוע אלוהים ברא את העולם דווקא בשישה ימים. התשובה נמצאת בשמות כ' ١١.
(איור ٣٥)
שישה ימים?
כן!
באמת שישה ימים?
כן!
את בטוחה שכתוב שישה ימים?
כןןןןן!
למה לקח לו כל כך הרבה זמן...?
בשמות פרק כ' מתועדים עשרת הדיברות. הדיבר הרביעי מצווה עלינו לעבוד שישה ימים ולנוח ביום השביעי (כ' ٩). ההסבר לכך ניתן בפסוק ١١: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם. וינח ביום השביעי. על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו". זוהי התייחסות ישירה לששת ימי הבריאה שמתוארים בבראשית א'. כדי להיות עקביים (ואנו חייבים להיות כאלה), עלינו לפרש את המילה "יום" כאן כפי שפירשנו אותה בבראשית א'. אם נאמר ש"יום" הוא פרק זמן ארוך ולא מוגדר, נצטרך לייחס את המשמעות הזאת גם לשמות כ' ١١: "כי שישה פרקי זמן לא מוגדרים תעבוד... ופרק זמן לא מוגדר שבת לה' אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה". נחמד, אבל חסר כל משמעות! אבל אם ששת ימי הבריאה היו ימים רגילים, יוצא שאלוהים מצווה עלינו לעבוד שישה ימים רגילים ולנוח ביום השביעי, כפי שהוא עצמו עשה.
יש המצטטים את הפסוק שאומר: "יום אחד כאלף שנים בעיני ה', ואלף שנים כיום אחד" (פטר"ב ג' ٨), ומגיעים למסקנה שכל אחד מימי הבריאה מדבר על אלף שנים. אבל המסקנה הזו אינה נכונה. בתהילים כתוב: "כי אלף שנים בעינך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה" (תהל' צ' ٤). בשני הפסוקים המסר הוא שאלוהים אינו מוגבל בזמן, להפך, הוא יצר את הזמן ושולט בו. הפסוקים האלה אינם מתייחסים לימי הבריאה בבראשית.
גם כאן המילה "יום" מופיעה במשמעותה המילולית, אחרת היא לא הייתה עומדת בניגוד לאלף השנים. אם המשמעות של המילה הוא סמלי בלבד, הניגוד מאבד את משמעותו. המסר הוא שאלוהים יכול לעשות בזמן קצר מאוד את מה שבני האדם או הטבע יכולים לעשות בפרק זמן ארוך, אם בכלל. חסידי האבולוציה מנסים להוכיח שמיליוני שנים של תהליכים טבעיים ואקראיים יצרו את האדם. כמה מוזר שהמשיחיים נרתמים למאמץ הזה, מאמצים את העמדה זו ומתעלמים מכוחו של אלוהים. הוא הרי יכול לעשות הכול בין רגע. כל מעשיו מתוכננים, הם אינם אקראיים.
"ויאמר אלוהים, 'יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים' " (ברא' א' ١٤). אם המילה "יום" אינה מעידה על יום רגיל, אז גם המילה "שנים" מאבדת את משמעותה.
האם באמת משנה אם ימי הבריאה היו ימים רגילים או לא? התשובה היא "כן!". מדוע? מכיוון שכבר בפסוק הראשון בכתבי הקודש עלינו להחליט כיצד אנחנו מתייחסים לכתוב. אם נאמר שיום אינו בדיוק יום, נהיה חייבים לשאול: "מה הם אותם ימים?" והתשובה תהיה: "אין לנו מושג". אם כך נתייחס לימי הבריאה, נצטרך להתייחס באותה צורה גם לשאר הכתוב. לדוגמה, האם אלוהים באמת יצר את האדם מעפר? אם יום אינו יום, אולי עפר אינו בדיוק עפר? ואם יום אינו יום, כיצד נדע כמה זמן שהה המשיח בקבר לפני שהוקם מהמתים? כיצד נוכל לדעת אם אלוהים אכן יקים את מלכותו, או שמא מדובר רק בסמל? עלינו להבין את הכתוב במשמעותו המילולית, אלא אם הכתוב מבהיר שהיא סמלית על ידי ההקשר או באמצעות אמירה מפורשת.
אנשים מפרשים את המילה "יום" בדרכים שונות בניסיון לשלב את תורת האבולוציה עם האמונה המשיחית. אבל שילוב כזה אינו אפשרי כי הנחת היסוד של תורת האבולוציה היא שהמוות הוא אמצעי שגורם להתפתחות, והנחה זו מנוגדת לחלוטין לכתבי הקודש, הטוענים שהמוות הוא תוצאה של החטא ושהוא מזיק.
מי שיבין את בראשית א' וב' פשוטם כלשונם יראהשאין כל קושי להבין את ספר בראשית בפרט ואת כתבי הקודש בכלל.
"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם. וינח ביום השביעי. על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ' ١١).
